אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 32287-09-16 איגלברג ואח' נ' זאירוב ואח'

ת"ק 32287-09-16 איגלברג ואח' נ' זאירוב ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
32287-09-16
15/01/2017
בפני השופט:
אמיר ויצנבליט

- נגד -
התובע:
חנן איגלברג
הנתבעים:
1. שלמה זאירוב
2. איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעילתן פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבים בעקבות תאונת דרכים. ההליך הוגש ונתברר כתביעה קטנה. כמצוות התקנות, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

2.על-פי הנטען על-ידי התובע והנתבעים שכנגד, ביום 29.11.2015 נסע מר גיא איגלברג (הנתבע שכנגד 1 ובנו של התובע) ברכב שבבעלות התובע בכביש בין עירוני. הנסיעה הייתה איטית בשל עומס תנועה. בין רכב התובע לבין הרכב שלפניו היה מרחק מה, שעלה על אורכה של מכונית אחת. על-פי הנטען, הנתבע 1 (מר שלמה זאירוב), נסע שלא כדין על שולי הכביש, על מנת לעקוף את עומס התנועה מימין. אולם, בשלב מסויים חסם את דרכו על שולי הדרך רכב אחר, שהתברר בדיעבד כניידת משטרה סמויה. בעקבות זאת, הנתבע 1 סטה עם רכבו חזרה לנתיב הנסיעה (בלשון התובע בכתב התביעה, הנתבע 1 "חתך" את נתיב נסיעת רכב התובע), ומיד לאחר מכן בלם. עקב ההתפרצות הפתאומית של הנתבע 1 לתוך הנתיב, לא נותר לנהג ברכב התובע מרחק בלימה מספק, ולכן הוא לא הספיק לבלום וכך ארעה ההתנגשות. הנזק הנתבע הוא 2,117 ש"ח.

3.על-פי הנטען על-ידי הנתבעים והתובעים שכנגד, אכן, הנתבע 1 נסע קודם לתאונה על שולי הדרך מימין, ובשלב מסוים סטה חזרה לנתיב. אולם, גרסתם היא כי החזרה לנתיב על-ידי הנתבע 1 נעשתה לאחר שהוא וידא שהנתיב פנוי. לאחר מכן השוטר במכונית המשטרה שעמדה על שולי הדרך כרז לנתבע 1 לעצור, וזה עצר. מאחר שהנהג ברכב התובע לא שמר על מרחק מספק ולא שם לב למתרחש בדרך, הוא התנגש ברכב הנתבעים וכך גרם לתאונה. בנסיבות אלו הוגשה גם תביעה שכנגד, שבה הנזק הנתבע הוא 3,693 ש"ח.

4.דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.

5.המחלוקת בין הצדדים היא, האם הנתבע 1 סטה עם רכבו בפתאומיות חזרה לנתיב משולי הדרך, ואז מיד בלם, באופן שלא הותיר בידי רכב התובע ברירה אלא להתנגש ברכב הנתבעים מאחור (כגרסת התובע); או שמא בלימת הנתבע 1 את רכבו הייתה לאחר פרק זמן מסוים, שבמהלכו יכול היה הנהג ברכב התובע לשוב ולשמור מרחק בינו לבין הרכב שמלפנים, וכך למנוע את התאונה (כגרסת הנתבעים). במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת התובע.

6.עמדת הנהג ברכב התובע נתמכת באמור בטופס ההודעה על התאונה לחברת הביטוח (שצורף כנספח לכתב התביעה). עדותו לא נסתרה בדיון ובחקירתו הנגדית. מנגד, לטעמי יש לייחס לגרסת הנתבע 1 משקל נמוך. ראשית, טופס ההודעה על הביטוח מטעם הנתבעים הוא לקוני ביותר, וכל שנכתב בו הוא: "עצרתי בתוך נסיעה פקוקה, והרכב מאחורי לא בלם, הוא נכנס בי". הקורא דברים אלו עשוי לקבל את הרושם כי מדובר במקרה פשוט של רכב שהתנגש בזה שלפניו בפקק תנועה. בטופס זה לא פירט הנתבע 1 דבר על כך שנסע קודם לכן בשולי הדרך, על כך שסטה חזרה לנתיב ועל כך שבלם מאחר שהשוטר במקום הורה לו לעצור (לגרסתו). שנית, נתגלו פערים בגרסת הנתבע 1 בעדותו בדיון. הנתבע 1 טען בתחילה שנסע כמה עשרות מטרים לאחר שסטה חזרה לנתיב מן השוליים ועד שבלם (עמ' 2 שורה 15 לפרוטוקול). בהמשך הוסיף כי חזר חזרה לנתיב מן השוליים כמה מאות מטרים לפני ניידת המשטרה (שם, שורה 17). כשנשאל על-ידי בית המשפט כיצד גרסתו בדבר נסיעה במרחק של "עשרות מטרים" בנתיב הנסיעה עד הבלימה מתיישבת עם חזרה לנתיב "מאות מטרים" לפני מכונית המשטרה ועם הגרסה שבלם בעקבות כריזה מהשוטר, וכשנשאל באיזה מרחק עצר מניידת המשטרה – ההתרשמות בדיון הייתה כי הנתבע 1 אינו מצליח לספק תשובות משכנעות, ואין בפיו גרסה סדורה לנסיבות התאונה לפי שיטתו. הנתבע 1 גם שינה את גרסתו שניתנה זמן קצר קודם לכן, ואמר ששגה ושלמעשה לא נסע בנתיב "עשרות מטרים" עד שבלם, אלא "מאות מטרים". במילים אחרות, הנתבע 1 לא הצליח לספק גרסה מהימנה באשר לשאלה באיזה מרחק מניידת המשטרה שב חזרה לנתיב, כמה זמן או מרחק נסע בנתיב עד שבלם, ובאיזה מרחק מניידת המשטרה בלם. לאור שינוי הגרסאות של הנתבע 1, אי-יכולתו ליתן הסברים לנסיבות התאונה, וכן התרשמותי הכללית מעדותו בבית המשפט, דעתי היא שיש לייחס לעדותו מהימנות נמוכה. למעשה, די בכך כדי להטות את הכף לטובת אימוץ גרסת התובע.

7.שלישית, ולמעלה מן הנדרש, לכתב התביעה צורף דו"ח פעולה של השוטר שהיה ברכב המשטרה שעמד בצד הדרך. בהתאם לאמור בדו"ח הפעולה, השוטר עמד בשולי הכביש לצד ניידת סמויה. הוא הבחין ברכב הנתבעים עוקף את עומס התנועה בשוליים. על-פי דו"ח הפעולה, רכב הנתבעים, "לאחר שהגיע בסמוך לניידת סמויה לפתע מהשול הימני סטה לנתיב הימני נכנס בין הרכבים שעמדו והתחילו בנסיעה מול הניידת בלם בחוזקה ללא שום סיבה". עוד נרשם בדו"ח, כי "נהג רכב מרצדס [רכב הנתבעים, א.ו.] הפתעה את הרכב" (דומה שצריך היה להיות רשום: "הפתיע"). כן הוסיף השוטר: "אני ראיתי את נהג המרצדס את הסט[י]ה שלו לנתיב הימני ואת הבל[י]מה שלו בחוזקה".

כאמור, דו"ח הפעולה של השוטר צורף לכתב התביעה, שהוגש ביום 13.9.2016. בו ביום, הגיש התובע בקשה לזימון השוטר למתן עדות. בהחלטתי מאותו יום קבעתי, כי בשלב המוקדם שבו הוגשה הבקשה, טרם הוגש כתב הגנה, אינני רואה מקום להורות על זימון השוטר למתן עדות. כן קבעתי, כי ניתן יהיה להגיש בקשה זו בשנית לאחר שיוגש כתב ההגנה, וככל שיתברר שעדותו היא רלוונטית לבירור גדרי המחלוקות בין הצדדים. ביום 15.11.2016 הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעים, כשהוא נעדר כל התייחסות שהיא לדו"ח הפעולה מטעם השוטר. עם הגשת כתב ההגנה הוגש גם כתב תביעה שכנגד, וגם הוא נעדר כל התייחסות שהיא לדו"ח הפעולה מטעם השוטר. מאז לא ביקשו מי מהנתבעים ומהתובעים שכנגד לזמן את השוטר למתן עדות. דו"ח הפעולה של השוטר תומך בגרסת התובע. נכתב בו שרכב הנתבעים הפתיע את רכב התובע. בדו"ח הפעולה נכתב שהנתבע 1 סטה חזרה לנתיב סמוך לניידת המשטרה, ולא מאות מטרים קודם לכן כפי שהעיד הנתבע 1. גם דו"ח הפעולה מטה את הכף לטובת אימוץ גרסת התובע.

8.ודוק, נציג הנתבעת 2 טען בדיון כי דין התביעה הראשית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל, שכן רכב התובע הוא הרכב שמאחור. אכן, במקרים רבים שבהם מתרחשת התנגשות בין שני רכבים הנוסעים באותו הנתיב, האשמה בכך מוטלת על הרכב שמאחור בשל אי-שמירת מרחק מספק בין הרכבים. אולם, הטלת האחריות על הרכב שמאחור אינה אוטומטית והיא לעולם תלויה בנסיבות העניין. בענייננו, נוכח העובדה שהנתבע 1 נסע עם רכבו על שולי הדרך (שלא כדין), סטה חזרה לנתיב הנסיעה ומיד בלם, לא היה בידי הנהג ברכב התובע די זמן כדי לפתח מחדש מרחק בטוח מרכב הנתבעים. בנסיבות אלו, הנתבע 1 הוא שגרם באשמתו לתאונת הדרכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ