הרשקוביץ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

בפני תביעה כספית כנגד הנתבעת, שהיא מפעיל תחבורה ציבורית על פי רישיון שניתן לה ממשרד התחבורה.

בהתאם לכתב התביעה, בתאריך 5.3.16 המתין התובע בתחנת רבי עקיבא בבני ברק לקו 970 כדי לנסוע לחיפה. האוטובוס היה אמור לצאת מתחנת המוצא בשעה 21:00 ולהגיע כעבור 20 דקות או חצי שעה לתחנה בה המתין התובע. בהתאם לנטען, בסמוך לשעה 21:30 עברו ליד התחנה 3 אוטובוסים קו 970 של הנתבעת, אך אף אחד מהם לא עצר בתחנה, כאשר לטענת התובע, הוא ראה שחלקם לא היו מלאים.

התובע התקשר למוקד אגד בשעה 21:45, והובהר לו שלא יגיעו אוטובוסים נוספים בזמן הקרוב, ועל כן החליט לקחת מונית מבני ברק לחיפה ושילם בגינה 500 ₪.

עוד טען התובע כי ידוע לו שזו אינה הפעם הראשונה שאוטובוסים של הנתבעת אינם עוצרים בתחנה וכי שבוע לפני כן התרחש אירוע דומה. להוכחת האמור צירף התובע תשובה ששלחה הנתבעת למר יהושע וייס בתאריך 10.3.16 בעקבות תלונה זהה.

התובע שלח תלונה לנתבעת ולאחר התכתבות מתמשכת איתם קיבל החזר של 500 ₪ בגין הוצאות עבור המונית. מתשובות של הנתבעת לתובע עלה כי לאחר בירור תלונתו, לפחות שני אוטובוסים של הנתבעת שעברו בתחנה ולא עצרו, דיווחו בזמן אמת כי הם מלאים, כאשר האוטובוס השלישי, על אף שלא דיווח בזמן אמת, לאחר בירור בדיעבד מול הנהג, הובהר כי אף הוא היה מלא, כאשר כורטסו 45 כרטיסים, וסביר להניח כי באוטובוס נסעו ילדים מתחת לגיל 5 שהשלימו את כמות האנשים המותרת להסעה הן בישיבה והן בעמידה.

התובע אף פנה למשרד התחבורה וקיבל ממנו תשובה כי הוטל קנס על הנתבעת בגין אירוע זה.

בכתב התביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 1,500 ₪ בגין אובדן זמן של 45 דקות, שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.

אציין כבר כעת, כי התביעה נערכה ע"י חברת "זכותך", ובמהלך הדיון התברר כי התובע כלל לא היה מודע לסכום הפיצוי, אותו תבע בכתב התביעה.

בכתב ההגנה נטען כי שלושת האוטובוסים שעברו בתחנה בסמוך לשעה 21:30 היו מלאים, ולאור התקנות החדשות שהוצאו ע"י משרד התחבורה, קיימת הגבלה של הסעת נוסעים בעמידה, ו נאסר על נהגים של אוטובוסים בין-עירוניים להסיע מעבר ל- 10 נוסעים בעמידה. עוד נטען כי הנתבעת עושה ככל יכולתה כדי לספק תחבורה נאותה לציבור הנוסעים, ואף מתגברת את לו"ז הנסיעות במקרה הצורך, אך יתכנו מקרים של עומס נוסעים נקודתי ובלתי צפוי, כאשר במקרים אלו אין היא יכולה ואינה נדרשת ע"י משרד התחבורה לתת מענה לעומס בלתי סביר ובלתי מוגבל בכל שעה שיחפצו הנוסעים לנסוע. לפי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת לא ציפתה לעומס חריג בקו 970, וזאת על בסיס מידע שנצבר אצלה מדיווחים של פקחים, נהגים, ונתוני כרטוס בקו הרלוונטי (הנתבעת לא צירפה כל ראיה בהקשר זה).