אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 34036-12-15 וייס נ' קלם ואח'

ת"ק 34036-12-15 וייס נ' קלם ואח'

תאריך פרסום : 22/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
34036-12-15
15/05/2016
בפני השופטת:
אושרית הובר היימן

- נגד -
תובע:
שלום פנחס וייס
נתבעים:
1. מוקט כרמית קלם
2. גירמאו קלם

פסק דין

התובע הינו עו"ד, אשר הנתבעים פנו אליו לצורך ייצוגם בעסקה לרכישת נכס מקרקעין.

אין חולק, כי בין הצדדים התקיימו שתי פגישות (האחת, פגישת היכרות ללא חיוב והשניה פגישת ייעוץ ביחס לטיוטת ההסכם) וכי התובע ערך הערות על גבי טיוטת הסכם מכר, שהועברה אליו מאת ב"כ המוכר.

עוד אין חולק, כי הוסכם שהתמורה בגין ייצוג הנתבעים בעסקה תעמוד על 6,500 ₪ כולל מע"מ, אולם בעוד לטענת התובע שיעור שכ"ט נקבע ללא קשר לתוצאות ייצוגו את הנתבעים ושאלת השלמת העסקה באמצעותו, טוענים הנתבעים, כי הובהר להם מראש ע"י התובע שיחויבו בתשלומו רק לאחר השלמת העסקה וסיום חלקו של התובע בה, לשביעות רצונם.

הצדדים אינם חולקים, כי יום לאחר שהתקיימה פגישתם השנייה, הודיעו הנתבעים לתובע, באמצעות מסרון, כי אין עוד הם מעוניינים בשירותיו.

לטענת התובע, בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה, לפיו התחייבו הנתבעים לשלם לו שכ"ט בסך 6500 ₪, ואף שזכותם – כלקוחות – לפטרו, הרי שזכות זו אינה גורעת מזכותו לקבל את שכר טרחתו הראוי. לטענת התובע, השקיע בעניינם של הנתבעים שעות עבודה מרובות (בין 10-12 שעות) בפגישות, שיחות טלפון ועריכת הערות לטיוטת הסכם המכר. אשר על כן, עותר התובע, לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא שכר הטרחה המוסכם, בסך 6500 ₪ ובצירוף הוצאות משפט.

מנגד, טענו הנתבעים, כי הסכמת הצדדים ביחס לתשלום שכר הטרחה הייתה, כי זה ישולם רק בהשלמת העסקה וסיום חלקו של התובע בה. הנתבעים טענו, כי מכל מקום, לא השקיע התובע בעניינם יותר משעות ספורות וכמו כן, לטענתם – לא קיבלו מן התובע שירות מיטבי, לא קיבלו ייעוץ על כל פניה של העסקה, כי ההערות שנרשמו ע"י התובע לטיוטת ההסכם לא היו מספקות והעמידו אותם בסיכון וכן כי הופעל עליהם על יד התובע לחץ לחתום על ההסכם, מבלי שהיו מוכנים וערוכים לעשות כן. על כן, לטענת הנתבעים, אין לחייב אותם בתשלום כלשהו לתובע.

דיון והכרעה:

הלכה פסוקה היא, כי החובה לערוך הסכם שכר טרחה מסודר וברור, נופל על כתפיו של עורך הדין, שהוא בעל המקצוע, ובהעדר הסכם כתוב מוטל על עורך הדין נטל להוכיח את פרטי ההסכמה, את עלות השירות, את אופי הערכת היקף השירות ודרך התשלום.

ככלל, במקרה שבו לא נעשה הסכם מפורש על תשלום שכר טרחה, מדובר בתביעה לשכר ראוי, שהיא תביעה מעין-חוזית או מבוססת על עילה של התעשרות שלא כדין (ע"א 525/81, גזית ושחם חברה לבניין בע"מ נ. צבי רוזן, פד"י לו(2) 337 [1982] ; ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ. יצחק יחיאל עו"ד, פד נח(5) 20 [2004]).

מקום שהוסכם על מתן שירות אך לא הוסכם על התשלום שישולם בעבורו, השכר המגיע יהיה זה שהצדדים היו קובעים, לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה, כך שעל בית המשפט להתחשב בנסיבות שהיו הצדדים מביאים בחשבון לו ערכו הסכם בכתב וקבעו את שכר הטרחה המגיע, לרבות מומחיותו של עורך הדין והיקף הטיפול הנדרש (ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ. מירון,בן-ציון ופריבס, פ"ד מו(4) 586 [1992]).

בהעדר הסכם שכר טרחה, השכר הראוי ייקבע בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. לא מדובר בידיעה שיפוטית, ובית המשפט אינו מוסמך לקבוע את השכר על פי שיקול דעתו בלבד, אלא שיש לבסס את הקביעות על הראיות שהובאו במהלך הדיון.

כאמור בפסק הדין בע''א 136/92, ביניש עדיאל עו''ד נ. דניה סיבוס חברה לבניין בע''מ, פ"ד מז (5)114 [05.10.1993] (בפסקה 14, עמ' 126):

"שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא... בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ