אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 35484-05-14

ת"ק 35484-05-14

תאריך פרסום : 07/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
35484-05-14
01/05/2015
בפני השופטת:
אפרת בוסני

- נגד -
תובע:
יחיאל מיכאל פוקס
נתבעת ותובעת שכנגד:
עדנה יוסף
פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש בתאונה מיום 27.1.14 בה היה מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת. הנתבעת שכנגד (להלן: "נהגת רכב התובע"), נהגה ברכב התובע. התובע תובע את נזקיו העקיפים בתאונה, בגין דמי השתתפות עצמית וירידת ערך (בסך כולל של 1,784 ₪) וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") תובעת פיצוי בגין נזקיה הישירים בתאונה, על פי חו"ד שמאי והצעת מחיר שהגישה (בסך 2,301 ₪), תשלום שכ"ט שמאי (בסך 400 ₪) וכן עוגמת נפש והוצאות משפט.

באשר לנסיבות התאונה, לצדדים גרסאות שונות באשר לנסיבות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

לגרסת נהגת רכב התובע, רכבה עמד בצד שמאל של החניה "עם הפנים כלפי פנים", רכב הנתבעת עמד בצד ימין של החניה עם "הפנים כלפי חוץ", כך ששני כלי הרכב עמדו זה מול זה. לדברי נהגת רכב התובע, עת שהיא נכנסה לרכבה לקראת יציאה, הפעילה הילוך אחורי ונסעה מעט לאחור, כך שרכבה היה בשיפוע, בו בעת, רכבה של הנתבעת אשר קודם יצא לחלוטין מהחנייה, נכנס בשנית לחניה בהילוך אחורי, ופגע ברכב התובע. רכב התובע ניזוק בכנף ימין קדמית.

לגרסת הנתבעת, רכב התובע עמד לימינה עם הפנים פנימה, כאשר המנוע דומם. היא נכנסה עם רכבה לחניה ברוורס ועמדה בתוך גבולות החניה. כאשר במהלך החניה נסעה קדימה, על מנת ליישר את הרכב כדי שיחנה בדיוק במרכז שני פסי החנייה, ובשום שלב רכבה לא חרג מתחום פסי החניה המסומנים. לפתע רכב התובע שעמד בחניה כשהוא מופנה פנימה, החל לנסוע ברוורס, סטה מגבול החנייה ופגע ברכב של הנתבעת. רכב הנתבעת ניזוק במגן וכנף אחורי מימין.

הצדדים העידו את גרסתם לתאונה. נהגת רכב התובע חזרה על גרסתה והוסיפה כי הייתה בעצירה בעת התאונה, וכי הנתבעת עזבה את מקום החנייה ולאחר כמה דקות חזרה ברוורס לאותו המקום.

כן העידה נהגת רכב התובע כי סובבה את ההגנה שמאלה כשעמדה לצאת מהחנייה וכי נסעה לאחור, בטרם נכנסה הנתבעת לרכבה. הנתבעת חזרה על גרסתה והציגה סרטון של אופן התרחשות התאונה, בזמן אמת.

יצוין כי הייתה עדת ראיה לתאונה, נוסעת ברכב התובע. נהגת רכב התובע בקשה בדיון הראשון לקיים ישיבה נוספת לשמיעת עדת הראייה ששהתה אותה עת בחו"ל, ולצורך כך נדחה הדיון. העדה לא התייצבה לדיון השני שהתקיים בפניי. לדברי נהגת רכב התובע, העדה שוהה בחו"ל ואינה חוזרת, והיא מוותרת על עדותה. בנסיבות אלה, אינני דנה את התובע ואת נהגת רכב התובע לכף חובה, על שלא עלה בידם להעיד את העדה. בהקשר זה, לא מצאתי לקבל מכתב מהעדה שלא התייצבה. מדובר בתביעת "פח אל פח" בה יש לשמוע את גרסאות העדים ולהתרשם מעדותם.

דיון והכרעה

אף שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו - דהיינו את האירוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך והקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע.

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי: "...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4) 981]. וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט' (4) 221-239: "..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות כשכפות המאזניים מעוינות....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, אבחן האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחנתי את עדויות הצדדים ואת כל הראיות שהוצגו בנוגע לנסיבות התאונה. בחנתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, את הדיווח למבטחי רכב התובע, את מיקום הפגיעה בכלי הרכב, ואת סרטון מהלך התאונה, שהנתבעת הציגה בדיון בפניי. לאחר ששקלתי את מכלול העדויות והראיות ואל נוכח נטלי ההוכחה - מצאתי לנכון לקבל את גרסתה של הנתבעת לנסיבות התרחשות התאונה ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהגת רכב התובע. טעמי יפורטו להלן.

גרסתה של הנתבעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה עולה בקנה אחד עם סרטון התרחשות התאונה שהוצג בדיון, ללא התנגדות נהגת רכב התובע. בסרטון נראה רכב התובע עומד בעצירה מוחלטת בחנייה עם קדמת הרכב לפנים שטח החניה, כאשר הרכב בו נהגה הנתבעת מגיע. הנתבעת מחנה את רכבה מימין לרכב התובע בנסיעה לאחור, כשקדמת רכב הנתבעת נמצא לכיוון חוץ שטח החניה וגוף הרכב בתחום החנייה, ללא יציאה מגבולות תחום החנייה. כל אותה עת רכב התובע שנמצא משמאל לרכב הנתבעת, בעצירה וללא אורות. בהמשך, ותוך כדי שהנתבעת נוסעת קדימה על מנת ליישר את רכבה, ברכב התובע נדלקים אורות, ומיד, כהרף עין רכב התובע נוסע לאחור על מנת לצאת מהחנייה, כשחלקו הקדמי סוטה מעט ימינה אל תחום שטח החנייה של רכב הנתבעת ופוגע ברכב הנתבעת שהחל בנסיעה קדימה, בתחום שטח החנייה שלו. בכך די כדי לקבוע את אופן השתלשלות התאונה, לקבל את גרסת הנתבעת לתאונה, ולהטיל את האחריות המלאה להתרחשות התאונה על נהגת רכב התובע.

תמיכה נוספת בקבלת גרסת הנתבעת יש בכך שגרסת נהגת רכב התובע בכתב התביעה וכן בהודעה לחברת הביטוח, לפיה רכב התובע היה בעצירה בעת התאונה ורכב הנתבעת היה במהלך חנייה בנסיעה לאחור, נסתרת מסרטון התרחשות התאונה. כן נסתרת מהסרטון טענת נהגת רכב התובע כי רכב הנתבעת עזב את מקום החנייה וחזר לאותו המקום לאחר מספר דקות, בנסיעה אחורית. גרסה זו של נהגת רכב התובע, אינה עולה בקנה אחד עם אופן התרחשות התאונה הנראה בסרטון. בו נראה רכב התובע בנסיעה לאחור, ולא בעצירה, רכב התובע נוסע לאחור בסטייה קלה של קדמת הרכב לימין, ואילו רכב הנתבעת היה בנסיעה קדמית בתום גבולות שטח החניה שלו.

בנוסף, בכתב התביעה נטען כי רכב התובע נסע מעט אחורנית כך שרכבו היה בשיפוע. בחקירתה טענה נהגת רכב התובע כי סובבה את הרכב לשמאל. אולם, בהודעה לחברת ביטוח נטען "שברתי ימינה". רכב הנתבעת היה מימין לרכב התובע, וגם בכך יש לתמוך במסקנה המסתברת שרכב התובע הוא שסטה לעבר לרכב הנתבעת, ובגין כך נגרמה התאונה.

נהגת רכב התובע טענה בכתב התביעה כי הבחינה ברכב הנתבעת מתקדם לעברה ואף צפרה לו. גרסה זו לא מסתברת עם הסרטון, בו, כאמור, נראה רכב התובע מדליק אורות וללא שהות נוסע לאחור. אולם, גם אם כטענת נהגת רכב התובע היא ראתה את רכב הנתבעת מתקדם לעברה לפני הפגיעה, יש בכך תמיכה נוספת לכך שנהגת רכב התובע היא האחראית לתאונה. נהגת רכב התובע, נסעה לאחור ומוטלת עליה חובה לנקוט במשנה זהירות בנסיעתה לאחור.

תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961 קובעת: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ