הצורך באישור בית המשפט לטיפול בנזעי חשמל - הבחנה בין החוק לטיפול בחולה נפש לבין חוק הכשרות המשפטית

 בענין החסויה: XXX – באמצעות עו"ד דביר

 זעקת הדממה- אשפוז אישה הלוקה באוטיזם עם תפקוד נמוך במחלקה  פסיכיאטרית לא מתאימה  רק בשל " העדר מקום"

כללי:

1. בבקשה שבפני , אשר הוגשה ביום 10.11.2016, עתרה המבקשת , אמה של החסויה והאפוטרופא על גופה ורכושה של החסויה (עפ"י צו מיום 3.11.2005 בתיק תמ"ש 15261/99), להכרזה על החסויה כפסולת דין לצורך אשפוז וביצוע טיפולים רפואיים שונים במסגרת בית החולים הפסיכיאטרי.

בבקשה נטען כי החסויה מאובחנת כלוקה באוטיזם ואינה מוגדרת באוכלוסיית בריאות הנפש וכי, עפ"י הוראת מנהל בית החולים הפסיכיאטרי , ולצורך המשך טיפול בביה"ח, יש להכריז על החסויה כפסולת דין.

2. לבקשה צורף מסמך מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, עליו חתום מנהל המרכז- פרופ' זאב קפלן.

            במסמך האמור צין פרופ' קפלן ביחס לחסויה כדלקמן:

            "הנ"ל מאושפזת במחלקה סגורה במרכז לבריאות הנפש בב"ש, מתאריך 8.11.2016.

            אינה מאובחנת כחולת נפש, אלא לוקה באוטיזם ובמצבה הקוגנטיבי אינה יכולה לתת הסכמה לאשפוז.

            האם שהינה אפוטרופוס שלה לגוף ולרכוש, יכולה להסכים לאשפוזה בביה"ח הפסיכיאטרי במידה והחולה מוגדרת כ"פסולת דין".

המשך אשפוזה למשך מספר ימים נוספים נחוץ לצורך הערכת מצבה ההתנהגותי. אנו מבקשים כי האם, כאפוטרופוס לגוף תוכל לחתום על הסכמתה להמשך אשפוזה של ביתה בביה"ח הפסיכיאטרי, בהיותה "פסולת דין", כמו גם לחתום על הסכמה לטיפול מיוחד בנזעי חשמל, שיתכן ויידרש, עפ"י החלטה והתוויה רפואית בהמשך"

3. כבר ביום הגשת הבקשה (10.11.2016) הודיעה ב"כ היועמ"ש כי אינה מתנגדת להכרזתה של החסויה כפסולת דין לתקופה של 6 חודשים, וזאת נוכח הקבוע בתקנה 34 לתקנות טיפול בחולי נפש התשנ"ב- 1992, לפיה ניתן לקבל הסכמת אפוטרופוס לטיפול בנזעי חשמל רק באם החסויה הוכרזה כפסולת דין.