אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 36732-05-16 פכטר נ' שופמיינד בע"מ

ת"ק 36732-05-16 פכטר נ' שופמיינד בע"מ

תאריך פרסום : 17/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
36732-05-16
13/11/2016
בפני הרשם:
הבכיר איתי רגב

- נגד -
תובע:
חיים פכטר
נתבעת:
שופמיינד בע"מ
פסק דין
 

 

לפני תביעה על סך 33,500 ₪, בה טוען התובע לפיצוי בקשר להודעות פרסומת שנשלחו לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ללא הסכמתו.

כנטען בכתב התביעה – בחודש פברואר 2014 נרשם התובע לאתר הנתבעת בו רכש מוצר ולאחר מכן ביקש להסירו מרשימת התפוצה של האתר. לאחר כשנה החל לקבל הודעות פרסומת מהנתבעת ואז פנה לנתבעת בטלפון וביקש להסירו בשנית.

הנתבעת טוענת כי התובע נרשם לאתרה וכי ביקש להסירו מרשימת התפוצה רק בחודש מאי 2015.

 

בדיון הגיב התובע לכתב ההגנה וטען כי הטענה שנרשם לאתר הנתבעת עוד בשנת 2007 אינה סבירה, שכן אין לקבל את הטענה שבאותה שנה נרשם לאתר בעזרת מספר תעודת הזהות של בת זוגו, אותה הכיר רק בשנת 2014. התובע חזר גם על טענות שהועלו בכתב התביעה בדבר הפגיעה בפרטיות.

נציגת הנתבעת טענה שהתובע מתמחה במשפטים ולכן הוא נהנה מיתרון לא הוגן בדיון (אך לעניין זה הופנו הצדדים להחלטה מיום 25.9.16 בה הותר לנתבעת להיות מיוצגת בדיון על ידי מתמחה מטעמה – החלטה שהנתבעת בחרה שלא לפעול מכוחה). לגוף המחלוקת נטען כי התובע נרשם לאתר הנתבעת פעמיים, שכן זו דרישה מוקדמת לרכישה דרך האתר, אולם לא היה בידי נציגת הנתבעת להציג אישור המלמד על מתן הסכמתו של התובע להכלל ברשימת התפוצה של הנתבעת. הנתבעת ביקשה להסתמך לשם כך על תרשומות פנימיות של מערכותיה (וטענה כי מדובר ברשומות מוסדיות – טענה שאינה דורשת הכרעה לאור מסקנתי שלהלן), אולם גם מתרשומות אלו לא ניתן ללמוד על מתן ההסכמה של התובע – נתוני הרישום לאתר (נספח א' לכתב ההגנה) מלמדים על עצם הרישום לאתר ותו לא; אישור ההסרה מרשימת הדיוור (נספח ד' לכתב ההגנה) מלמד, כשם שניתן להבין משמו, על הסרת פרטי התובע מרשימת הדיוור – אך אין בו כדי להעיד על הסכמה שניתנה מבעוד מועד להכלל ברשימה זו.

 

מכיוון שכך, ולאחר ששוכנעתי כי אכן נשלחו לתובע הודעות פרסומת, דין התביעה להתקבל.

 

בפסיקת בית המשפט העליון בקשר לתיקון לחוק התקשורת (שכונה "חוק הספאם") (ור' רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (פסק דין מיום 27.7.14); ורע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (פסק דין מיום 4.8.14) צוין כי בעוד שתופעת הספאם היא בעלת השלכות חברתיות שליליות רחבות היקף, וקיים אינטרס ציבורי למגרה, הרי שהנזק שכל הודעה כאמור גורמת ליחיד אינו גדול, וככלל, לא עומד מול ההוצאות הכרוכות בעמידה על זכות התביעה בגינו. לפיכך, מצא המחוקק להעניק בידי הפרט תמריץ, בדמות קבלת פיצוי ממשי ללא הוכחת נזק, לממש את זכותו, ובכך לתרום לאכיפת החוק ולאינטרס הציבורי במיגור תופעת הספאם.

מאז נקבעו הלכותיו הנזכרות לעיל של בית המשפט העליון, חל גידול ניכר בתביעות המוגשות לבתי המשפט (ובמיוחד לבתי המשפט לתביעות קטנות). גם על רקע זה נקבע כי באשר לתביעה המוגשת בקשר למספר רב של הודעות דבר פרסומת – יש להתאים את הפיצויים שייפסקו, ככל שייפסקו, להלכות שקבע בית המשפט העליון בהקשר זה ("ככל שמספר ההפרות עולה כך גדלה התקרה שבית המשפט רשאי לפסוק, אולם עליו להיעצר בסכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין ולא לפסוק מעבר לכך" (ראה פסקה 10 לפסק הדין רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי).ור' גם ת"ק 59735/05/15 ברק נ' לוג טק תקשורת בע"מ ואח' (17.4.16). ככל שישתכנע בית המשפט שהתביעה לא הוגשה בהתאם לתכלית החקיקה של צמצום תופעת הספאם אלא מתוך אינטרס ותאוות רווח אישי, תתקבל התביעה בשיעור מופחת (ותוזכר קריאת כב' הש' רובינשטיין למחוקק לאפשר לבית המשפט לפסוק חלק מן הסכומים במקרים אלה לטובת מטרות ציבוריות (רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ הנזכר לעיל).

 

במקרה דנן הציג התובע עשרות, אם לא מאות, הודעות שקיבל מן הנתבעת והתאים את סכום הפיצוי שתבע להיקף האמור. לא מצאתי שהתובע ציין במפורש מהו מספר ההודעות שקיבל מן הנתבעת (ובדיון הזכיר במפורש רק שלוש הודעות – כאלו שלא צוין לגביהן כי הן פרסומות).

לא שוכנעתי, עם זאת, שלא היה בידי התובע לפעול בשלב מוקדם יותר לשם הפסקת קבלת ההודעות מן הנתבעת אם אכן סבל מהטרדות בלתי פוסקות בשל קבלת ההודעות. אני מטיל ספק בטענת התובע כי לא ידע על האפשרות לפנות לנתבעת לשם הסרה ובכך כי לא טרח לשמור את ההודעות אלא לשם ביסוס התביעה, ויש באמור כדי ללמד על תום ליבו של התובע – לא באופן המצדיק שלילה מוחלטת של הפיצוי אולם באופן המצדיק את הפחתתו.

 

סוף דבר, אני פוסק כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הודעות הפרסומת שנשלחו לתיבת הדואר שלו מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת לכך, ולשם כך אני פוסק כי תשלם לתובע פיצוי בסך 3,600 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום, ולא – יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ