אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 34029-11-14

ת"ק 34029-11-14

תאריך פרסום : 28/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
34029-11-14
18/05/2015
בפני השופט:
הרווי גרובס

- נגד -
תובע:
צבי טוביאן
נתבעת:
אקטיביטי תיירות ונופש (1996) בע"מ
פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בסכום של 33,800 ₪ בגין הפרת חוזה שלפיו התובע רכש מהנתבעת יחידת נופש על פי הסכם שנערך ונחתם בין בעלי הדין ב-27.2.1997.

התובע על פי כתב תביעתו מלין על 4 דברים:

1.בעת חתימת החוזה לא סופק לו על ידי הנתבעת טופס גילוי נאות על פי חוק הגנת הצרכן סעיפים 14 א (א) (2), 14 א (ב) (13) ו-14 א (ג) ולכן לא ידע על זכותו תוך 14 יום לבטל את העסקה. יאמר מיד שהתקנה הרלוונטית לא נכנסה לתוקף אלא ביום 31.3.1998. לכן לא הייתה חובה על הנתבעת לתת טופס גילוי נאות כטענת התובע. התובע בעדותו בפניי טען שיומיים אחרי העסקה התקשר טלפונית וביקש לברר אפשרות של ביטול ונאמר לו שאין אפשרות כזאת. גם אם הטענה הזאת נכונה, אין מחלוקת על כך שהתובע בכלל לא ביקש לבטל את העסקה בכתב באף שלב.

2.התובע טען להרעת תנאים במלון במשך השנים. בכתב התביעה התובע לא פירט כלל אך לטענתו חל שינוי לרעה במלון המתבטא במספר שירותים: אין ספא, אין בריכת שחייה, אין מקום חניה בחינם. כתמיכה לטענה זו, התובע הגיש לבית המשפט (ת/1) דפים מתוך חוברת שסופקה לתובע לפני הרכישה שמתארת שירותים שונים שהמלון מספק, כולל ספא בריאות, בריכה ומקום חניה. התובע לא ביקר במלון כבר 6 שנים אך טען נמרצות שפעם אחרונה שהגיע למקום לא הייתה בריכה ולא היה ספא. עובדתית הנתבעת מתכחשת לכך, אם כי נאמר שמדי פעם הבריכה לא פעילה בגלל מזג אויר בחורף אך נציג הנתבעת חזר ואמר בפניי שנכון להיום יש בריכה וגם ספא. מלבד זה, נציג הנתבעת מפנה את בית המשפט לכך שהחוברת איננה חלק מהחוזה בין בעלי הדין. בסעיף 10.4 של החוזה נאמר במפורש "הסכם זה הינו כל הסכם שבין הצדדים והוא בא במקום כל מצג, משא ומתן, התקשרות, זכרון דברים או הסכם קודם שנעשו בין הצדדים עד למועד כריתת הסכם, כאשר עניינם חבילת הנופש ואם היו כאלה, הסכם זה מבטלם". יחד עם זאת לא התכחש נציג הנתבעת לכך שבין התנאים בחוברת לבין ההסכם החתום קיימים פערים.

3.התובע מתלונן בכתב תביעתו ש"החברה גבתה ממני דמי תחזוקה מופרזים, מעל המוסכם בחוזה". על פי האמור בחוזה, דמי התחזוקה נקבעו בהסכם בנספח ב' בסכום של 295 דולר + מע"מ שהיו אז 988 ₪ צמוד למדד יש לשלם פעם בשנה. הסעיף הרלוונטי גם מציין את המדד הקובע. התובע הגיש לבית המשפט (ת.2) קבלה תשלום על סך של 1,780 ₪ ששולם ב-11.12.08. יחד עם זאת, התובע הגיש לבית המשפט את פרטי המדד מ-1996 עד 2013 ומלין שהסכומים שנגבו ממנו גבוהים מהמדד במאות שקלים כל שנה.

התברר במהלך הדיון שהתובע לא לקח בחשבון את סכום המע"מ. כמו כן לא היו בידיו מלבד הקבלה האמורה כל הוכחה על הסכומים שאותם הוא טוען ששילם. בנוסף, הנתבעת בתגובה מפורטת לכתב התביעה עשתה חישוב מדויק לגבי הסכומים שהתובע שילם בפועל והתברר שהם פחות מאשר טענת התובע. כמו כן, נטען שגם אם התובע צודק בכל טענותיו, דבר שהוכחש, ההפרש לטובתו מצטמצם ל-807 ₪ בלבד. התמונה האמיתית לטענת הנתבעת היא שבמשך השנים הנתבעת גבתה מהתובע 18 ₪ פחות ממה שמגיע לה.

אין לי ספק לאחר עיון בפרטי התגובה והמסמכים שצורפו שחישובי התובע אינם מדויקים ויש להסתמך ולקבל את חישובי הנתבעת.

4.הנתבעת סירבה, בניגוד להסכם, לרכוש מהתובע את חופשתו כאשר הוא לא יכול להשתמש בו. לצורך טענה זו התובע מסתמך על הנאמר בחוברת (עמ' 7), שם נאמר במידה והרוכש יחליט בשנה מסוימת לא לנצל את שבוע הנופש שברשותו בירושלים או ברשת תחלופה, הנתבעת תרכוש את שבוע הנופש באותה שנה על פי מחירון. התובע טוען שהנתבעת סירבה לבצע את הרכישה.

בהקשר זה, אין מחלוקת על כך שזכות זו איננה מפורטת בהסכם בין בעלי הדין. בנוסף, טען נציג הנתבעת שלא הייתה במשך כל השנים בקשה או פנייה אחת מהתובע שהנתבעת תרכוש את החבילה שלו. המדיניות של הנתבעת היא אכן במידת האפשר לרכוש את החבילות, אם כי לא במחיר המלא. אך מר ניר מטעם הנתבעת חזר והדגיש שהתובע מעולם לא פנה לנתבעת בבקשה כזאת.

5.מכלל הראיות עולה שהתובע לא היה שבע רצון מביקוריו במקום ובחר ברוב השנים לנצל את הזכות שלו במקום אחר, גם אם הדבר היה כרוך בתוספת מחיר. כמו כן, בולט הדבר שבמשך כל התקופה מ-1997 עד יום הגשת התביעה, התובע לא פנה ולו פעם אחת בטרוניה כלשהי לנתבעת. יש לציין כי שיהוי כה מהותי גם אם הוא לא מהווה התיישנות, די בכך לדחות את כל טענותיו.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א. אין בסיס בחוק לטענתו של התובע שלא סופקה לו טופס גילוי נאות על זכויות הביטול שלו, מהסיבה הפשוטה שזכויות אלו לא היו קיימות על פי חוק ביום כריתת החוזה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ