אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רנצר נ' נתניה

רנצר נ' נתניה

תאריך פרסום : 08/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
31853-01-17
28/09/2017
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
תובע:
גנאדי רנצר
נתבעת:
מדינת ישראל - משטרת ישראל
פסק דין
 

 

רכבו של התובע נפגע, לטענתו, בתאונת דרכים על ידי אלמוני אשר נהג בפראות ועזב את מקום התאונה מבלי להותיר בידי אשתו, שנהגה ברכבו באותה עת, את פרטי זיהויו ולאחר שפנה אל המשטרה לא סייעה זו בידיו לאתר את פרטי זיהוי הפוגע.

השאלה העומדת לפני להכרעה היא האם על מדינת ישראל לפצות את התובע בגין נזקי התאונה בנסיבות אלה.

על פי גרסת התובע, בתמצית, התאונה ארעה בסמוך לתחנת משטרת נתניה, שוטר שעבר במקום סייע לאשתו להסיע את הרכב הפגוע לכיוון תחנת המשטרה והוביל אותה ואת בנו אל היומנאי.

לטענת התובע, נכנסו אל תחנת המשטרה בשלב מסויים הנהג הפוגע וחברו, שנסע עימו ברכב הפוגע, והוא ובני משפחתו הודיעו על כך ליומנאי ובקשו ממנו לקחת את פרטי הזיהוי שלהם אך הלה נמנע מעשות זאת.

לא זו בלבד, אלא שכאשר הרימו התובע ובני משפחתו קול מחאה זינקו לעברם מספר שוטרים והשתיקו אותם, הנהג הפוגע וחברו הכחישו כל קשר אליהם ואת האירוע ויצאו מן התחנה מבלי להשאיר פרטי זיהוי.

בהמשך הורגעו התובע ובני משפחתו והופנו להגשת תלונה, מסרו לחוקרים על אודות האמור ונאמר להם כי גם התחנה וגם אזור התאונה מצולמים במצלמות אבטחה אך בסופו של דבר, לאחר חלוף זמן לא מבוטל, התברר שלא כך הדבר לגבי אזור התאונה וכי בחלוף הזמן במהלך הבירור נמחקו גם סרטוני מצלמות התחנה ואף החקירה שביצעה המשטרה לא הניבה איתור של הפוגע.

התובע טוען כי המשטרה לא מילאה את המצופה והנדרש ממנה בכך שהיומנאי לא דאג לקבל את פרטי הזיהוי של הנהג הפוגע ואף התרשם כי קיימת ביניהם סוג הכרות כלשהי וכי גם בשל התמשכות הבירור והחקירה גרמה לו לנזק ראייתי וכעת, בשל מחדל המשטרה, נותר ללא יכולת לגבות את המגיע לו מן המזיק.

כראיה לנזק בעין צרף התובע חוות דעת שמאי וקבלה בגין שטר טרחתו ואף תבע פיצוי בגין אובדן זמן עבודה, ובסה"כ 11,600 ₪.

היומנאי שאינו שוטר עוד, אשר העיד בפני, טען כי באותו מעמד היה בידי התובע ובני משפחתו מספר הרישוי של הרכב הפוגע, כך שיכולים היו, בנקל באופן יחסי ובסיוע חברת הביטוח שלהם, לאתר את פרטי בעל הרכב ולתבוע את המגיע להם.

על כן, נוכח העומס וריבוי הקהל עימו התמודד, נוכח ההגבלות בדין ובנוהל על השימוש בסמכויות האכיפה הנתונות לו כשוטר, נוכח סימן השאלה על מעורבות החשוד בפגיעה באירוע ונוכח העובדה שמדובר בתאונת נזק לרכוש בלבד הפעיל שיקול דעת ובחר שלא להסלים את האירוע ולא לדרוש מן הפוגעים לכאורה להזדהות ולמסור פרטים.

יצויין כי התובע ובני משפחתו טענו כי לא היה בידיהם מספר הרכב, נימקו טענה זו באופן משכנע ונכון אני לקבל גרסתם זו, מבלי להטיל דופי במהימנות היומנאי אשר אין ספק כי מתקשה לזכור כל פרט באירוע שארע לפני למעלה משנתיים, אחד מיני רבים אליהם נחשף במהלך שירותו במשטרה, וככל הנראה לא הדרמטי ומותיר החותם ביניהם.

עסקינן בתביעת רשלנות בה על התובע להוכיח קיומה של חובה והפרתה, נזק וקשר סיבתי ביניהם ואבחן האם עמד בכך.

בפתח הדברים אציין כי עדויות התובע, אשתו ובנו עשו עלי רושם מהימן – הן בשל הקוהרנטיות וההתאמה בפרטים ביניהם, הן בשל הריגשה ותחושת הפגיעה בה הושמעו, האותנטיות בעיני, והן בשל העובדה שעיקרי העובדות הרלוונטיות למחלוקת זו אינן שנויות במחלוקת והפרט השנוי במחלוקת ניתן להסבר באופן סביר בשכחה של עד הנתבעת, כאמור לעיל.

יחד עם זאת, יש לזכור כי לא המשטרה פגעה ברכבו של התובע וגרמה לו לנזקים הנטענים על ידו ועל מנת לזכות בתביעתו על התובע להוכיח כי זיקתה העקיפה לאירוע מקימה לו עילת תביעה כלפיה בגין מלוא נזקיו.

כפי שצויין לעיל, אין הצדדים חלוקים על העובדה שמדובר בתאונה ללא נפגעי גוף ואף על העובדה כי אותו פוגע נטען הכחיש בפני היומנאי כל מעורבות בתאונה או הכרות עם התובע ובני משפחתו.

כפי שהעיד היומנאי, בתחנת המשטרה הוא קולט את כלל הפונים אל התחנה ואמור להפנותם להמשך טיפול בענייניהם אל הגורמים המקצועיים השונים, נתון תחת עומס של אנשים שחלק לא מבוטל מהם נרגשים או כעוסים ועליו לתת מענה לכולם וכן לגורמי התחנה השונים ומפקדיו.

בסיטואציה האמורה ונוכח העובדה שסבר כי בידי התובע ובני משפחתו פרטי זיהוי הרכב המאפשרים איתור הפוגע ללא מעורבות משטרתית טוענת הנתבעת כי פעולתו של היומנאי היתה הגיונית ותוך הפעלת שיקול דעת סביר.

מעיון בנוהל "טיפול בתאונות דרכים נזק בלבד" של המשטרה (נספח 3 לכתב ההגנה) עולה כי – "ככלל לא יפתח תיק נ"ב (=נזק בלבד – א.ב.) במידה ואין בידי המתלונן את פרטי הרכב הפוגע ..." (סעיף 3.ה.), וכן כי – "ככלל לא יפתח תיק נ"ב גם בעבירות חמורות במידה ולא ימצאו ראיות המצביעות כי נגרם נזק לרכב המתלונן בעלות הקטנה מסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ." (סעיף 3.ט.1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ