אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 33941-01-15 אבו גבל נ' א.ס. חרמון לשיווק חקלאי בע"מ

ת"ק 33941-01-15 אבו גבל נ' א.ס. חרמון לשיווק חקלאי בע"מ

תאריך פרסום : 29/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות מסעדה
33941-01-15
24/06/2015
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובע:
מוניר אבו גבל
נתבעת:
א.ס. חרמון לשיווק חקלאי בע"מ
פסק דין
 

 

1.בפני תביעה כספית ע"ס 21,625 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת, בטענה כי הנתבעת טרם החזירה לו הלוואה בסך 10,000 ₪ שהעניק לה ב-2/08 לבקשת בעליה באותו מועד, מר סאמר אבו ג'בל (להלן:"סאמר"). לטענת התובע, להבטחת התשלום מסר לו סאמר שיק ע"ס 10,000 ₪ זמן פירעונו ליום 15.2.08.

התובע טען כי, השיק נמסר על ידו למר סמיח אבראהים ממנו קנה שיש ,אולם חולל מחמת חשבון מוגבל ולכן סמיח החזיר לו את השיק (והתובע שילם לסאמיח את תמורת השיק). התובע תבע את קרן החוב בתוספת ריבית והצמדה וכן הוצאות ועגמת נפש.

 

2.הנתבעת טענה כי התביעה צריכה להידחות. לטענת בעל החברה כיום- מר מגיד אבו ג'בל (להלו:"מגיד"),בנו סאמר שהיה הבעלים הקודם של הנתבעת, אכן אישר כי פנה לתובע לקבלת הלוואה לחברה ואכן תמורתה מסר לתובע את השיק. יחד עם זאת נטען כי לאחר חודש סאמר שילם לתובע את השיק במזומן אך למרות זאת, התובע לא החזיר לסאמר את השיק. לטענת הנתבעת, למרות שההלוואה שולמה במזומן והתובע היה צריך להחזיר את השיק, הוא לא עשה כן והעביר את השיק לאותו סאמיח. לאור האמור, טענה הנתבעת כי לתובע אין זכות לדרוש שוב את פירעון השיק שכן ניתן להבטחת החזר הלוואה שכבר הוחזרה וכי תביעתו הינה תביעת מרמה.

 

דיון

 

3.שני הצדדים אינם חלוקים על כך שהשיק נמסר להבטחת החזר הלוואה שהעניק התובע לנתבעת. שני הצדדים אף אינם חלוקים על כך שהנתבעת הייתה צריכה לשלם לתובע תמורת ההלוואה סך של 10,000 ₪ ולכן מסרה לו את השיק. יחד עם זאת לטענת הנתבעת, ההלוואה כבר נפרעה על ידה במזומן ולכן, לא היה זכאי התובע לעשות שימוש בשיק .

ההלכה הינה כי במקרה כזה בו נתבע מודה בסכום תמורה שהיה צריך לשלם, אלא מעלה טענת פירעון שהינה מסוג "הודאה והדחה", עובר נטל ההוכחה אל הנתבע, שכן טענת "פרעתי" הינה טענה במסגרתה מודה נתבע, כי היה חב לתובע, אך טוען כי שילם ופרע אותו חוב. לגבי טענה מסוג זה כבר נקבע:

 

"טענת פרעתי היא טענת הודאה והדחה... מקום שהנתבע מתגונן בטענה מסוג הודאה והדחה, רואים אותו כמודה בטענת התובע, בעוד את העובדות המצדיקות את ההדחה עליו להוכיח, ולא – יזכה התובע בתביעתו..." (אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 74).

 

4.הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ,כאמור להוכיח פירעון ההלוואה.

יודגש כי מג'יד לא נתבע באופן אישי אלא התביעה הוגשה כנגד הנתבעת לה נמסרה ההלוואה והיא זו שהשיק מטעמה נמסר להבטחת פירעונה. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לפירעון ההלוואה. לא רק זאת, אפילו סאמר, שלטענת הנתבעת, הוא זה שפרע את ההלוואה לא התייצב להעיד. אמנם מג'יד טען כי סאמר חולה. יחד עם זאת, לא רק שהאישור הרפואי שהגיש, לא היה אישור בתוקף למוסד משפטי, ברי כי בכל מקרה, ככל שהיו לנתבעת ראיות ממשיות לפירעון ההלוואה הייתה מציגה אותן גם ללא התייצבות סאמר. גם אם סאמר היה מתייצב ומעיד כי פרע את ההלוואה, לא היה בכך בלבד די כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על הנתבעת להוכיח את הפירעון שהוכחש ע"י התובע. הנתבעת לא הציגה אישור, או קבלה, המעידים על הפירעון ואף לא הציגה תדפיסי חשבון בנק אשר מעידים על משיכת סך של 10,000 ₪ במועד הרלוונטי, על מנת להוכיח טענתה כי הסכום שולם במזומן לתובע.

 

5.אציין כי לבקשת ביה"מ ואף שהתובע הגיש את תביעתו במסגרת תביעה קטנה ובחר שלא להגיש את השיק ללשכת ההוצל"פ, הציג התובע במהלך הדיון את השיק המקורי בפני. גם בשל כך ,משאין חולק על עצם קיומו של השיק והשיק המקורי הוצג בפני, נטל ההוכחה היה מוטל על הנתבעת להוכיח כי אינה חייבת על פי השיק. ראה בעניין זה את ההלכה הפסוקה מימים ימימה כפי שנקבעה עוד בע"א 333/63 שמולוביץ נ. "סיקו" חברת דרום אפריקה ישראל לקונסטרוקציה שותפות מוגבלת פ"ד י"ח עמ' 550:

 

"אין כל יסוד לטענת בא כוח, המערער כי על המשיבה היה להוכיח את הפרת החוזה על ידי המערער ואת נזקה, כדי לזכות בסכום השטרות. עילת התביעה לא הייתה הפרת חוזה, אלא התחייבות המערער על ידי שטרות, ואף "שטרי בטחון בכלל "שטרות" המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הביטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו 'מוציא מחברו על הראיה'; 'שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו עליו הראיה' לפי סעיף 29(א)" (שם, בעמ' 553).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ