אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 4002-07-14 חונדו נ' שליין ואח'

ת"ק 4002-07-14 חונדו נ' שליין ואח'

תאריך פרסום : 12/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
4002-07-14
16/09/2015
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
תובע:
דמיטרי חונדו
נתבעות:
1. אופיר שליין
2. ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ

פסק דין
 

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים בעיקול חד בדרך, כאשר עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, איזה רכב סטה מנתיבו וגרם לתאונה.

2. התובע טען כי הנתבעת היא שסטתה לתוך נתיב נסיעתו, וכאשר הבחין בכך, בלם ונעצר, אך רכב הנתבעת המשיך בנסיעה מהירה ופגע בו, בטרם נכנס עם רכבו לתוך העיקול עצמו. התובע סימן את מקום התאונה - לשיטתו - על גבי התמונה ת/1.

3. הנתבעת טענה שלא הספיקה להיכנס לעיקול כאשר רכבה נפגע מרכב התובע, שנכנס לנתיב נסיעתה במקום להיצמד לנתיבו בימין. הנתבעת טענה כי כתוצאה מהתאונה הסתחרר רכבה בשל התנתקות הצמיג הימני ממקומו, שהביא לעצירתה בניצב לכביש. לדיון שהתקיים התייצב עד מטעם הנתבעת, שהיה נוסע ברכבה, ואישר את גרסתה.

4.בסיום הדיון ביקש התובע שהות של מספר ימים להגיש תמונות שצולמו על ידו במקום התאונה, מיד לאחר התרחשותה, ועל פי אישור שניתן לו, הוגשו התמונות.

דיון והכרעה

5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע, וזאת על בסיס התמונות שהגיש. כאמור, כל אחד מהצדדים טען כי הנהג האחר סטה מנתיבו וגרם לתאונה. אמנם, בשל תיאור הנתבעת את הסתחררות רכבה על הכביש לאחר הפגיעה, לא ניתן ליתן משקל מכריע למקום עצירת רכבה לאחר מכן, ואולם, יש משמעות רבה למקום עצירתו של רכב התובע, ועוד יותר מכך, למקום הימצאותם של שברים וחלקי הרכב על גבי הכביש.

6.על בסיס התמונות, גרסתו של התובע נתמכת באלה:

ראשית, רכב התובע נעצר כשהוא צמוד לנתיב הימין בכיוון נסיעתו. לו סטה הרכב שמאלה, פגע ברכב הנתבעת שהגיע ממול ונעצר שם, לא היה יכול להיות בצמוד לשול הדרך (וכנראה אף בשול עצמו) בצד ימין של הכביש. הנתבעת לא תיארה המשך נסיעה של רכב התובע לאחר הפגיעה, ואף העד מטעמה לא הזכיר זאת. מעבר לכך, על פי הנראה בתמונות, לא יכול היה התובע להמשיך ולהזיז את רכבו מבלי שהדבר היה גורם לתזוזה משמעותית של רכב הנתבעת.

שנית, השברים וחלקי הפלסטיק הנראים פזורים על הכביש הם קרובים מאד למקום הימצאות הרכבים כפי שצולמו במקום התאונה, ומעידים הן על כך שהרכבים לא הוזזו בטרם צילום התמונות והן על מיקום הפגיעה הראשונית. מאחר ואותם שברים מצויים על הנתיב הימני בכיוון נסיעת התובע, ואילו הנתיב בו נסעה הנתבעת "נקי" משברים כלשהם, די בכך כדי לקבוע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו, לשכנע כי גרסתו עדיפה על פני גרסת הנתבעת.

על פי התמונות נראה כי שני הצדדים טעו בהערכת מקום הפגיעה, והיא התחרשה ממש בתוך העיקול, ולא לפני הכניסה לעיקול זה.

בשל הימצאותו של הרכב התובע צמוד לימין, ועל השול ממש, אין מקום להטיל על התובע אשם תורם כלשהו לאירוע.

7. התובע טען בטופס ההודעה שהגיש לחברת הביטוח, כי התאונה היתה בשעה 07:35, כאשר השמש היתה בעיניה של הנהגת שהגיעה מולו. על פי המפה שצירפה הנתבעת לטופס ההודעה מטעמה (נ/1), נראה כי אכן נסעה מזרחה, ובשעת בוקר בחודש דצמבר (על פי נ/1, התאונה היתה בשעה 08:00) בהחלט אפשר כי הנתבעת הסתנוורה מעט מהשמש, דבר שפגע באפשרותה (וכן באפשרות הנוסע לידה) להבחין במיקומה המדויק על גבי נתיב הנסיעה. אפשר ובשל כך טעתה הנתבעת וסברה שהיא נוסעת בצד הימני של הדרך.

8.         באשר לסכום הפיצוי: צורפה לכתב התביעה אישור מבטחת התובע המפרטת את ההפסדים שנגרמו לתובע, בשל הפעלת פוליסת הביטוח המקיף שלו על פי אישור ההפסקים, נגרם לתובע הפסד הפרמיה בשל האובדן הכללי של הרכב, בסך של 982 ₪. מעבר לכך, התובע דרש פיצוי בשל התייקרות הפרמיה בשלוש השנים הבאות, וכן פיצוי על עגמת נפש, בזבוז זמן, הוצאות נסיעה וכיוב'.

מאחר שלא צורפה אסמכתא המעידה על תשלום פרמיה גבוהה יותר אחרי התאונה (התאונה אירעה ביום 22.12.13, כך שהפוליסה חודשה פעם אחת לפחות, ייתכן פעמיים, מאז ועד היום), לא יפסק לתובע פיצוי בשל התייקרות זו, ואולם אין בכך כדי למנוע מהתובע לשלוח  לנתבעת 2 את המסמכים הנדרשים להוכחת הפסד זה, והנתבעת תבדוק את הנתונים, אם בנוגע לחידוש הפוליסה בעבר, ואם ככל שיגרם הפסד לתובע בעד חידוש הפוליסה בעתיד.

אינני מקבלת את העתירה לפיצוי בגין נזק לא ממוני כדוגמת טרדה או עוגמת נפש. בתביעות המוגשות בגין נזקי רכוש בתאונות דרכים, אין מקום לפסיקת פיצוי נפרד בגין נזק זה. בקביעת הוצאות המשפט של התובע להלן, נשקלו טענותיו לעניין עוגמת הנפש.

סוף דבר

9.         התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעות, יחד ולחוד, לפצות את התובע בגין נזקיו המוכחים בסך של 982 ₪.

10.         לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין, את הטרחה שבניהול הליך משפטי, את הזמן שנדרש מהתובע כדי לטפל בתביעתו מול המבטחת ולהתייצב לדיון, ואת כלל נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 1,500 ₪. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ