אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 3164-06-14 פיקאלי נ' חליוי

ת"ק 3164-06-14 פיקאלי נ' חליוי

תאריך פרסום : 03/03/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
3164-06-14
22/02/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע:
שלומי פיקאלי
הנתבעת:
תהל חליוי
פסק דין
 

 

לפניי תביעה לתשלום סך של 14,000 ש"ח שעילתה נטילה במרמה של סכומי כסף במזומן במטבע ישראלי ובמטבע זר שהם שווי ערך לכ-12,000 ש"ח השייכים לתובע, ללא הסכמתו ובכוונה לשלול אותם שלילת קבע. לשון אחר: הטענה כי הנתבעת גנבה מהתובע כסף מזומן בסכום האמור.

 

כתב התביעה

 

  1. זהו סיפור המעשה כפי שגולל בכתב התביעה: ביום שישי, 16.8.2013, עזבה הנתבעת את הדירה ששכרה בגבעתיים, ושבה התגוררה בשותפות עד לאותה עת עם גב' סיון פרי ובן זוגה, התובע. באותו יום באו לדירה שני מובילים, האחד שמו פלי; השני – פאדל, והעבירו את החפצים של הנתבעת למעונה החדש. התובע לא היה בדירה באותה עת. במהלך הבוקר יצאה גב' פרי את הדירה לשעה וביקשה מהנתבעת שתוודא כי המובילים לא נכנסים לחדרה כיוון שיש שם כסף. למחרת היום (17.8.2013) גילה התובע כי הכסף נעלם מהמגרה שבה הוחזק. היו שם כ-6,000 ש"ח במזומן, 1,148 דולר אמריקני, 325 יורו ו-110 פאונד, השווים יחד כ-12,000 ש"ח. שטרות תאילנדיים ואורוגוואיים מעוטי שווי שהיו במגרה לא נגנבו. לטענת התובע, הפעם האחרונה שבה ראה וספר את הכסף הייתה ביום 13.8.2013. מיד יצאו התובע וגב' פרי לתחנת המשטרה והגישו תלונה. בו ביום בא לדירה איש מז"פ כדי לבדוק אם ניתן לאתר טביעות אצבעות באזור שבו נשמר הכסף, אך העלה חרס בידו (סיכום של תוצאות בדיקת מז"פ צורף לכתב התביעה). לטענת התובע, האנשים היחידים שהיו בדירה בין יום שלישי ליום שבת – זולת התובע, גב' פרי והנתבעת – הם המובילים, פלי ופאדל, וכן טכנאי של חברת "יס" שהגיע ביום רביעי, ולא היה בבית לבד אף לרגע אחד. לאחר מגעים ושיחות ממושכות עם יס, עבר הטכנאי בדיקת פוליגרף שבה הכחיש כי גנב את הכסף או ידע דבר מה באשר לזהות הגנב, ונמצא דובר אמת (אישור מקצין הביטחון של יס צורף לכתב התביעה).

     

  2. במוצאי שבת (17.8.2013) יזם התובע פגישה עם הנתבעת במטרה להבין מה ארע בעת שגב' פרי לא הייתה בבית. בפגישה נכחה גם גב' פרי. התובע שאל את הנתבעת אם ידעה על קיום הכסף ונענה בשלילה. לאחר גמגום קל, כאשר נזכרה כי גב' פרי סיפרה לה על קיומו של הכסף ביום שישי, השיבה הנתבעת כי לא ידעה על כך עד שגב' פרי סיפרה לה. בשלב זה החל התובע לחשוד כי הנתבעת נטלה את הכסף. האפשרות עלתה בראשו קודם לכן, אך ביטל אותה משום שיחסי בני הזוג עם הנתבעת היו תמיד טובים. מיד כשסיפר לנתבעת כי הכסף נגנב, העלתה האחרונה את האפשרות כי הגנב הוא הטכנאי של יס, דבר שהגביר את חשדו של התובע כי תגובה זו תוכננה מראש. התובע המשיך, לדבריו, לשדר "עסקים כרגיל". הנתבעת מיד הבטיחה לסייע לו ולדבר עם המובילים, שהם ידידי משפחתה, בניסיון להבין אם הם גנבו את הכסף. היא הבטיחה, לגרסת התובע, שאביה ואחיה ישוחחו עמם, והוסיפה כי כשהם מדברים עם מישהו הוא "רועד מהביצים", כך שאם המובילים גנבו את הכסף הם יודו בכך. היא הוסיפה שיהיה על התובע לשלם לאחיה כ-10% מהסכום שיוחזר כ"דמי טרחה". התובע הסכים מיד מתוך תקווה שאם הנתבעת היא שנטלה את הכסף, אולי תחליט להשיבו בעצמה לאחר שגבתה "בונוס" של 1,200 ש"ח. עקב חשדותיו של התובע, בדה כלפיה הנתבעת כי המשטרה מצאה טביעות אצבע במקום הגנבה, ונטלה דגימות של טביעות אצבע שלה, של התובע, של גב' פרי ושל המובילים.

     

  3. בשיחת טלפון שהתקיימה לאחר כשבועיים אמרה הנתבעת לתובע כי אביה ואחיה (מיגל שמו) דיברו עם המוביל פלי, ו"אין סיכוי שזה הוא", כלשונה. התובע סיפר לנתבעת כי מעבדת הזיהוי של המשטרה מצאה התאמה בין טביעות האצבע שניטלו מהמגרה לבין אלו שניטלו מהדירה; וכי המשטרה לא תגלה את התוצאות לפני שהעניין יגיע לבית המשפט. הנתבעת מיהרה לספר כי יש לה חברה שעובדת במשטרה אשר יכולה לברר למי שייכות טביעות האצבע שנמצאו בדירה, והבטיחה שתשוחח עמה. בשבוע העוקב ניסה התובע להתקשר לנתבעת מספר רב של פעמים, אך לא היה מענה. כאשר התקשר לאחר שבוע ממספר שאינו מזוהה, השיבה הנתבעת באחת, ומסרה כי היא צריכה לקבל את התוצאות באותו ערב, ושתודיע לו מהן כשתקבלן. יומיים לאחר מכן (10.9.2013), התקשר התובע לנתבעת והקליט את השיחה. הנתבעת סיפרה שחברתה מהמשטרה אומנם לא יכולה להוציא תדפיס כיוון שאין לה הרשאות, אך היא יכולה לגשת לחומר ואף עשתה כן. לדברי הנתבעת, טביעות האצבעות שמצאה המשטרה היא של המוביל הסודני פאדל. הנתבעת הוסיפה ששוחחה עם המוביל פלי, מעסיקו של פאדל, והראשון מסר כי אינו יודע היכן האחרון נמצא – הוא מבקש מקלט סודני, ללא דרכון ואשרת שהייה, וסביר להניח שכבר אינו בארץ. הנתבעת ניסתה לשכנע את התובע מספר פעמים במשך השיחה באופן נחרץ שלא כדאי לפנות לבית המשפט כיוון שלא ניתן לאתר את פאדל. משהבהיר לה כי אין בכוונתו להניח לפרשה וביקש שתסייע לו לאתרו בכל זאת (באמצעות החברה שלה), שינתה הנתבעת את עמדתה ואמרה כי חייבת להיות דרך למצוא אותו, ושחברתה מהמשטרה עובדת במחלקת ההגירה, ולכן גם הייתה לה הרשאה (אמרה שלשוטרי הגירה יש יותר הרשאות מאשר לשוטר רגיל); כי בטוח שיש לפלי מספר דרכון או מספר זהות של פאדל שלפיו תוכל החברה השוטרת לאתרו; וכי עדיף שהעניין ייסגר בחדרי חדרים מאשר לערב גורמים אחרים. היא גם אמרה שהחברה מהמשטרה חייבת לה טובה, ושאם יהיה צורך היא תשתמש באיומים כדי להשיג את הכסף.

     

  4. בחלוף מספר שבועות קיבל התובע התראה מתאגיד המים העירוני על הפסקת אספקת המים בשל חשבונות שלא שילמה הנתבעת בעת שגרה בדירה. שוב ניסה התובע להשיג את הנתבעת בטלפון, אך זו לא השיבה לו, על אף שראה כי היא צופה בהודעותיו ביישום ה-"WhatsApp". לאחר כשבוע של ניסיונות, הוא התקשר ב-30.9.2013 לבעל הדירה, וביקש ממנו לדבר אתה ולהסביר לה שאם לא תשלם את החשבונות, הוא (בעל הדירה) ייאלץ לפדות את השיק שנתנה לו כבטוחה. כעשר דקות לאחר מכן התקשרה הנתבעת לתובע. גם הפעם הקליט את השיחה. הנתבעת מסרה שעברה תאונת דרכים יום לפני כן, שבה פגעה בה מונית, ושהיא פונתה לבית החולים איכילוב כאשר כל רגליה כחולות. בבית החולים סברו שהיא איבדה את ההכרה, שהיא סובלת משטף דם פנימי, אך בסוף אלו "סתם מכות יבשות". היא אמרה שהטלפון שלה לא היה אצלה עד אותו רגע. לאחר מכן התקשר התובע לבית החולים; מסר את מספר הזהות של הנתבעת; ונאמר לו שהיא לא ביקרה שם מאז שנת 2010 (תמליל השורה צורף לכתב התביעה). בשיחה עם בעל הדירה מיד לאחר מכן מסר האחרון כי הנתבעת אמרה לו שלא ענתה לתובע כי הייתה בעבודה, ולא סיפרה לו דבר על תאונת הדרכים.

     

  5. בעקבות גניבת הכסף נאלץ התובע, לדבריו, לבקר בתחנת המשטרה תשע פעמים ולהמתין בתור 12 שעות בסך הכל. נוסף על עשרות שיחות שניהל עם חוקרי המשטרה ועם אנשי הביטחון של חברת יס (עד שניאותו לשלוח את הטכנאי שביקר בדירה לבדיקת פוליגרף), קנייתם של מכשירי חשמל רבים וריהוט שהתכוון לרכוש לדירה – לאחר שהנתבעת פינתה את חפציה – התעכבה עקב גנבת הכסף, והתובע וזוגתו נאלצו לגור בבית שאינו מרוהט. לכך יש להוסיף את הקושי הנפשי והדאגה שנגרמו לו מהעניין. גם החקירה שניהל בעצמו לאיתור הגנבת הצריכה שעות רבות של התעסקות באיסוף הראיות הדרושות להוכחת חבותה. על רקע זה הועמד סכום התביעה על סך של 14,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ