תע"א
בית דין אזורי לעבודה ת"א-יפו
|
8646-08
28/03/2011
|
בפני השופט:
אהובה עציון
|
| - נגד - |
התובע:
טמיר נתיבי אויר בע"מ
עו"ד נתי חלפין
עו"ד בן צור רפי
|
הנתבע:
אורי ליפשיץ
עו"ד מני בן מאור
עו"ד אירה שרפמן
|
| פסק-דין |
1. לפני תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבע.
2.
רקע עובדתי
:
א. התובעת היא חברה המפעילה כלי טיס על פי רשיון הפעלה מסחרית שניתן לה על ידי שר התחבורה בהתאם לסעיף 2(א) ל
חוק
שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 (להלן גם: "
החברה").
ב. הנתבע הועסק בתובעת כטייס משנת 2006 כשהצדדים חלוקים באשר למועד התחלת עבודתו.
ג. במהלך חודש אוגוסט 2006 השתתף הנתבע בקורס הכשרה המהווה חלק בלתי נפרד מתקופת עבודתו בתובעת. ביום 12/09/06 יצא הנתבע לחו"ל להכשרה במדמה טיסה (סימולטור).
ד. הנתבע חתם על הסכם עבודה שהסדיר תנאי העסקתו (להלן: "
הסכם ההעסקה").
ה. עבודתו של הנתבע הגיעה לסיומה ביום 16/07/07.
3.
הליכים
:
א. התובעת הגישה תצהיר מטעם מנהלה, אהוד טמיר (להלן:"טמיר") בהמשך, הגישה תיק מוצגים המהווה חלק בלתי נפרד מחומר הראיות בתיק.
ב. בדיון שהתקיים לפני העידו מטעם התובעת, מר שלמה בר טל, ששמש במועדים הרלוונטים כסמנכ"ל מבצעים במסגרתה (להלן: "
בר טל") וכן מנהלה, מר טמיר. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן שלושה מעובדי התובעת לשעבר, מר רונן קמחי (להלן: "
קמחי"), מר אייל רייש ומר שרון דוזלי. להלן אפרש טענות הצדדים בהרחבה.
4.
טענות התובעת
:
א. הנתבע קיבל הכשרה מקצועית שעלותה 15,000 דולר ובהתאם, התחייב לעבוד 36 חודשים בחברה ולחלופין לבצע 720 שעות טיסה. עוד נקבע בהסכם כי במידה ויתפטר העובד, ישפה את הנתבעת בגין עלות ההכשרה המקצועית.
ב. הנתבע החל לעבוד בחברת התעופה ק.א.ל. בחודש יולי 2007 בניגוד להוראות התובעת ובאופן שלא אפשר לו לעמוד לרשותה ולהיות זמין לעבודה כנדרש ומשכך יש לראות בתובע כמי שהתפטר מעבודתו עובר להשלמת תקופת העבודה לגביה התחייב. לאור האמור, יש לחייב התובע בעלות היחסית של הקורס בו השתתף בסך של 11,250 דולר השוים 48,183 ש"ח.
ג. התובעת נשאה בעלות אגרת רשיון ALTP בסך 3,500 ש"ח עבור הנתבע ובעלות הטסתו והלנתו של מפקח במסגרת הכשרתו של הנתבע בסך כולל של 1,756 ש"ח ומשכך יש לחייב הנתבע בתשלום סכומים אלו.
5.
טענות הנתבע
:
א. הנתבע חתם על הסכם ההעסקה תחת לחץ, הגם וכלל הוראות מקפחות וזאת בלית ברירה, לאור המצב הכלכלי בו היה מצוי.
ב. התובעת התחייבה להעסיק הנתבע לכל הפחות כ-20 שעות בחודש אולם לא עמדה בהתחייבותה שכן בפועל הועסק 6-7 שעות בחודש ומשכך השתכר שכר נמוך ביותר שעמד בממוצע על סך של 2,000 ש"ח בלבד.
הנתבע נזקק להכנסה נוספת ומשכך החל לעבוד בחברת ק.א.ל., נוסף על עבודתו בנתבעת במהלך חודש יולי 2007.
ג. חברת ק.א.ל. אינה מתחרה בתובעת מה גם שתקופת ההכשרה בקאל היתה קצרה ולא פגעה בעבודת הנתבע בתובעת שהיתה בהיקף מצומצם.