אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גילה יזהר נ' ברוריה אסייד ואח'

גילה יזהר נ' ברוריה אסייד ואח'

תאריך פרסום : 08/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
41687-05-16
04/01/2017
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
התובעת:
גילה יזהר
הנתבעות:
1. ברוריה אסייד
2. ביטוח ישיר בע"מ

פסק דין
 

1.רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים, במתחם תחנת דלק ברחובות.

לטענת התובעת, כאשר נכנסה לתחנת הדלק הבחינה ברכב הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) כשהוא נוסע לאחור, והיא המשיכה בנסיעה בשל הערכתה, כי תוכל לעבור מאחורי רכב הנתבעת בלא פגע. במקביל, המשיכה הנתבעת בנסיעתה לאחור, תוך סטייה ימינה, ואז הבינה התובעת לטענתה כי עשויה להיגרם תאונה, ולכן נעצרה, אך הנתבעת שלא נעצרה פגעה ברכבה, באזור הדלת הקדמית משמאל.

לטענת הנתבעת, היתה במצב של עמידה מוחלטת ליד משאבת דלק, ואף הספיקה לצאת מהרכב, כאשר התובעת ביקשה לעקוף את רכבה ופגעה בו מאחור, כפי שמסר לה בנה שהיה עמה.

שמעתי את הנהגות במהלך הדיון, וכן עד מטעם התובעת – מנהל תחנת הדלק. בנה של הנתבעת לא התייצב לדיון ולא מסר עדות.

2.    מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת. במקרה המונח בפניי מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בהעדר אותו "דבר מה נוסף" שיהיה בו כדי להטות את המאזניים לכיוון זה או אחר, יש להכריע על בסיס נטל ההוכחה בלבד.

3.שקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ובחנתי את תמונות הנזק ברכב התובעת (נ/1). הגעתי למסקנה כי התובעתהרימה את הנטל המוטל עליה בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, וזאת מהנימוקים שיפורטו להן:

מהתמונות שהגישו הנתבעות, נראה כי הנזק שנגרם ברכב התובעת הוא מסוג של מעיכה קלה, ממוקדת לאזור הדלת. פגיעה מסוג זה מתיישבת יותר עם הטענה לנסיעה לאחור של רכב הנתבעת לתוך רכב התובעת, ופחות עם טענה לפגיעה ברכב הנתבעת שהיה במצב עצירה. לו היתה התאונה מתרחשת כפי שטענה הנתבעת, היה צפוי להיות נזק של שריטות או שפשופים לאורך צדו של רכב התובעת, בכיוון נסיעתה, ולא נזק ממוקד שלא ניתן להבחין בו בשריטות כלל.

מעבר לכך, הנתבעת נמנעה מהבאת בנה (שהוא בגיר, סטודנט לטענתה) העד מטעמה, חרף העובדה שהיה עמה בעת התאונה ולדבריה הוא שראה את האירוע ומסר לה מה קרה.

הלכה היא, כי "ככלל, איהעדתעדרלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, זאב קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ, מ"ד (4)595, 602 [1990]).

הנתבעות ידעו שהתובעת טוענת שהנתבעת נסעה לאחור וכך גרמה לתאונה, וכי צורף לכתב התביעה מסמך של העד, מנהל תחנת הדלק, מר אייל חן, התומך בגרסה זו. בנסיבות אלו, הימנעות הנתבעות מזימון עד הראיה לתאונה, נזקפת לחובתן.

אציין כי לא נתתי משקל לעדותו של מר אייל חן, אשר נראה כי לא ראה במו עיניו את האירוע, או שכח את פרטיו עד למועד עדותו, כפי שניתן להסיק מכך שהדגים את אירוע התאונה באופן שאינו תואם כלל את מיקום הנזק ברכב התובעת.

4. יחד עם זאת, יש לדעתי להטיל על התובעת אשם תורם לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה. התובעת החלה בנסיעה במתחם תחנת הדלק למרות שראתה את רכב הנתבעת, לדבריה, נוסע לאחור, כך שהיתה אמורה לחלוף מאחורי רכב הנתבעת. זאת, בלא שצפרה לנתבעת או הפנתה את תשומת לבה בכל דרך אחרת לנסיעתה במקום. בנוסף, עצרה התובעת את רכבה כאשר הנתבעת עדיין במהלך נסיעה לאחור, שוב, בלא לצפור, ובלא לעשות כל פעולה שיכולה היתה למנוע את התאונה או להקטין את הנזקים שנגרמו. למשל, התובעת לא ניסתה להמשיך בנסיעה ולסיים לחלוף מאחורי הנתבעת; לא ניסתה לסטות לצד ימין כדי להתרחק מרכב הנתבעת; לא ניסתה לנסוע לאחור כדי להגדיל את המרחק בינה לבין רכב הנתבעת, וכיוצב'. לעניין זה הסבירה התובעת כי היתה מבוהלת מאד, וייתכן שבשל כך נפגם שיקול דעתה.

אני מעריכה את אחריותה של התובעת לאירוע ולנזקים שנגרמו בגינו, בשיעור של 35%.

5.הנזקים: התובעת הפעילה את פוליסת הביטוח שלה, והביאה ראיה לנזקים בסך של 1,311 ₪, בגין השתתפות עצמית לנזק ולירידת הערך (אישור הפסדים צורף לכתב התביעה). לא הובאה כל ראיה לנזק שעניינו התייקרות הפרמיה בשל אובדן הנחת העדר תביעות, ועל כן אני דוחה את העתירה לפיצוי בגין נזק זה.

על פי שיעור אחריותה של הנתבעת כאמור לעיל (65%), אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת חלק יחסי של הנזק שהוכח, קרי, 852 ₪.

6.לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט לרבות שכר העד מטעם התובעת, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת כלל נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום, בערכים ליום מתן פסק הדין, על סך של 1,600 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ