אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 32693-11-15 רייך נ' מצא ואח'

ת"ק 32693-11-15 רייך נ' מצא ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
32693-11-15
24/07/2016
בפני השופט:
ד"ר מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
גיל רייך
הנתבעים:
1. דבורה מצא
2. יוסי מצא
3. יוכבד אסט
4. יוסי אסט
5. יהודה אברמוביץ'
6. שולמית אברמוביץ'
7. מאיר אברמוביץ'
8. צפורה אברמוביץ'

פסק דין
 

 

רקע וטענות הצדדים

בפני תביעה שהוגשה בהליך תביעות קטנות שהוגשה על ידי מר גיל רייך (להלן: "התובע") כנגד הנתבעים (להלן : "הנתבעים") בגין הפרת חוזה.

התובע הינו אדריכל במקצועו והנתבעים בעלי הזכויות במגרש 50 במתחם גרינברג בהוד השרון.

לטענתו התובע הנתבעים התקשרו עמו בחוזה ולפיו התובע יבצע עבודות תכנון לצורך הקמת בניין על המגרש בתמורה של 108,000 ₪ עבור 6 יחידות דיור, ועבור תוספת יחידת דיור סך של 18,000 ₪ . סמוך לחתימת ההסכם החל התובע בעבודות התכנון וסיים חלק מהם, לאחר מכן הפסיקו הנתבעים את ההתקשרות עמו.

לפי ההסכם גם בביטול עבודות ישלמו הצדדים להסכם את העבודות שכבר בוצעו. התובע קיבל מקדמה בסך של 12,600 ₪, וכעת דורש סך של 80% מגמר התכנון הראשוני (עליו סוכם תשלום בסך של 25% מכלל סכום ההסכם) ובנוסף פיצוי בסך של 10% בגין השתהות הנתבעים. הסכום אותו הוא דורש כולל ריבית מגיע לסך של 46,000 ₪ אולם תובע ויתר על חלק מתביעתו בכדי להיכלל בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות והעמיד את תביעתו על סך 33,700 ₪ בלבד.

הנתבעים טוענים כי התביעה הינה רק נגד הנתבעים 2 ו 4. הנתבעת 6 דוחה כל קשר לחוזה עם התובע, הנתבעות 1 ו 3 הינן הנתבעים 2 ו 4 ואין להן כל זכות במגרש, ולא נקשרו בחוזה עם התובע. הנתבעים 2 ו 4 טוענים כי ההתקשרות עם התובע הופסקה בשל אי שביעות רצון מעבודת התובע ובהתאם לסעיף 9 לחוזה עמו.

בדיון בפני מיום 24.7.16 הצדדים חזרו על טענותיהם בכתבי בי-הדין, ובנוסף צירף התובע התכתבות בין הצדדים שנשלחה לו בדיסקרטיות מטעם הנתבעת 1.

הצעתי לצדדים הצעת פשרה בבחינת "אין הצר שווה בנזק המלך" אולם הצדדים לא הסכימו להצעתי ולכן אין מנוס מלהכריע בסוגיה בבחינת "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

דיון והכרעה

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם מעבר לשלב התכנון הראשוני יש לשלם לתובע, תשלום נוסף, בגין סיום השלבים המאוחרים יותר.

בהצעת המחיר שקדמה לחתימת החוזה נכתב בהאי לישנא:

ס' 6ב: "שכר טרחת האדריכל ישולם בתשלומים חלקיים בהתאם להתקדמות התכנון והביצוע כמפורט להלן: 1. מקדמה עם חתימת החוזה. 2 עם גמר התכנון הראשוני לשביעות רצון המזמין..."

6ג' (וגם ס' 9 לחוזה): "המזמין רשאי להפסיק את ההתקשרות עם האדריכל בכל שלב, במקרה כזה האדריכל יהיה זכאי לתשלום עבור העבודה שכבר בוצעה בהתאם להתקדמות התכנון והביצוע."

הצדדים חלוקים בדרך הפרשנות של הוראות אלו ויישומו של החוזה למקרה הנדון.

שיטת פרשנות אחת, היא זו הקרויה תורת "שני השלבים", אשר לפיה במקום שבו לשון החוזה ברורה, אין להיזקק לבחינת נסיבות חיצוניות, אסכולה זו מקבלת חיזוק ו"חזרת עטרת ליושנה" בשנים האחרונות בפסיקתו של השופט ד"ר דנציגר (ראו למשל ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, פד"י סב (ד) 577 עמ' 3). עיקריה נסקרו בע"א 5795/90, סקלי נ' דורען פ"ד מו(5) 811, 817,:

"שתי תחנות אמור פרשן לעבור בבקשו לאמוד דעתם של צדדים לחוזה: התחנה האחת היא (אומד) דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, והתחנה האחרת היא - ככל שדעתם אינה משתמעת מתוך החוזה - (אומד) דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות. בפירושו של סעיף 25(א) לחוק החוזים הוסיפה ההלכה וקבעה, כי אין נדרשים לפירוש על-פי הנסיבות אלא במקום שדעתם של הצדדים אינה משתמעת מתוך החוזה עצמו".

שיטה פרשנית אחרת היא זו שהוטבעה על ידי הנשיא ברק ועל פיה לשון החוזה הכתוב אין בכוחה, היא כשלעצמה, כדי להעיד באורח נחרץ על אומד דעתם של הצדדים לחוזה. על כן, אין להסתפק בלשון החוזה הכתוב גם אם נראה כי היא ברורה וחד-משמעית, וחובה לתור אחר אומד דעת הצדדים על ידי בחינת מכלול הנסיבות וכפי שנפסק בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד"י מ"ט (2) 265:

"השלב הראשון (גזירת אומד הדעת מתוך הלשון הברורה) עשוי להיות נקודת מוצא של התהליך הפרשני. אסור לו שיהא גם נקודת סיום. הפרשן צריך לעבור לשלב השני (גזירת אומד הדעת מתוך נסיבות חיצוניות), ולחזור לשלב הראשון וממנו לשני, הלוך וחזור, ללא כל מגבלות של "לשון ברורה" או "לשון עמומה", עד שתנוח דעתו כי עלה בידו לגבש את אומד דעתם של הצדדים לחוזה. עם "נתון" חיוני זה ייגש לשליפת המשמעות המשפטית ממגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט. רק אז תנוח דעתו, כי לשון החוזה היא ברורה"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ