אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 33589-10-14 שחר נ' בלדב ואח'

ת"ק 33589-10-14 שחר נ' בלדב ואח'

תאריך פרסום : 08/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
33589-10-14
29/05/2015
בפני השופטת:
אפרת בוסני

- נגד -
תובעת:
שירי שחר
נתבעים:
1. אברהם בלדב
2. אופרייט ליס בע"מ ח.פ. 512584996

פסק דין
 

 

בפניי תביעת פח אל פח שעניינה נזקי התובעת בגין תאונה מיום 8.4.13 בה היה מעורב רכב הנתבע.

הצדדים אינם חלוקים אודות אופן התרחשות התאונה, לפיה רכב הנתבעת 2 בו נהג הנתבע 1 פגע ברכב התובעת מאחור, בכביש עם עומס תנועה כבד. גדר המחלוקת הוא בנוגע לשאלה בדבר עצם קיומו של נזק ברכב התובעת והיקפו.

הנתבעת טוענת כי רכבה ניזוק מאחור ואילו הנתבע טוען כי לא היה ברכב תובעת כל נזק. התובעת טענה כי הנתבע פגע ברכבה בחוזקה, וצרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי על פי ניזוקו כנף אחורית שמאלית ומגן אחורי ברכב. התובעת תובעת את הנזקים הישירים של הרכב על פי דו"ח השמאי וחשבונית התיקון, ואת הוצאות שכ"ט שמאי. הנתבעים טוענים מנגד הנתבע נסע במהירות איטית, נגע קלות בפגוש האחורי של רכב התובעת, אך לא נגרם כל נזק.

הצדדים העידו בפניי וחזרו על גרסתם.

דיון והכרעה

אף שעסקינן בתביעות קטנות בהן בית המשפט מגמיש את דרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין שומה על התובע להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". בהקשר לנטל השכנוע נקבע בפסיקה כי: " ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

בחנתי את עדויות הצדדים, את טענות הצדדים בכתבי הטענות על נספחיהם, את תמונות רכב התובעת כפי שצורפו לחוות דעת השמאי ואת טופס הודעת הנתבע על מקרה ביטוח (נ/1). על יסוד כל החומר שבפניי, מצאתי לקבוע כי האחריות על התרחשות התאונה מוטלת על הנתבע, אשר אישר כי פגע ברכב התובעת מאחור, אולם כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת נזקי הרכב אותם היא תובעת בכתב התביעה.

התובעת לא הציגה תמונות של רכבה סמוך לאחר התאונה, וגם לא עדות של עדי ראייה לתמיכת טענותיה. בחקירתה הנגדית, איבדה התובעת את זיכרונה בנוגע לנזקי ובמענה לשאלה האם ראתה איזה נזק יש לשני כלי הרכב השיבה: "אני לא זוכרת".

הנתבע העיד מנגד כי "זה לא היה מכה זה היה נגיעה" והבהיר בעדותו כי מדובר ברכב מעביד וההשתתפות העצמית שלו מגולמת בשכרו. כך שלא מצאתי כי יש לנתבע עניין שלא לתמוך בגרסת התובעת. עם זאת, הנתבע אישר בעדותו כי פגע ברכב התובעת מאחור. בטופס ההודעה על מקרה ביטוח של הנתבע, סמוך לאחר התאונה (נ/1), מציין הנתבע לגבי נזקי רכבו "פגוש קדמי שבור". בתמונות הרכב של הנתבע (נ/3) נראה רכב הנתבעים עם סימני פגיעה קלה בפגוש הקדמי. קיומו של נזק ברכב הנתבעים אינו עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע כי מדובר ב"נגיעה" בלבד ולא היה נזק ברכב התובעת, ויש בו לתמוך בגרסת התובעת לקיומו של נזק ברכבה כפועל יוצא מהתאונה.

באשר להיקף הנזק, על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעת נבדק ע"י השמאי ביום 29.7.13 שלושה וחצי חודשים לאחר התאונה. התובעת אישרה בעדותה שנסעה ברכב לאחר התאונה. אמנם התובעת הבהירה בעדותה כי הייתה טרודה בעניינים אישיים אותם ניתן להבין, אולם חלוף הזמן שבין בדיקת רכב התובעת והמשך נסיעת התובעת ברכב לאחר התאונה בטרם בדיקת הרכב על ידי השמאי - אינם מאפשרים להסתמך על חוות דעת השמאי לקביעת היקף נזקי התובעת בתאונה.

יתרה מזו, מדובר ברכב משנת 2002. על פי נספח "דיווח על תשלום תגמולי ביטוח במהלך 3 השנים האחרונות" שצורף לכתב התביעה, הרכב עבר תאונה קודמת ביום 21.12.12 - כשלושה חודשים לפני התאונה נשוא התביעה. התובעת אישרה עובדה זו בעדותה וטענה כי הנזק באותה תאונה לא היה מאחור. התובעת לא הציגה תימוכין לטענה זו, וגם לא לכך שתיקנה את הרכב באותה תאונה קודמת. קיומה של תאונה קודמת, שפרטיה לא הוכחו על ידי התובעת, אי הוכחת התובעת את מצבו של רכבה עובר לתאונה נשוא התביעה, יחד עם חלוף הזמן מאז נבדק רכבה של התובעת על ידי השמאי, אינם מאפשרים להסתמך על חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה לקביעת עצם קיומו של נזק ברכב התובעת בתאונה נשוא התביעה והיקפו. הוא הדין, מאותם טעמים, גם בנוגע לקביעת "ירידת ערך "השמאי" בחוות דעת השמאי, שאין בה התייחסות לעבר הביטוחי של התובעת ולקיומה של תאונה קודמת.

לאור כל האמור, ומשמצאתי להטיל את האחריות לתאונה על הנתבע, ובהתחשב שמצאתי כי רכב התובעת ניזוק בתאונה מאחור, על דרך האומדנא אני מוצאת לקבוע את היקף הנזק בסכום של 1,000 ₪. לא מצאתי לקבל את תביעת התובעת בגין "ירידת ערך" שלא הוכחה, וגם לא את הוצאות שכ"ט השמאי שלא ניתן להסתמך על חוות דעתו.

אשר על כן הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 1,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 350 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

 

 

 

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ה, 29 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ