אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 42654-10-16 פאר ואח' נ' מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ ואח'

ת"ק 42654-10-16 פאר ואח' נ' מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/04/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
42654-10-16
06/04/2017
בפני הרשם:
ניר זיתוני

- נגד -
תובעים:
1. ישראל פאר
2. נעמי פאר

נתבעים:
1. מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ
2. יעקב מזרחי

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית על סך 33,500 ₪ כנגד חברה קבלנית שהתחייבה לבצע פרויקט של בניית ממ"ד ומרפסת בבית התובעים וכנגד הבעלים הנטען של החברה.

2.התובעים הם בני זוג המתגוררים ברח' הנטקה 39 בחיפה. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא חברה העוסקת בבנייה של מבנים מסוגים שונים לרבות תוספת ממ"ד ומרפסת לבתים קיימים. הנתבע 2 (להלן: "יעקב") הוא מי שחתם על ההסכם עם התובעים.

3.ביום 8.7.14 התחייבה הנתבעת להגיש עבור התובעים בקשה להיתר בנייה ולבצע את התכנון והגשת המסמכים הנדרשים לקבלת היתר לבניית ממ"ד ומרפסת בדירת התובעים תמורת 10,000 ₪. אין מחלוקת כי סכום זה שולם, ניתנה קבלה בגינו והתובעים לא מבקשים את החזרתו.

4.ביום 5.3.15 חתמו הצדדים על הסכם עבודות לבניית ממ"ד ומרפסת (להלן :"ההסכם"). לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים התרשמתי כי מדובר בהסכם המבוסס על נוסח סטנדרטי אשר הובא על ידי הנתבעת. ב"הואיל" הרביעי של ההסכם הצהירו התובעים כי קיים היתר בנייה מאושר בביצוע העבודות. לאחר הדיון התברר כי אין מחלוקת שהצהרה זו אינה נכונה שכן שני הצדדים הציגו מסמכים לפיהם היתר הבנייה נחתם ביום 31.7.16. הנתבעת מוגדרת בהסכם כ"קבלן המבצע". בפרק ההגדרות בס' 2 של ההסכם מוגדר הקבלן המבצע כ "הקבלן לרבות עובדיו ו/או שולחיו ו/או קבלני משנה ו/או כל פועל ו/או כל עובד עבורו ו/או מטעמו לביצוע העבודה". בס' 5.1 של ההסכם התחייבה הנתבעת לסיים את העבודה לא יאוחר מ-38 ימי עבודה מיום תחילת העבודה עד היום שבו תימסר החזקה לתובעים. בס' 10.1 של ההסכם הסכימה הנתבעת כי המפקחים על העבודה , שהם גם הפוסקים המקובלים עליה ומחייבים אותה , הם המהנדס, הארכיטקט והמפקח שמצוינים בהסכם. בס' 1של נספח א' להסכם נכתב כי המהנדס הוא מוחמד אגבריה( להלן: "מוחמד") ו/או איליה קפלן (להלן: "איליה"). בס' 2 של נספח ב' להסכם נכתב כי התובעים ישלמו עבור רכישת בטון וברזל הנחוץ לממ"ד מיד בחתימת חוזה סכום של כ-25,000 ₪ על מנת לשמר ולהגן על מחיר חומרי הגלם מפני עליית מחירים. בנספח ג' של ההסכם נכתב כי ההסכם מותנה בהשלמת הליכי קבלת אישורי הבנייה מהעירייה באחריות הנתבעת. אם מסיבה כלשהי לא התקבלו האישורים המתאימים, ההסכם בטל. אם ההסכם בטל בשל אי קבלת אישורי הבנייה , תחזיר הנתבעת לתובעים את מלוא התשלום הראשון בסך 25,000( כך במקור – נ.ז.) תוך חודש ימים מביטול ההסכם.

5.אין מחלוקת כי ביום חתימת ההסכם שילמו התובעים 25,000 ₪ וקיבלו קבלה.

6.בכתב התביעה מיום 31.10.16 טוענים התובעים כי תוך מספר חודשים התברר להם שהנתבעים לא עשו דבר ואף לא פתחו תיק בקשה להיתר בנייה בעירייה. הנתבעים שיקרו כאשר הצהירו שהיתר הבנייה עומד להתקבל תוך שבוע. התובעים פעלו בעירייה כדי לקיים את התחייבות הנתבעים לקבלת היתר בנייה שכן הנתבעת לא הייתה קבלן רשום ולא יכולה הייתה לקבל את ההיתר שלא באמצעות קבלן רשום. הנתבעים הציגו מצג שקרי בפתיח להסכם לפיו יש בידיהם את כל ההיתרים ההכשרות וההסמכות על פי חוק לבצע את העבודה. לכן מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים להחזיר את המקדמה בסך של 25,000 ₪ וכן לשלם לתובעים את ההפרש בין המחיר הכולל אותו התחייבו לשלם לנתבעת לבין המחיר אותו נאלצו לשלם לקבלן אחר מרום משגב ייזום ובנייה בע"מ (להלן: "הקבלן האחר") כמפורט בהסכם עם הקבלן האחר מיום 12.8.16 שצורף לכתב התביעה. בשל מגבלת סכום התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות , התובעים צמצמו את תביעתם מ-42,000 ₪ ל-33,500 ₪.

7.ביום 8.1.17 הגישו הנתבעים כתב הגנה. הנתבעים הכחישו כי הצהירו בפני התובעים שהיתר הבניה עומד להתקבל תוך שבוע. אם היתר הבנייה היה מתקבל תוך שבוע , לא ברור מדוע התובעים היו מוכנים לשלם 25,000 ₪ כדי להגן על עצמם מפני עליית מחירים. הבקשה להיתר בנייה הוגשה ביום 22.6.15 כאשר עורך הבקשה והמהנדס הוא איליה. לאחר חתימת ההסכם הייתה בעיה של התנגדויות שכנים , בה טיפלו הנתבעים למרות שלא היו חייבים לעשות כן. ביום 14.3.15 אישרה הוועדה המקומית בניית ממ"ד עם המרפסות ולאחר מכן הוגשה בקשה להיתר. התובעים צירפו להסכם עם הקבלן האחר את כתב הכמויות שהכין איליה, שהוא המהנדס מטעם הנתבעים. איליה גם פיקח על הבנייה וחתם את החתימות הנדרשות לקבלת אכלוס, לאחר שהנתבעים שילמו את שכרו תוך הסתמכות על כך שהנתבעת תבצע את הבנייה בהתאם להסכם. התובעים הודיעו על ביטול ההסכם במכתב מיום 11.7.16, 5 ימים לאחר שקיבלו היתר בנייה , תוך שהם דורשים השבת כספים בטענה לפיה טרם קיבלו היתר בנייה. התובעים חזרו על דרישתם לבטל את ההסכם ולהשיב כספים ביום 29.7.16 וביום 1.8.16 למרות שבמועד זה ההיתרים היו בידיהם והם היו במשא ומתן מתקדם עם הקבלן האחר, עמו חתמו על הסכם ביום 12.8.16. התובעים הם אלה שלחצו על הנתבעים להתקשר בהסכם טרם קבלת היתר בנייה , כפי שעולה מהודעת דואר אלקטרוני מיום 16.2.15. הנתבעת הסתמכה על ההסכם ולא התקשרה עם מזמינים אחרים לביצוע העבודות. טופס קבלן רשום ניתן רק בסוף תהליך ההיתר ולכן במועד בו ביטלו התובעים את ההסכם, עדיין לא הגיע המועד להגשת טופס קבלן רשום. על כן מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות ושכ"ט עורך דין.

8.היום התקיים דיון במסגרתו נשמעו עדויות התובעים. כמו כן, נשמעו העדויות של הבעלים של הקבלן האחר חיים וילדר (להלן: "חיים"), גב' יונה שריקי (להלן: "יונה") שהיא אמה של שכנתם של התובעים שהגישה תביעה דומה בתיק 21528-11-16 (להלן: "התיק המקביל") ושכנה נוספת בבניין בשם אראלה פרנקל (להלן: "אראלה") , לה הסכימו הנתבעים להחזיר את המקדמה בסך של 25,000 ₪ מבלי שהגישה תביעה.

9.התובע טען כי הטענה העיקרית הינה שהנתבעת היא לא קבלן רשום ולכן לא יכולה הייתה לחתום עם התובעים על הסכם. התובע טוען כי התובעים הסכימו לשלם 25,000 ₪ על בסיס האמירה של יעקב לפיה תוך שבוע או שבועיים יש היתר בנייה. חודשיים לאחר מכן גילו התובעים כי הנתבעת בכלל לא פתחה תיק בעירייה כדי לקבל היתר. התובע הסביר כי במשרד מהנדס העיר אמרו שגם לאחר חתימת ההיתר ביום 11.7.16 העניין עדיין לא גמור , כי יש את שלב ההערות. בשלב זה התובעים הפסיקו להאמין והזמינו את יעקב לפגישה עם 4 משפחות מהבניין. יעקב לא הגיע לפגישה. ההתנגדות של השכנים נבעה מכך שהשכנים טענו שהתובעים מבקשים להוסיף 2 מרפסות ו-2 ממ"דים בגלל שהנתבעת הוסיפה לתיק הבקשה להיתר את אראלה ללא ידיעת התובעים. התובע היה מודע לכך שבהסכם נכתב כי התובעים מצהירים שיש כבר היתר בנייה , אך לא עמד על תיקון ההסכם , שכן יעקב אמר לו כי זה מה שכתוב בכל החוזים ואין להם מה לדאוג.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ