אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 31611-03-14 ירון נ' מדיקוויד בע"מ ואח'

ת"ק 31611-03-14 ירון נ' מדיקוויד בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות
31611-03-14
28/08/2014
בפני השופטת:
לימור בן-שמן

- נגד -
תובעים:
משה ירון
נתבעים:
1. מדיקוויד בע"מ
2. הילה מעוז
3. ד"ר טוב נוב

פסק דין
 

 

התובע פנה לנתבעת 1 בבקשה להתאמת מכשיר רפואי. במסגרת פנייתו לנתבעת 1

בסופו של יום לא רכש התובע מהנתבעת 1 מכשיר זה.

לאחר פרק זמן, פנתה הנתבעת 2, במסגרת חברת שעל, בהצעה לתובע למתן שירות הנוגע לפטור ממס הכנסה בשל מצבו הרפואי של התובע.

הנתבע 3 הינו רופא אשר ערך בדיקה רפואית לתובע לאחר שהתובע הופנה אליו על ידי הנתבעת 2.

 

הנני סבורה כי הנתבעת 1 פגעה בפרטיותו של התובע כאשר מסרה את פרטיו האישיים לנתבעת 2.

אין זהות בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 2 או חברת שחל. פרטיו האישיים של התובע וטיב מצבו הרפואי לרבות המסמך מקופ"ח לענין נתוני המכשיר הנדרש, אף אם אינם מהווים את מלוא תיקו הרפואי, ניתנו לנתבעת 1 בלבד. התובע לא נתן הרשאה בעל פה או בכתב למתן פרטיו או דבר פנייתו לנתבעת 1 לידי הנתבעת 2.

הנתבעת 2 שותפה אף היא לפגיעה בפרטיותו של התובע. אציין כי על אף העדר הזהות בין החברה בה פעלה לבין הנתבעת 1, פנייתה לתובע לרבות פנייתה המוקלטת אשר הושמעה במהלך הדיון, עולה כי הנתבעת 2 הציגה עצמה כפועלת בנתבעת 1 ונותנת שם ייעוץ ללקוחות.

אף אם לאחר שיחה עם הנתבעת 2 מסר התובע מסמכים רפואיים, אין בכך כדי להכשיר את הפגיעה הראשונית בפרטיותו של התובע, כאשר בעקבות פנייתו לנתבע 1, נולדה פניית הנתבעת 2 אליו.

 

 

על כן הנתבעים 1 ו-2 הינם מעוולים במשותף וכי כעולה מהעדויות בפני היה לנתבעים 1 ו-2 אינטרס כספי בשכירת שירותיה של הנתבעת 2 ו/או חברת שחל על ידי התובע תוך זקיפת עמלה למי מהם בסופו של יום.

על פי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם לנפגע ,הוא התובע, פיצוי בלא הוכחת נזק בתקרה הנקובה בחוק.

לאחר ששקלתי את כלל הראיות ובין השאר את מידת היקף הפגיעה בתובע וכלל הנסיבות, הנני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסך כולל של 7,000 ₪.

לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים 1 ו-2 בסכום נוסף מעבר לסכום אותו פסקתי לעיל.

 

לענין הנתבע 3, לא שוכנעתי כי קיימת עילת תביעה כנגדו שכן התובע הוא זה אשר פנה אליו, במסגרת המשך השירות. לפיכך, התביעה נגד נתבע 3 נדחית ללא צו להוצאות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ