אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סואעד

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סואעד

תאריך פרסום : 07/02/2018 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום עכו
56739-01-18
03/02/2018
בפני הרשם הבכיר:
ראמי נאסר

- נגד -
המבקש:
דיאב סואעד
המשיב:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
החלטה

 

  1. לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 30.01.2018 לפיה התניתי עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל מס' 511334-07-15, המתנהל נגד המבקש וכן ביטול ההגבלות, למעט הגבלת יציאה מהארץ, בהפקדת ערבון כספי בסך 8,000 ₪ בקופת בית המשפט.
  2. לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ובתגובת המשיב, ובכלל החומר הנוגע לבקשה לרבות בהחלטתי הקודמת, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות ואני דוחה אותה.
  3. טענותיו המהותיות של המבקש בבקשתו שלפניי נבחנו ונשקלו על ידי בית משפט זה בהחלטתי לקבל את הבקשה בכפוף להפקדת ערבון כספי כאמור.
  4. נוכח ההלכה הפסוקה וכלל נסיבות המקרה, אין מקום לביטולה או לשינוייה של החלטתי הקודמת אשר בחנה כאמור כלל טענותיו של המבקש.
  5. יוטעם הדבר, על פי ניתוני התיק, הגיש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע תובענה, יחד עם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. יש להדגיש, כי המבקש לא הגיש בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד, אלא בקשה להארכת מועד חרף טענתו כי לא קיבל לידיו במועד אזהרת הוצאה לפועל.
  6. כפי קבעתי בהחלטות אחרות בתיקים דומים, הדרך של ביצוע שטרות / תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל היא מבחינה מסוימת יוצאת דופן בהליכי ההוצאה לפועל, שהרי ללשכת ההוצאה לפועל לא מוגש לביצוע פסק דין או החלטה מחייבת של בית משפט אלא מסמך שלא ידוע בשלב ראשוני מה טיבו. לכן בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לבצע את השטר / התובענה רק כאשר אין התנגדות, כי אז מניחים שאין בדעתו של החייב להתגונן ואין טעם להרבות בטרחה והוצאות. אך משגילה החייב שהוא חולק על החיוב המבוצע, העניין מועבר להמשך בירור לבית המשפט המוסמך, שיחליט כפי שהוא מחליט בבקשה להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר לרבות בעניין עיכוב וביטול הליכים (ראה: ע"א  85/75 אסקר בע"מ נ' כסאות ישראל בע"מ (02.10.1975)). למעשה, הליכי ביצוע שטרות ותובענות בהוצאה לפועל יכולים להיות חלק מהליך משפטי רחב יותר המתנהל בשני רבדים לפני בית המשפט ולפני לשכת ההוצאה לפועל כשהם אחוזים ושלובים זה בזה.
  7. הכלל הוא, שהסמכות לעיכוב ו/או ביטול הליכים בהוצאה לפועל נמצאת בידי רשם ההוצאה לפועל. עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע שטר / התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב וביטול ההליכים. בשלב של הגשת התנגדות במועד, רשם ההוצאה לפועל הוא המוסמך על פי החוק להורות על עיכוב הליכים. עיכוב ההליכים במקרים אלו הינו עיכוב שבחובה והעניין עובר לחסות בית המשפט. במצב זה, לא תהיה תרופה לחייב לביטול הליכים, אלא על ידי בית המשפט המוסמך (ע"ר (ראשל"צ) 26383-12-13 מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' נעה דבי (23.12.2013)). אם ההתנגדות מוגשת באיחור והעניין מועבר לבית המשפט על ידי רשם ההוצאה לפועל, בית המשפט הוא המוסמך להורות הן על עיכוב הליכים והן על ביטול הליכים לפי שיקול דעתו. בשולי הדברים אציין, כי קיימים מקרים בהם מוגשת בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד, ובמקרים אלו קיימת מחלוקת בפסיקה באשר לשאלה - מי מוסמך לדון בבקשה כזו וגם בבקשה לעיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים - רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט (ראה והשווה: ת"ת 19512-02-15 א.א.י - רוטשילד יזמות ונכסים 2010 בע"מ נ' גולומביק (08.11.2015); רע"צ 62448-03-14 עופר ל. אלומיניום בע"מ נ' סנטרתריס בע"מ (08.05.2014); בר"ע (ת"א) 2137/08 ג'ודה ויקטוריה נ' וו.אס.אי בע"מ (26.08.2009)).
  8. על מנת לעמוד על היקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לביצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי משכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב. מנגנון זה צריך להיות יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כאשר אינטרס הזוכה במימוש זכויותיו הוא בעל בכורה. עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו גם את החייב, המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו הסוציאלי, וביקש שלא להפכו, על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל, לחסר כל ולנטל על החברה. זו תכליתו השניה של חוק ההוצאה לפועל. בצד שתי תכליות מיוחדות אלה, עומדות שתי תכליות כלליות התומכות בהן, אשר נגזרות מערכי היסוד של השיטה. כך, לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בצד התכלית המיוחדת שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב מונחת התכלית הכללית של הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו (ראה: רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן (25.10.2011)).
  9. האיזון בין האינטרסים של מבקש עיכוב הליכים לבין האינטרסים של התובע מביא בחשבון כמה פרמטרים: ראשית, יש לבחון את סיכויי המבקש לעכב את ההליך המשפטי להצליח בהליך המשפטי שהוא מנהל. שנית, יש לבחון את מאזן הנוחות שבין הצדדים בשים לב לתכליות הנ"ל של חוק ההוצאה לפועל. עיכוב ו/או ביטול הליכים עלול לגרום לתובע נזק במובן זה שייגרעו סיכוייו לגבות את החוב. בכך ייפגעו התכלית (הספציפית) של חוק ההוצאה לפועל לגביית החוב באופן יעיל ומהיר והתכלית (הכללית) של הגנה על קניינו של הזוכה. מנגד, יש לשמור על האינטרסים של החייב.
  10. לכל אלה יש להוסיף כי לכל בעל דין עומדת הזכות הבסיסית כי יתנהל לגביו הליך משפטי הוגן. זכות בסיסית ויסודית זו היא מנשמת אפו של ההליך המשפטי. הזכות להליך הוגן כוללת הדרישה למסירה כדין של מסמכים לבעלי דין ובכלל זה מסירת אזהרת הוצאה לפועל לחייב המתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל. בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל מסתמכים על אישורי המסירה ולא אחת נוקטים הליכים פוגעניים נגד בעל הדין, מתוך הנחה שהוא בחר שלא להתגונן. פעולה על בהעדר אישור מסירה כדין, היא אפוא פעולה הגורמת נזק משמעותי לבעל הדין, כמו גם לאמון שרוכש הציבור בהליכים המשפטיים ובתקינותם (ראה: ת"פ (קריות) 22981-05-14 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' נעם איתן (05.07.2016)).
  11. לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה עניין של מה בכך (ראה: רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי (13.11.2001)). למעשה, מסירת האזהרה לחייב היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמלי. הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן. בהעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין (ראה: ע"א (ב"ש) 68/90 הבנק הבינלאומי נ' פישל (לא פורסם)).
  12. להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר / תובענה משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע בחוק. מצוות המחוקק היא, שיודיעו לחייב על זכותו להתנגד. העדר ההודעה מסכלת את מטרת המחוקק (בר"ע  87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין (14.06.1972)).
  13. עינינו רואות, כי החשש שהובע בפסיקה הוא שאי מסירת אזהרה לחייב עלולה להוביל לפגיעה ממשית בחייב ובזכותו להליך הוגן ואף בעקרון הוודאות, שהינו מרכיב הכרחי בהליך המשפטי. 
  14. סבורני, כי שיקולי וודאות והחשש מפני נקיטת הליכים ללא ביצוע מסירה כדין, אמורים להוביל לאימוץ גישה דווקנית יותר אשר מצמצמת את הפגיעה בחייבים. כמובן שקיימים גם טעמים כבדי משקל התומכים בהימנעות מעיכוב הליכים במקרים בהם מעלים החייבים טענות סתמית ובעלמא לעניין אי מסירת אזהרה כדין ללא התייחסות מפורשת לאישור המסירה המצוי בתיק ההוצאה לפועל ואף ללא צירופו לבקשה לעיכוב וביטול הליכים. דברים אלו מקבלים משנה תוקף בהעדר ממשק מחשובי משותף בין מערכת המחשוב של בתי המשפט למערכת המחשוב של לשכות ההוצאה לפועל, כך שאין לבית המשפט את הכלים לבחון ולעיין במסמכים בתיקי ההוצאה לפועל. הכלים הם בידי המבקש שעליו להציג את כל המסמכים הרלוונטיים בפני בית המשפט.
  15. אציג, עתה, את נסיבות המקרה שלפני. עסקינן בהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב שלכאורה לא הוגשה במועד. המבקש ביקש להאריך את המועד להגשת התנגדות אך לא ביקש לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד. זאת ועוד, המשיב הכחיש את טענת המבקש לפיה התקבלו כספים מהחייב העיקרי באמצעות הליך הפש"ר. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת זכאות המבקש לגבות את החוב.
  16. לאחר בחינה, עיון ואיזון הן בבקשת המבקש ובתגובת המשיב וכן בהחלטתי הקודמת, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר.
  17. המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ