אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 41782-07-16 כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

ת"ק 41782-07-16 כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 05/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
41782-07-16
01/02/2017
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
התובעת:
שלומית כהן
הנתבעות:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. מדנס סוכנות לביטוח בע"מ

פסק דין
 

1.השאלה המתעוררת במסגרת התביעה שבפניי הינה האם הפוליסה שרכשה התובעת מהנתבעת 1, באמצעות הנתבעת 2, מכסה את הנזק שנגרם לה בשל כך שנאלצה לבטל טיול מתוכנן לחו"ל.

2. ביום 21.9.2015 רכשה התובעת פוליסת ביטוח נסיעות עבור טיול לחו"ל, שהיה מתוכנן להתקיים בין התאריכים 25.10.2015-11.10.2015. התובעת רכשה פוליסה הכוללת הרחבה של החמרה של מצב רפואי קודם, וזאת בעקבות ניתוח בברך רגל ימין שעברה בשנת 2010. הפוליסה נרכשה מיד לאחר שהתובעת ובעלה חזרו מטיול אחר לצרפת, וזאת לטענתה מכיוון שלפי נהלי הנתבעות ניתן לרכוש ביטוח רק לנסיעה הקרובה ביותר לחו"ל.

3.ביום 24.9.2015 נתקפה התובעת כאבים עזים בברך ובירך רגל ימין, עד כדי כך שלא הייתה מסוגלת לדרוך על הרגל. רופא של חברת "נטלי" שהוזמן למקום הפנה את התובעת לרופא אורתופד. ואכן, באותו יום נבדקה התובעת על ידי רופאה אורתופדית, אשר ציינה במכתבה כי "לפני כחודשיים סובבה [התובעת] את הברך, הברך ננעלה.... החמרה ניכרת השבוע, מתקשה ללכת, מקרין כלפי מעלה". לאור המלצת הרופאה, ביצעה התובעת סדרה של בדיקות, ולדבריה לאחרונה עברה גם ניתוח. בסופו של יום, לאחר שמצבה לא השתפר, המליצה הרופאה לתובעת לבטל את הנסיעה לטיול, וכך היא עשתה.

4.התובעת פנתה לנתבעות בבקשה כי הנתבעת 1 תפצה אותה בהתאם לפוליסה על ההוצאות שנגרמו לה בגין ביטול הטיול, אולם פנייתה סורבה, וזאת בטענה כי המקרה נופל תחת אחד החריגים לפוליסה. החריג הנטען הוא סעיף 10.3.1 לפוליסה, הקובע כי הכיסוי לא יחול מקום בו מדובר במחלה שהחלה או הוחמרה או הייתה לא מיוצבת שלושה חודשים לפני רכישת הפוליסה. במכתב הסירוב טענה הנתבעת 1, כי ממכתב הרופאה האורתופדית מיום 24.9.2015 עולה, כי מדובר בענייננו בהחמרה של אירוע ה"נעילה" של הברך שהתרחש באוגוסט 2015, ולפיכך חל החריג לפוליסה.

5.בדיון בפניי העידו התובעת ובעלה. לטענת התובעת, היא נסעה לחו"ל פעמים רבות ורכשה לצורך כך ביטוח מהנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2, ומעולם לא נשאלה על מצבה הרפואי, למעט אלו תרופות היא לוקחת, והיא ובעלה לא ידעו על החריג המתייחס להחמרה של בעיה שהופיעה שלושה חודשים קודם לרכישת הפוליסה. לטענתה, גם במקרה הנוכחי כאשר בעלה רכש עבורה את הפוליסה הוא לא נשאל דבר, והפוליסה כלל לא נשלחה אליהם. לטענת התובעת, היא יצאה לחו"ל מספר רב של פעמים מאז שעברה ניתוח בברכה בשנת 2010, וגם לאחר אירוע ה"נעילה" של הברך היא נסעה לטיול לצרפת שהייתה בו הליכה מרובה, ולא התעורר בו כל קושי. לטענתה, במועד רכישת הביטוח לא הייתה לה כל סיבה להניח שהיא לא תוכל לנסוע לטיול, שכן הכאבים החלו רק לאחר מכן. עוד טוענת התובעת, כי בסופו של יום התברר שהבעיה הבריאותית שבגינה נמנעה ממנה הנסיעה לטיול לא הייתה קשורה לפגיעה בברך באוגוסט 2015, אלא לבעיה בריאותית בגב, שהקרינה על הרגל.

6.בדיון בפניי טענו הנתבעות כי בעלה של התובעת נשאל לגבי מצבה הרפואי הקודם של התובעת. נציגת הנתבעת 2 הודתה, כי אין לה אפשרות להציג אסמכתה או ראיה אחרת לכך, אולם לטענתה מדובר בתסריט שיחה קבוע של נציגי הנתבעת 2. לטענת הנתבעות, המצב הרפואי שבגינו לא התאפשרה הנסיעה הוא תוצאה של החמרה של הפגיעה בברך באוגוסט 2015, ואילו היו הנתבעות יודעות על כך לא היו מסכימות לבטח את התובעת. נציגת הנתבעת 2 אף השמיעה הקלטה של שיחה בה מודה, לדבריה, בעלה של התובעת כי לא הצהיר על הבעיה בברכיים של התובעת.

7.דין התביעה להתקבל. במסגרת כתב ההגנה הכחישו הנתבעות, באופן לאקוני, כי האירוע שמכוחו הוגשה התביעה הוא "אירוע ביטוחי", כהגדרתו בפוליסה. מעבר לכך שהטענה לא נומקה כדבעי, הרי שטענה זו לא הועלתה במכתבי הדחייה שנשלחו לתובעת ואשר הוגשו במסגרת ההליך, שם הטענה היחידה שהועלתה הינה כי האירוע נופל לגדרו של החריג העוסק בהחמרה של מחלה שהחלה בשלושת החודשים לפני רכישת הפוליסה. ממילא, טענה זו הינה טענת ההגנה היחידה עליה רשאיות הנתבעות להסתמך (רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (4.5.2006)). מדובר בטענה לתחולתו של סייג לחבות על פי הפוליסה, וככזה נטל ההוכחה להוכיח את התקיימותו מוטל על חברת הביטוח (ע"א 678/86 חניפס נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 177, 184 (1989)).

8.בענייננו, הודעת הדחייה של הנתבעת 1 הסתמכה אך ורק על נוסח מכתבה של הרופאה האורתופדית מיום 24.9.2016. אלא שבדיקה זו הייתה, מטבע הדברים, בדיקה ראשונית בלבד. הקביעה של הרופאה כי מדובר ב"החמרה משמעותית" של אירוע נעילת הברך מתייחסת, כך נראה, לתחושת הכאב של התובעת. מכל מקום, הרופאה המליצה על ביצוע בדיקות מקיפות, ואכן נערכו לתובעת בדיקות רטנגן, MRI ו-CT, אשר תוצאותיהן צורפו לתביעה. מהמכתבים שהוגשו על ידי התובע עולה, כי מסמכים אלו נשלחו גם לחברת הביטוח (ראו למשל, המכתב מיום 7.2.2016, שסומן ת/4). אלא שחברת הביטוח לא התייחסה למסמכים אלו, והוסיפה להפנות למכתב הרופאה מיום 24.9.2016 בלבד (ראו למשל, מכתבה של הנתבעת 1 מיום 10.2.2016, שצורף לכתב ההגנה). גם בכתב ההגנה, לא טרחו הנתבעות להתייחס לתוצאות הבדיקות. עוד אציין, כי בשיחה המוקלטת שהושמעה על ידי נציגת הנתבעת 2 נשמע בעלה של התובעת טוען, כי בסופו של יום התברר כי הבעיה לא הייתה בברכיים אלא בגב.

9.השאלה אם המצב הרפואי אשר מנע מהתובעת לנסוע לטיול נובע מהחמרה של מצב רפואי קודם, היא עניין שככלל טעון הוכחה על פי תעודה רפואית או חוות דעת מומחה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בענייננו, הנתבעות טענו בכתב ההגנה שיש לדחות את התביעה בשל כך שלא צורפה לה חוות דעת רפואית, אלא שכאמור שאלת התקיימותו של אירוע הביטוח כלל לא הייתה במחלוקת, ובשאלת תחולתו של הסייג הנטל הוא על חברת הביטוח, כך שאי הבאת חוות דעת רפואית פועלת דווקא נגד הנתבעות. בענייננו, מדובר בתביעה קטנה, בה ניתן במקרים המתאימים להתגמש גם בסוגיה של הוכחת עניין רפואי בלא חוות דעת רפואית (ראו, טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה פרק 3 (צפוי להתפרסם ב-2017)). עם זאת, עדיין נדרש כי ניתן יהיה ללמוד את הטעון הוכחה מהמסמכים הרפואיים (או מראיות אחרות). בענייננו, מהחומר עולה כי חברת הביטוח בחרה להסתמך באופן בלעדי על מכתב הרופאה האורתופדית שנכתב לאחר הבדיקה הראשונית של התובעת, וכלל לא בדקה את המסמכים הרפואיים המשקפים תוצאות של בדיקות מעמיקות יותר שנעשו לאחר מכן, על אף שהם נשלחו אליה וגם צורפו לכתב התביעה. מכל מקום, הנתבעות לא הסבירו כיצד יש במסמכים הרפואיים כדי לתמוך בטענה לתחולת הסייג, וממילא אין מנוס מן המסקנה כי הן לא הוכיחו שהוא התקיים.

10.למעלה מן הדרוש אציין, כי מקריאה לא מקצועית של המסמכים עולות אינדיקציות המצביעות דווקא על כך שאין מדובר בהחמרה של הבעיה בברך שאירעה באוגוסט 2015. כך, בהודעת דואר אלקטרוני ששלחה הרופאה האורתופדית ביום 25.9.2015, לאחר שהיא קיבלה את תוצאות בדיקת הרנטגן של התובעת, היא מבקשת להפנות את התובעת לבדיקת CT של עמוד השדרה המתני באזור הגב התחתון כי "אולי הבעיה משם". ואכן, בבדיקת ה-CT עולים לכאורה ממצאים המצביעים על בלט דיסק במספר חוליות בגב התחתון. כזכור, התובעת מסרה בעדותה, שהייתה אמינה, כי עברה לאחרונה ניתוח בגב התחתון בשל בעיות אלו. עוד יש לזכור, כי לאחר ה"נעילה" של הברך באוגוסט 2015 נסעה התובעת לטיול שעבר ללא בעיות.

בכל האמור אין, כמובן, כדי לקבוע כי המצב הרפואי שמנע את הנסיעה לטיול לא נגרם בשל החמרה של בעיה רפואית שנוצרה בברך כתוצאה מה"נעילה" שלה באוגוסט 2015, וייתכן כי אילו היה הנטל מונח על כתפי התובעת היא לא הייתה עומדת בו. אלא שכאמור הנטל הוא על כתפי הנתבעת 1, אשר לא טרחה אפילו לבדוק את המסמכים הרפואיים, ולמצער לא טרחה להתייחס אליהם במכתביה לתובעת או בכתב ההגנה. ממילא, מתחייבת המסקנה כי הנתבעת 1 לא עמדה בנטל להראות כי מדובר בהחמרה של מצב רפואי שהיה קיים בשלושת החודשים שקדמו לרכישת הפוליסה.

11.מסקנתי זו מייתרת את הצורך להידרש לשאלה האם קוימה חובת הגילוי על ידי הנתבעות, וככל שכן האם יש בכך כדי למנוע מהן להסתמך על הסייג. די בכך שאציין, כי גם בעניין זה עולים ספקות משמעותיים, שעה שהתובעת ובעלה הכחישו בתוקף כי נשאלו על התרחשותו של אירוע רפואי או כי הפוליסה נמסרה להם, והנתבעות לא השכילו להראות תיעוד כלשהו בעניין זה (לעניין חובת הגילוי של סייגים לפוליסה ראו, ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749 (1995)).

12.לטענת התובעת, ההוצאות ששולמו על ידה עבור רכישת כרטיסים לטיול מסתכמות בסך של 28,446 ש"ח. התובעת צירפה לכתב התביעה קבלות המעידות על תשלומים אלו. הנתבעות הכחישו באופן כללי את הטענות בעניין הנזקים, אך לא טענו לגבי סכומים אלו באופן פרטני. משכך, התובעת זכאית להחזר ההוצאות האמורות. לא מצאתי לפסוק את יתר רכיבי התביעה, שעל פני הדברים אינם מכוסים בפוליסה.

13.לפיכך, התביעה מתקבלת. הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 28,446 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 11.10.2015, וכן הוצאות בסך 1,500 ש"ח.

 

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 15 ימים ממועד קבלתו לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

 

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ