ת"ק 58498-07-15 בוימל נ' קיבוץ להבות חביבה.

רקע

התובע הינו חבר קיבוץ להבות חביבה העותר לחיוב הקיבוץ בתשלום סך של 33,000 ₪ בגין סירובו להקים קיר תומך למגרש ביתו, כמו זה שהוקם לצד מגרשיהם של חברי קיבוץ אחרים בעקבות עבודות פיתוח שבוצעו בו.

בפתח כתב הגנתו העלה הקיבוץ טענה מקדמית לפיה מדובר בסכסוך שיש לבררו בהליך של בוררות והפנה אל הוראת סעיף 93 לתקנונו הקובע כי כל סכסוך בין הקיבוץ לבין מי מחבריו אשר לא ייושב בהסכמה הדדית בין הצדדים לו, יועבר להכרעת בורר מוסכם דן יחיד וכי בהעדר הסכמה בנוגע לזהות הבורר ימונה הבורר על ידי רשם האגודות השיתופיות, על פי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות. לגופו של עניין טען הקיבוץ כי הוא לא חייב היה להקים קיר תומך למגרשו של התובע משום שלא היה בכך כל צורך מבחינת עבודות הפיתוח שבוצעו.

בדיון הראשון שהתקיים בפני ואשר אליו התייצב התובע בלבד (זאת – כפי שהסתבר לאחר מכן - בשל תקלה שארעה במשרדי מזכירות הקיבוץ בכל הנוגע לקבלת הזימון לדיון זה), השיב התובע לשאלתי בעניין הליך הבוררות, כי הוא לא מסכים לברר את הסכסוך הנדון במסגרת כזו לאור נסיון קודם לא טוב וטען כי "נושא הבוררות בקיבוץ זה נושא שהוא בהסכמה בין הצדדים" וכי היו גם מקרים של חוסר הסכמה מצד הקיבוץ ללכת לבוררות עם החבר.

אל הדיון הבא שהתקיים במעמד שני הצדדים, התייצבו יו"ר הנהלת הקיבוץ ושני מנהליה העסקיים בתקופה רלבנטית ובהווה ומשהטענה המקדמית הנ"ל בדבר העברת הסכסוך להליך של בוררות לא הועלתה מצד מי מהם פעם נוספת ונראה היה כי נזנחה, נדונו טענות הצדדים לגופן.

טענות התובע

במהלך עדותו בפני טען התובע כי במסגרת פרויקט עבודות הפיתוח, הקים הקיבוץ קירות תומכים בגבולותיהם של רוב מגרשי הבתים ואף בזה של המגרש השכן הצמוד אל מגרשו. עוד טען התובע כי מאחר שביתו נבנה מלכתחילה על מגרש משופע, הוא פנה אל מר איתן פרידמן ז"ל, שהיה מנהל הפרויקט ובקש את אישורו ליישור המגרש, אלא שזה הורה לו שלא לעשות דבר עד לסיום עבודות התשתית. דא עקא שאז סורבה בקשתו להקמת הקיר התומך. בהקשר זה ובתשובה לשאלתי הוסיף התובע ואמר: "איתן פרידמן הבטיח לי שהקיבוץ יממן את הקיר התומך אם אמתין עם המילוי של המגרש עד אחרי עבודות הפיתוח. לא היה לי משהו בכתב ממנו".

לתמיכת טיעוניו צרף התובע את התצלומים ת/1-ת/3 בהם נראים ביתו, בית השכן הצמוד אליו והקירות התומכים שהוקמו לצדם ולאורך השביל הצמוד עליהם – קירות נמוכים מאבני "צוקיות" שנבנו על ידי הקיבוץ וקיר בטון גבוה יותר שנבנה על ידו ובמימונו הפרטי לצד מגרש ביתו.

בנוסף לכך ובהעדר המסמכים להוכחת הסכומים שלטענתו שולמו על ידו בפועל בעבור בניית קיר הבטון, הגיש התובע את חוות דעתו של שמאי המקרקעין והנדסאי הבניין מר חיים פרץ המעריך את עלות בניית הקיר בסך של 67,761 ₪.