אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 4121-02-13 כ' ואח' נ' עיריית חולון ואח'

ת"ק 4121-02-13 כ' ואח' נ' עיריית חולון ואח'

תאריך פרסום : 29/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
4121-02-13
17/05/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע:
ש' כ'
הנתבעת:
1. עיריית חולון
2. הצד השלישי: יובל כהן עבודות עפר ופיתוח בע"מ

פסק דין
 

 

לפניי הודעה לצד שלישי שנשלחה במסגרת תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת שעילתה פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בעקבות נפילתו ממדרכה אל עבר שפת הכביש בעת שבוצעו בו עבודות סלילה.

 

1.בכתב התביעה נטען כי ביום 29.8.2011 שהה התובע בבית הוריו שברחוב ביאליק 122 חולון. כשיצא את הבית, בסביבות שעה 20:30, הרחוב היה חשוך, וכשהגיע למדרכה הוא החליק ונפל לכביש, לעומק של כ-30 ס"מ. הפרש הגובה בין שפת המדרכה לשפת הכביש נבע מכך שהכביש היה חפור באותה עת בעקבות עבודות שיפוץ שבוצעו בו (התקנת ביוב וחשמל). נטען כי במקום הנפילה היו פזורות לבנים משתלבות על המדרכה, וכאשר התובע נפל לקרקע – הוא נקע את הקרסול ולא יכול היה לקום. הוא פונה באמבולנס לבית החולים. התובע עתר לפיצוי בסך של 14,600 ש"ח בגין נזק גוף שנגרם לו. הוא ביקש להטיל אחריות על הנתבעת, וזו שלחה הודעה לצד שלישי למי שלטענתה היה קבלן המבצע שהיה אחראי על השטח, ושהתחייב בהסכם לשפותה בגין כל נזק גוף שייגרם בשטח זה.

 

2.ביום 1.7.2013 ניתן פסק דין שקבע כי הנתבעת אחראית לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו, אשר לפי הראיות שהובאו הועמד על סך של 7,000 ש"ח; נקבע כי מסכום זה יש לנכות אשם תורם בשיעור של 50%, ועל כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,500 ש"ח והוצאות משפט בסך של 400 ש"ח. כמו כן התקבלה ההודעה לצד שלישי בהיעדר התייצבות. ביום 2.9.2013 הגיש הצד השלישי בקשה לבטל את פסק הדין שניתן נגדו, וביום 22.12.2013 בוטל פסק הדין שניתן בהודעה. לכתחילה סברתי כי פסק הדין בוטל בכללותו, לרבות ביחסים שבין התובע לבין הנתבעת. דא עקא, הואיל ופסק הדין ביחסים אלה ניתן לגופו של עניין, לאחר דיון במעמד הצדדים ושמיעת ראיות, הדרך להשיג עליו הייתה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. משלא נקטה הנתבעת דרך זו, הפך פסק הדין ביחסים שבינה לבין התובע חלוט. משכך (וחרף החלטתי מיום 4.3.2015 בדבר צירוף הצד השלישי כנתבע ישיר בתיק), כל שנותר לדון בו הוא ההודעה לצד שלישי. חיובה של הנתבעת לפצות את התובע כפי שנקבע בפסק הדין מיום 1.7.2013 נותר אפוא על כנו (השוו לרע"א 7480/14 דדוש נ' ויפרובניק (18.11.2014)).

 

3.בכתב ההגנה העלה הצד השלישי שתי טענות עיקריות: האחת, האירוע שבו נגרם הנזק לא התרחש כפי שהתובע טען; השנייה, במועד הפגיעה לא ביצע הצד השלישי עבודות באזור הפגיעה, אלא במקום אחר, ובאותה עת שני קבלנים אחרים ביצעו עבודות בשטח, ואחד מהם – עמיקם אשד – הוא שאחראי לנזק שנגרם לתובע, ככל שיימצא יסוד להטיל אחריות בגינו.

 

4.אשר לטענה הראשונה – בדבר אופן קרות התאונה – הרי שבכל הכבוד, מקובלת עלי מסקנתה של כב' השופטת ת' שחם קינן בפסק הדין מיום 1.7.2013. שמעתי גם אני את גרסת התובע והתרשמתי לחיוב מעדותו. התובע הציג תצלום של המדרכה לאחר התאונה, שממנו ניכר פער גבהים לא מבוטל בין שפת המדרכה לבין שפת הכביש. בסמוך לשפת המדרכה פזורות אבנים משתלבות באופן שמקים מכשול בפני אדם הפוסע על המדרכה. בהינתן שהנפילה ארעה בערב ושתאורת הרחוב לא הייתה מיטבית (טענת התובע שלפיה היה חשוך לא נסתרה); משלא הוצבו שלטים או אמצעי גידור המתריעים מפני פערי הגובה; ומשהוכח כי האבנים המשתלבות לא נאספו והוסרו מן הדרך – אני סבור כי יש להטיל על הגורם שביצע את העבודות אחריות ברשלנות לנזק שנגרם לתובע, אשר נפל לאחר שנתקל במכשול שניתן וצריך היה לצפותו ולהסירו (ראו והשוו: ע"א (מחוזי ת"א) 2203/00 הדר חברה לבטוח בע"מ נ' משולם, פ"מ התשסב(2) 97 (2002) (דעת רוב); ת"א (שלום ת"א) 61834/95 הלוי נ' עיריית תל-אביב-יפו (24.1.1999); ת"א (שלום י-ם) 21092/95 אגלר נ' עיריית ירושלים (23.4.2002); ת"א (שלום י-ם) 2999/10 בר מנשה נ' עיריית ירושלים, פסקה 12 (16.5.2013); ת"א (שלום ת"א) 23782-11-09 גנון נ' עירית קריית גת, פסקאות 23-21 (25.1.2015)). לא מצאתי כי יש בסתירות לכאורה שהצד השלישי הצביע עליהן בסעיף 7 לכתב הגנתו כדי לערער את מהימנות גרסתו של התובע. אף מקובלת עליי מסקנת השופטת שחם קינן בדבר שיעור האשם התורם שנפסק לחובת התובע (50%) המבוסס על כך שהכיר את השטח וידע שנעשות בו עבודות ולכן היה עליו להיזהר, וכן בעניין סכום הפיצוי בגין הנזק שהוכח (7,000 ש"ח).

 

5.טענתו השנייה של הצד השלישי היא שבמועד הרלוונטי לא הוא ביצע את העבודות בשטח, אלא קבלן נוסף (עמיקם אשד). אין בידי לקבל טענה זו. בהקשר זה טענה הנתבעת כי הצד השלישי נטל אחריות על השטח כקבלן מבצע בהתאם להסכם מיום 20.1.2011 שנחתם עמו. העירייה הפנתה לסעיף 1(א)(5), (9) ו-(11) ולסעיף 28 להסכם, המטילים על הצד השלישי אחריות לכל נזק גוף שייגרם תוך כדי ביצוע העבודות. כמו כן הפנתה העירייה לצו התחלת עבודה מיום 27.7.2011 שהוצא מכוח ההסכם שבו תוארה העבודה כך: "ביאליק (הופיין – לבון) שינויים גיאומטריים, סלילה וריצופים". אין חולק כי התאונה ארעה ברחוב ביאליק, המחבר בין רחוב הופיין מצפון לרחוב לבון מדרום (נ/1). די בכך כדי להרים את הנטל להוכיח שחלה על הצד השלישי אחריות חוזית לשפות את הנתבעת בגין הפיצוי שהושת עליה בפסק הדין מיום 1.7.2013.

 

6.הצד השלישי הציג שני פרוטוקולים שערך הגורם המפקח מטעם העירייה (פארי מהנדסים בע"מ) שמהם עולה לכאורה כי עמיקם אשד שימש כקבלן ראשי בשטח (נ/2, נ/3). לטענת הצד השלישי, עמיקם אשד הוא שביצע את עבודות הסלילה והיה אחראי עליהן. אין בפרוטוקולים אלה כדי לסייע לצד השלישי, שכן לא עלה בידיו לסתור את הראיות שהציגה הנתבעת בדבר אחריותו החוזית לשטח, הנובעת מההסכם ומצו התחלת העבודה שהוצא על פיו. לעניין זה אין די בהצגת הפרוטוקולים שערך הגורם המפקח בלא שהוברר ההקשר שבו נערכו. היה על הצד השלישי להביא ראיות פוזיטיביות בדבר חלוקת העבודה בינו לבין קבלנים נוספים שהיו בשטח, לרבות זימון של מי מטעמם או של הגורם המפקח למתן עדות. לחלופין, היה הצד השלישי יכול להגיש הודעה לצד רביעי נגד אותו קבלן. אף זאת לא נעשה.

 

7.הצד השלישי הציג תצלום של יומן העבודה המעיד על כך שביום האירוע הוא ביצע עבודות ברחוב ביאליק 140, ולא 122 (נספח ב' לכתב ההגנה). גם בראיה זו אין די כדי לפטור אותו מחבות. זאת משום שהתמונה בהקשר זה לא הוצגה בכללותה. יתכן שהצד השלישי ביצע עבודות ברחוב ביאליק 122 יום אחד קודם לכן, והאבנים המשתלבות נותרו פזורות על המדרכה מאז. משהוכח כי הצד השלישי אחראי למצער לעבודות הריצוף של המדרכה, חזקה כי איסוף האבנים המשתלבות בתום העבודה הוא באחריותו, ונזק שנגרם כתוצאה ממחדל לעשות כן מונח לפתחו.

 

8.לבסוף טען הצד השלישי כי לפי תנאי ההסכם היה עליו להתקין מעקה בטיחות, והעובדה שלא עשה זאת כזה מעידה שלא הוא ביצע את העבודות במקום. גם טענה זו אין לקבל. עצם העובדה שהצד השלישי מחויב להתקין מעקה אינה מעידה מניה וביה שמילא חובה זו בפועל. ייתכן שהייתה מוטלת עליו חובה כזו והוא הפר אותה. יתר על כן, לא הוברר באלו תנאים היה הצד השלישי מחויב להתקין מעקה בטיחות. אם הוא היה מוכיח שהיו נסיבות שבהן כן מילא את החובה הזו בניגוד למקרה דנן, ייתכן שהיה בכך כדי לתמוך בטענתו. אלא שלא הובאו ראיות להוכיח זאת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ