אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ת 61091-02-15 עירית ירושלים נ' מקור

ת"ת 61091-02-15 עירית ירושלים נ' מקור

תאריך פרסום : 28/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום ירושלים
61091-02-15
19/07/2015
בפני הרשם הבכיר:
ניר נחשון

- נגד -
המבקש:
מרדכי מקור
המשיבה:
עיריית ירושלים
החלטה
 

 

1.לפניי בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, בסך 1,707.09 ₪, שהוגשה נגד המבקש בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים במסגרת תיק מס' 03-22375-14-9, בגין חיובי ארנונה נטענים עבור דירת מגורים המצוייה ברחוב הורד 6 בירושלים הידועה אצל המשיבה כמספר זיהוי נכס 30530-096-000-2698 חשבון מס' 0192259-001 (להלן: "הנכס") נכון ליום 28.5.14.

 

2.לטענת המבקש עזב הוא את הנכס הנ"ל ביום 15.3.12 ושילם עבור הנכס את מלוא חיובי הארנונה בעד אותה תקופה. השוכר החדש, מר בנימין משען, נכנס לנכס החל מאותו מועד ואילך.

 

3.המשיבה טוענת, כי המבקש הגיש התנגדותו רק כחודשיים וחצי לאחר תום המועד הקבוע בדין, זאת, ללא שנימק האיחור וללא שתמך אותו באסמכתאות כדין. לגופן של טענות, טוענת המשיבה, כי חיובי הארנונה נשוא תיק זה נסובים סביב תקופה נכון ליום 31.12.11 וכן, לתקופה מיום 26.6.12 ועד ליום 31.3.12. לטענת המשיבה, ביום 22.6.11 נמסר לה העתק מהסכם השכירות בין הנתבע לבין בעל הנכס, לפיו, יחזיק בנכס לתקופה שמיום 15.6.11 ועד ליום 30.6.12. ביום 17.4.13 התקבלה הודעת בעל הנכס, לפיה, ביום 31.3.12 חדל המבקש מלהחזיק בנכס. משכך, על המבקש לשאת בכל החיובים עד אותו מועד. עוד מוסיפה המשיבה, כי ביום 5.3.12 פנה המבקש לעירייה ובעת קיום פגישה עם נציגי העירייה ביקש לשלם סך של 2,100 ₪ בלבד, כאשר הוסבר לו כי התשלום אינו מהווה הסדר כולל לפירעון מלוא החוב ולכן המבקש ידע כי קיים חוב נוסף על שמו וכי זה לא נפרע.

 

 

 

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה סבורני, כי דין הבקשות להתקבל. להלן נימוקיי:

 

4.1 המבקש, אומנם, לא העלה טעמים מיוחדים להגשת ההתנגדות באיחור של למעלה מחודשיים. אומנם, מתיעוד רפואי מאוחר שהוגש על ידי המבקש עולה, כי היה מצוי במצב בריאותי לא שפיר בתקופה הרלוונטית למסירת האזהרה ומשכך, ניתן לראות במצבו הבריאותי בבחינת טעם מיוחד בעניין זה.

 

4.2לטענת המבקש הוא פנה לעירייה ביום 5.3.12 והתייצב במשרדי העירייה על מנת להודיע על עזיבתו ביום 15.3.12 ולהסדיר את יתרת החוב עד אותו מועד. אומנם על פי הוראות החוק, יש צורך במסירת הודעה בכתב ואולם, סבורני, כי על פי ההלכה הפסוקה די לכאורה, בנסיבות שהוצגו על ידי המבקש על מנת לעמוד בדרישה זו כפי שיבואר להלן.

 

4.3מיהו המחזיק בנכס? סעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן גם: "הפקודה") קובע כי מחזיק בנכס הוא: "מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון". סעיף 325 לפקודת העיריות קובע לעניין החיוב בארנונה בעת חדילת בעלות או החזקה כך: "חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה". כן רלבנטית לעניינו הוראת סעיף 326 לפקודה המורה כדלקמן: "נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא, שאם הייתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם הייתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעירייה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה".

 

4.4מן האמור עולה, כי אדם המחזיק בנכס שהוא חב עליו בארנונה כבעלים או כשוכר, אשר חדל מלהחזיק בנכס, חייב להודיע בכתב לעירייה על חדילת ההחזקה בנכס, על מנת להפסיק את המשך חיובו בארנונה בגין הנכס. כמו כן, במקרה של העברת החזקה בנכס, או השכרתו לתקופה של למעלה משנה, הרי שלמרות שכעיקרון, מוטלת חובת תשלום הארנונה על המחזיק בפועל בנכס או השוכר, רואים במעביר החזקה או במשכיר כמי שחבותו בתשלומי הארנונה נמשכת, זאת כל עוד לא מסר הודעה לעירייה על העסקה בציון שמו של הנעבר או השוכר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ