אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ת 51636-08-15 מינהל מקרקעי ישראל נ' נגר ואח'

ת"ת 51636-08-15 מינהל מקרקעי ישראל נ' נגר ואח'

תאריך פרסום : 11/01/2016 | גרסת הדפסה
בת"ת
בית משפט השלום חיפה
51636-08-15
03/01/2016
בפני הרשם בכיר:
ניר זיתוני

- נגד -
התובעת:
מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
עו"ד רינת פרנק
הנתבעים:
1. ציונה נגר
2. יחיאל נגר

פסק דין
 

 

1.לפניי בקשת התובעת למחוק את התביעה ללא צו להוצאות ומנגד בקשת הנתבעים לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט לדוגמא.

 

2.ביום 12.6.78, רכשו הנתבעים זכויות בנכס מקרקעין ברחוב הרצל 172, קריית עקרון, הידוע כגוש 3801, חלקה 19 (להלן: "הנכס"). הקרקע עליה בנוי הנכס שייכת לרשות הפיתוח. הנכס הוכרז כשיכון ציבורי והחברה המשכנת הייתה חברת עמידר. ביום 4.8.78, נרשמו זכויות החכירה בנכס על שם הנתבעים בספרי עמידר.

 

3.ביום 18.7.13, נחתם הסכם במסגרתו מכרו הנתבעים את זכויותיהם בנכס לבני הזוג ברהנו וצוקולצו גובנייה. הנתבעים טוענים כי כל הדירות בשכונה בה מצוי הנכס נמכרו לעולים מאתיופיה כחלק מתוכנית לקליטת עליה של המועצה המקומית קריית עקרון. במסגרת הסכם המכר התחייבו הקונים לשלם את כל הסכומים הנדרשים לשם העברת הזכויות בנכס על שמם. הנתבעים טוענים כי נענו לכל הדרישות של עו"ד שאוליאן , שערך את ההסכם , בכל הנוגע להמצאת מסמכים לשם ביצוע ההסכם.

 

4.ביום 6.4.2000, הגישה התובעת באמצעות עו"ד רחלה גנס לביהמ"ש השלום בת"א תביעה כספית כנגד הנתבעים בגין אי תשלום דמי חכירה שנתיים בסך של 2346 ₪ נכון ליום 16.1.2000 בתיק אזרחי 41518/00 (להלן:" התביעה הראשונה"). עיון במצב החשבון שצורף לתביעה מלמד כי לכאורה מדובר בחוב שנצבר בתקופה מיום 1.4.92 עד 16.1.00. הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו כי מכרו את הזכויות בנכס לבני הזוג גובנייה. במסגרת אותה תביעה שלחו הנתבעים הודעה צד ג' לבני הזוג גובנייה ולעו"ד אמיר שאוליאן. עו"ד שאוליאן טען כי הסכם המכר לא מטיל עליו כל חובה לרשום את הזכויות בנכס על שם הקונים. נטען כי בשלב מסויים החלו בני הזוג גובנייה להתעלם מפניותיו ולכן לא הושלמה העברת הזכויות על שם הקונים. נטען כי בעקבות טענות שהעלה הנתבע בעניין זה, הציע עו"ד שאוליאן לנתבעים לפנות לקבל ייעוץ משפטי כדי לאכוף את הסכם המכר ולהעביר את הזכויות על שם הקונים. עו"ד שאוליאן הגיש הודעה לצד רביעי כנגד בני הזוג גובנייה.

 

5.ביום 24.9.00 התקיים דיון במסגרת התביעה הראשונה לפני כב' השופט אוקון. במסגרת דיון זה נמחקה הודעת צד ג' נגד עו"ד שאוליאן וב"כ התובעת שמעה הצעת ביהמ"ש לפיה יוחתמו הנתבעים על וויתור על כל זכות שיש להם בדירה והתביעה נגדם תמחק. ביהמ"ש הורה לנתבעים להתייצב במשרדי מינהל מקרקעי ישראל כדי לחתום על כל מסמך הנחוץ לשם ביסוס טענתם כי אין להם כל זכויות בדירה.

 

6.ביום 26.11.00, התקיים דיון שני בתביעה הראשונה בפני כב' השופט מור. בפתח הדיון הודיע ב"כ התובעת כי לא יוכל לקבל את הצעת ביהמ"ש מהדיון הקודם. הנתבע הודיע כי פנה למשרד עורכי דין בהתאם להחלטת כב' השופט אוקון, כדי לחתום על מסמכים אבל אמרו לו שזה לא ניתן לביצוע. לבקשת ב"כ התובעת צורפו לתביעה בני הזוג גובנייה כנתבעים נוספים. לאחר מכן, חרף בקשת ב"כ המינהל ליתן פסק דין נגד כל הנתבעים , ניתן פס"ד בהעדר התייצבות רק כנגד בני הזוג גובנייה המחייבם בתשלום דמי החכירה בצירוף הוצאות ושכר טרחה. ב"כ התובעת התחייב שלא לפעול בלשכת ההוצל"פ כנגד הנתבעים אלא לאחר שיתברר שלא ניתן יותר לפעול בהליכי הוצל"פ כנגד בני הזוג גובנייה. הדיון בתביעה נגד הנתבעים נדחה למועד מאוחר יותר. ביום 3.6.01 לאחר שאף אחד מהצדדים לא התייצב לדיון, ניתן פס"ד המוחק את התביעה הראשונה ללא צו להוצאות.

 

7.בחודש אוקטובר 2008, הגישה התובעת , באמצעות עו"ד אילן שרקון , כנגד הנתבעים ללשכת ההוצל"פ, תביעה על סכום קצוב על סך 11,243 ₪ בגין דמי חכירה במסגרת תיק הוצל"פ

18-12846-08-8 (להלן: "התביעה השנייה"). כפי הנראה, הנתבעים לא הגישו התנגדות לביצוע התביעה השנייה במועד ולכן ננקטו נגדם הליכי תביעה שכללו עיקול על חשבון הבנק של הנתבעים בבנק דיסקונט ופקודת מאסר שהוצאה כנגד הנתבע. הנתבעים טוענים כי בעקבות פנייה של הנתבע למשרדו של עו"ד שרקון , הוגשה בקשה על ידי ב"כ התובעת לביטול כל הליכי הוצל"פ נגד הנתבעים במסגרת התביעה השנייה. יוער כי הנתבעים התכוונו לצרף את בקשת התובעת לביטול הליכי הוצאה לפועל אך המסמך לא נסרק לתיק ביהמ"ש. כדי לא לעכב את מתן פסק הדין עיינתי בעצמי בתיק ההוצל"פ באדיבות עובד לשכת ההוצאה לפועל. העיון העלה כי התביעה השנייה הוגשה בגין דמי חכירה לשנים 2000-2007, כל הליכי ההוצאה לפועל בוטלו לבקשת ב"כ התובעת ביום 25.2.09 והתיק נסגר בשנת 2011 בשל חוסר פעילות. במסגרת כתב התביעה אין כל התייחסות להליכים שננקטו במסגרת התביעה הראשונה.

 

8.ביום 30.3.15, הוגשה התביעה שלפניי ללשכת ההוצל"פ (להלן: "התביעה השלישית"). מכתב התביעה קשה להבין מהי תקופת החיוב במסגרתה נצבר החוב. כל שנכתב בכתב התביעה כי מדובר בתביעה לתשלום דמי חכירה שנתיים בסך של 6,922 ₪ נכון ליום 1.4.14. בסעיף 9 לכתב התביעה נטען כי סכום החוב מורכב מיתרת החוב של הנתבעים אצל התובעת וניכוי חיובים שחלה לגביהם התיישנות דיונית. לפיכך נראה כי מדובר בחוב שנצבר בשנים 2007 עד 2014. גם הפעם כתב התביעה לא מזכיר את ההליכים הקודמים שננקטו כנגד הנתבעים בשתי התביעות הקודמות. התביעה הוגשה ע"י עו"ד שהוא עובד של רשות מקרקעי ישראל.

 

9.ביום 13.8.15, הגישו הנתבעים התנגדות לביצוע תביעה במסגרתה סקרו בהרחבה בצירוף מרבית המסמכים הרלוונטיים את ההליכים שננקטו בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה. נטען כי בקשת התובעת לצרף את בני הזוג גובנייה כנתבעים במסגרת התביעה הראשונה, מהווה הכרה בחובתם של גובנייה לשלם את דמי החכירה. עוד נטען כי החלטת ביהמ"ש בתביעה הראשונה שלא לתת פס"ד גם נגד הנתבעים מהווה מעשה בית דין המונע מהתובעת להגיש תביעות נוספות לתשלום דמי חכירה כנגד הנתבעים. נטען כי החלטת התובעת שלא להתייצב לדיון השלישי בתביעה הראשונה, מהווה וויתור של התובעת על טענותיה כנגד הנתבעים. באשר לתביעה השנייה נטען כי בקשת ב"כ התובעת לבטל את כל ההליכים בתיק ההוצל"פ וסגירת תיק ההוצל"פ מהווה הודאת בעל דין נוספת בדבר אי חיובם של הנתבעים בתשלום דמי חכירה שנתיים בגין הנכס. נטען כי התנהלות התובעת בשלושת התביעות מהווה הפרה של כללי מנהל תקין וחובת תום הלב באופן המצדיק חיוב של התובעת בהוצאות לדוגמא. במסגרת ההתנגדות ביקשו הנתבעים לדחות את התביעה על הסף ולקבוע באופן ברור שהנתבעים פטורים מכל חוב בגין דמי חכירה עבור הנכס נשוא התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ