אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 32694-04-15 זמיר נ' בדיר ואח'

ת"ק 32694-04-15 זמיר נ' בדיר ואח'

תאריך פרסום : 10/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
32694-04-15
03/08/2015
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
תובע:
יובל זמיר
נתבעים:
1. מוחמד בדיר
2. ק.ש. חתמים בינלאומיים בע"מ

החלטה
 

 

1. הנתבעת 2 הגישה בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ולביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 22.7.15. המבקשת טוענת כי שלחה לדיון "נציג מטעמה אשר לו סמכויות מלאות והתאם לחוק השליחות הינו מוסמך לדבר בשמה ולייצגה בכל הליך לרבות בבית-משפט". היא מודעת לכך שבבתי המשפט לא נוהגת בענין זה מדיניות אחידה והיא מכבדת את זכותו של כל שופט לנהוג באולמו כהבנתו, ולא מדובר חלילה בזלזול בבית-המשפט. היא טוענת שלגופו של ענין יש לה הגנה טובה ואי ביטול פסק-הדין יגרום לעיוות-דין. החלטתי לדון בבקשה בלי לבקש תגובת הצד שכנגד.

 

2. כידוע, ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ייעשה בשני מקרים. (א) כאשר הוכח שלא נעשתה מסירה כדין של כתב התביעה, או של ההזמנה לדין, יבוטל פסק הדין מחמת הצדק. לא זה המקרה שבפני. (ב) כאשר נעשתה המצאה כדין, על מי שמבקש את ביטול פסק הדין לעמוד בשני תנאים מצטברים: ראשית עליו להראות שיש לו ראיות שעשויות, לכאורה, להביא לתוצאה שונה מתוצאת פסק הדין. שנית, עליו להראות שאי התייצבותו לא נבעה מחמת זלזול בבית המשפט. הנתבעת מעלה טענת הגנה שעשויה היתה להצליח, אך ברור שהיא לא התייצבה להליך בכוונה ולא בשל תקלה.

 

3. לדיון ביום 22.7.15 התייצב גלעד קרמר שהציג עצמו כ"מייצג חיצוני" של הנתבעת 2. לשאלות בית-המשפט הבהיר שהוא אינו עובד שלה וגם "אין לי קשר לנתבעת 2". מכאן שהטענה העובדתית של הנתבעת 2 ששלחה לדיון אדם המוסמך לדבר בשמה פשוט אינה אמת.

 

4. הנתבעת 2 טוענת גם לקיומה של "מדיניות לא אחידה" בבתי-המשפט. אף שהיא לא מבהירה לגמרי את כוונתה, נראה שמדובר בענין התרת הייצוג של תאגידים על-ידי "מייצגים בשכר". כידוע, סעיף 63(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, שולל את זכותם של בעלי-דין לייצוג בבית-המשפט לתביעות קטנות על-ידי עורך-דין, אלא אם הדבר הותר במפורש. במשך השנים התחכמו תאגידים להוראה זו ושלחו לבתי-המשפט לתביעות קטנות "מייצגים מקצועיים" שאינם עו"ד. הדבר עורר מחאה, שכן ייצוג זה הפר את השוויון בהליך ופגע בזכויות הצד שכנגד, שלא יוצג ע"י אדם בעל ניסיון דומה. ביום 17.3.09 נדרש בית-המשפט העליון לשאלת הייצוג של תאגיד ע"י אדם בעל הכשרה משפטית ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורגמן בע"מ והענין היה גם נושא לחוות-דעת אחדות של נציב הקבילות על שופטים. התוצאה היא שמזה שנים אין עוד "מדיניות לא אחידה" – ובתי המשפט לתביעות קטנות בישראל לא מתירים לתאגידים ייצוג ע"י "מייצגים" שזה עיסוקם, אלא בהחלטה מפורשת ובמקרים מיוחדים ויוצאי דופן למדי (למשל, כשהצד שכנגד בעצמו בעל הכשרה משפטית).

 

5. הנתבעת 2 עומדת על זכותה ל"יומה בבית-המשפט". אכן, לכל בעל-דין זכות להשמע בבית-המשפט. לצד זה, לאף בעל-דין אין זכות לכפות על בית-המשפט חד-צדדית את מועד מימוש הזכות. לנתבעת 2 ניתן יומה בבית-המשפט, אך היא בזבזה אותו ואין לה להתלונן כעת על "קיפוח". אמנם בבתי-המשפט לתביעות קטנות אין מקפידים בסדרי-דין, אך יש הבדל בין "אי הקפדה" להפקרות מוחלטת.

 

6. הנתבעת 2 ידעה שייצוגה ע"י "מייצג חיצוני" אסור, אבל "נטלה סיכון". לשיטתה, אם תצליח להעמיד את בית-המשפט בפני עובדה מוגמרת (בניגוד לחוק) – יצליח המעשה. אם יכשל, כי בית-המשפט יקפיד על החוק, פתוחה לה הדרך לבקש את ביטול פסק-הדין "כדי למנוע עיוות-דין". גם הסיכון שהדבר ילווה בפסיקת הוצאות משפט אינו גדול, סוף סוף מדובר רק בבזבוז ישיבה בבית-משפט לתביעות קטנות. אפשר רק לדמיין את היקף התקלה שהיתה נגרמת לעבודת בית-המשפט אילו נהגו תאגידים אחרים באותה דרך. ברור גם שאם יכשיר בית-המשפט את התנהגות הנתבעת 2 – ואפילו בכפוף לפסיקת הוצאות משפט – הוא ימצא עצמו מעודד בריונות דיונית נפסדת וישמוט מידו את השליטה במשאביו (שהם משאבי הציבור).

 

7. כעולה מהבקשה לא קרתה לנתבעת 2 תקלה. היא הימרה על נכונות בית-המשפט להתיר הפרת חוק, ואפילו את זה עשתה באופן רשלני: את ה"מייצג" שלחה לבית-המשפט בלי יפוי כח. את העד שיכול היה להביא בפני בית-המשפט את העובדות שרצתה להוכיח, לא טרחה לזמן כראוי והוא לא התייצב לדיון. הטענה שלאותו מייצג היו סמכויות מלאות לייצגה לפי חוק השליחות אינה טענת אמת. קבלת הבקשה אינה נחוצה למען עשיית הצדק, היא תשרת את היפוכה המוחלט של עשיית הצדק. קבלתה תהיה מתן פרס על הפרת חוק מכוונת ושיבוש מכוון של עבודת בית-המשפט. קבלת בקשה כזאת נוגדת את האינטרס הציבורי. הבקשה נדחית.

 

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ה, 03 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ