אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נסיס נ' בנק הפועלים בע"מ

נסיס נ' בנק הפועלים בע"מ

תאריך פרסום : 18/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
34912-06-15
10/01/2016
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע:
דב נסיס
הנתבעת:
בנק הפועלים בע"מ
פסק דין

 

 

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 33,800 ש"ח שעילתה נזקים שנגרמו לתובע מכך שצ'ק שהציג לפירעון אצל הנתבע (להלן – "הבנק") לא כובד על ידי הבנק של מושך הצ'ק מסיבת אי כיסוי מספיק, וזאת עקב הקלדה שגויה של פקידת הבנק-הנתבע. התובע הסתמך על כך שהצ'ק לא כובד וסבר בטעות שהמושך משך ביודעין צ'ק ללא כיסוי. כפועל יוצא נוצר משבר אמון חריף וחסר תקנה בין השניים. משבר זה סיכל את מערכת היחסים העסקית ביניהם, והסב לתובע לדבריו נזקים כבדים.

 

1.ביום 3.5.2015 לפני הצהריים הפקיד התובע בחשבון העובר ושב שלו שלושה צ'קים. למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות, טלפנה נציגת הבנק לתובע ומסרה לו שהבנק הנמשך לא כיבד את אחד הצ'קים, בסך של 3,400 ש"ח, מסיבת אכ"ם. לדברי התובע, "הודעה מכוננת זו שנתקבלה אצל [התובע] בתדהמה, גרמה לתובע לפעול נחרצות אל מול אותו מנפיק המחאה שחוללה – אדם אשר היה עד לאירוע מכונן זה, קולגה עסקי של התובע, מעסיק לשעבר, ובהווה אדם אשר הציע לתובע להצטרף כיועץ לפרויקט רווחי ורב היקף בעתיד הקרוב!". לדבריו, "התנהלות בלתי תקינה, הגונה מצד מנפיק הצ'ק – שמטה את רצון התובע לשתף פעולה עם אדם אשר מפקיד בידי התובע צ'ק אשר מחולל על ידיו מספר ימים לאחר מכן – וגרמה ל[תובע] להטיח האשמות כבדות נגד אמינותו, להביע את מחאתו והתנהלותו המופקרת והשערורייתית באופן שבו הרשה לעצמו מנפיק הצ'ק, בקלות הבלתי נסבלת ו/או נסלחת, שלא לכבד את התחייבויותיו הכספיות כלפי [התובע]". לכתב התביעה צורף תצהיר של מושך הצ'ק, מר משה אייל, המאשש את גרסת התובע; וכן התכתבות בינו לבין הבנק שקדמה להגשת התביעה. הבנק הסכים לפצות את התובע בשי בסך של 150 ש"ח, אך התובע לא התרצה והגיש את התביעה דנן. התובע טוען כי טעותו הקשה של הבנק הסבה לו נזקים שיסתכמו בעשרות אם לא מאות אלפי ש"ח. נוסף על כך נדרש התובע להקדיש שני ימי עבודה להתנהלות מול הבנק, אשר גילה כלפיו יחס מתנשא ומזלזל.

 

2.הבנק מאשר שקרתה טעות אנוש שבעטיה חולל הצ'ק: במועד הפקדתו מכשיר הסריקה האוטומטי שבסניף היה תקול, ועל כן הפקידה הקלידה את הצ'ק ידנית. היא טעתה בהקלדת ספרה של מספר הבנק הנמשך, ולפיכך נתקבלה ביום 4.5.2014 הודעה כי הצ'ק חולל. ביום 6.5.2015, שלושה ימים מיום הפקדת הצ'ק ויומיים לאחר שנמסרה לתובע הודעה שהוא לא כובד, בוצעה הפקדה חוזרת של הצ'ק והטעות תוקנה. הבנק סבור כי הוא אינו אחראי לנזק שנגרם לתובע, אשר בחר להגיב באופן מתלהם ובוטה כלפי מושך הצ'ק, ואין לו אלא להלין על עצמו; וכי הנזק הנטען לא הוכח.

 

3.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש, באתי למסקנה שדין התביעה להידחות. הנזק שנגרם לתובע הוא נזק כלכלי טהור. אני מוכן להניח שקיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של הבנק כלפי התובע בנסיבות כגון דא (ראו והשוו: ע"א 5302/93 בנק מסד בע"מ נ' לויט, פ"ד נא(4) 591 (1997); ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות כרך ב 839-383 (2012)); וכי הוכח יסוד ההתרשלות (אותה טעות אנוש שביצעה הפקידה). אלא שאין די בהתרשלות כדי לחייב ברשלנות. היה על התובע להוכיח את הנזק שנגרם לו וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

 

4.צודק הבנק בטענתו שהתובע לא הוכיח קצה קצהו של נזק ממון. כל שטען הוא שבעקבות אותה טעות, עלתה מערכת היחסים העסקית שהייתה לו עם מר אייל על שרטון, וזאת ללא תקנה. לא נטען וממילא לא הוכח איזו התקשרות בין השניים עמדה על הפרק; אם כתוצאה מכך באה אל קיצה התקשרות קיימת ומה היו תנאיה; איזה רווחים הפיק הפרויקט המתוכנן בסופו של דבר, ככל שהפיק; מה היה אמור להיות חלקו של התובע בפרויקט; וכל כיוצא באלה. טענת התובע שנגרם לו נזק ממון נותרה אפוא תלויה על בלימה.

 

5.יתרה מזו: גם אם היה התובע מוכיח שנגרם לו נזק ממון, יש מקום לזקוף לחובתו אשם תורם בשיעור מכריע עד כדי איון התביעה. אף בהנחה שבין התובע לבין מר אייל היו משקעי עבר (ובעניין משקעים אלה ובמי היה טמון האשם להיווצרותם לא הניח התובע תשתית עובדתית כלשהי), דומה שתגובתו של התובע לכך שהצ'ק חזר הייתה לא סבירה ולא מידתית. אכן, הבנק הוא גורם שניתן להסתמך על מצגיו לעניין סיבת חזרתו של צ'ק במידת ודאות גבוהה. ברם אין לכחד כי טעויות לעולם קורות, וכל עוד מדובר בטעות שאינה גורמת לנזק מידי ובלתי הפיך, היה מקום להמתין פרק זמן ארוך יותר ולקבל תשובה מהימנה וסופית מהנתבע, הנסמכת על תשובה קונקרטית מהבנק של מושך הצ'ק, לפני שהתובע הגיב כלפי מר אייל כפי שהגיב. מר אייל אישר בחקירתו שכאשר התובע בא אליו בטענות קשות בנושא זה, בעת ששהה בחופשה משפחתית, הוא השיב: "יום יומיים והכסף ישולם" (עמ' 4 שורה 3 לפרוטוקול). כלומר, אם התובע היה נותן למר אייל הזדמנות סבירה לתקן את הטעות לפני שהיה מטיח בו האשמות כה קשות, היא הייתה מתוקנת סמוך לאחר מכן ולא היה נגרם נזק.

 

6.פשיטא: תגובתו של התובע כלפי מר אייל לא הביאה בחשבון שאולי אירעה טעות; היא הייתה קשה ובוטה מעבר לנדרש; והיא שהביאה ל"פיצוץ" במערכת היחסים שאין ממנו חזרה. התובע לא הסביר מדוע נדרשה תגובה כה תקיפה כלפי מר אייל; מדוע לא ניתן היה להמתין ימים אחדים ולבדוק אם אכן הייתה טעות (ואכן, תוך שלושה ימים בלבד התבררה הטעות ותוקנה בלא שהסבה נזק למעט אותו נזק למערכת היחסים). למעשה, מה שגרם לנזק (אשר כשלעצמו לא הוכח) היא אותה תגובה של התובע כלפי מר אייל אשר לפי התשתית העובדתית שהונחה לפניי הייתה לא פרופורציונית. תגובה זו של התובע היא הגורם המכריע לנזק עד כדי ניתוק הקשר הסיבתי בין ההתרשלות של הבנק לבין הנזק.

 

7.לא זו אף זו, ובגדר למעלה מן הצורך, ספק בעיניי אם הנזק שנגרם לתובע בא בגדר "אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע" (סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). "במקרה של מצג שווא רשלני, נקבע בפסיקה כי מבחן הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק מגן על אינטרס ההסתמכות של הניזוק, אך אינו מאפשר פיצוי בגין אובדן רווח שצפה הניזוק בהסתמך על מצג השווא" (ע"א 3496/13 פלדום פיינגולד מתכות בע"מ נ' גיצלטר, פסקה 34 (12.11.2015)). לנוכח הלכה זו, ספק בעיניי כלום ניתן היה לפסוק לתובע פיצוי בגין הרווח שהיה מופק מאותה מערכת יחסים עסקית עם מר אייל, אף אם היה מוכח נזק זה.

 

8.סיכומו של דבר: משלא הוכח נזק ממון; משמדובר בהתנהלות עסקית שנזק לא ממוני נפסק בסביבתה במשורה; ומשעיקרו המכריע של האשם לנזק הנטען מקורו בתובע עצמו – המסקנה היא שדין התביעה להידחות. לחלופין בלבד, ואף בהנחה שהתובע היה זכאי לפיצוי כלשהו – פיצוי שהיה עומד ביחס הולם לשווי הצ'ק שחולל – הרי שעלויותיה של ההתדיינות נטולת ההצדקה מקזזות את אותו פיצוי. התביעה נדחית אפוא, אך איני עושה צו להוצאות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ