אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 31423-09-15 חיאבנר נ' פילדלר

ת"ק 31423-09-15 חיאבנר נ' פילדלר

תאריך פרסום : 10/08/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
31423-09-15
07/08/2016
בפני השופטת:
קרן מילר

- נגד -
תובע:
זית חי-אבנר
נתבע:
ג'אן איריס פילדלר
פסק דין
 

 

לפני תביעה לתשלום נזקים על סך 5,500 ₪.

  1. ביום 24.4.2015 ברחוב עקיבא בביתר עילית התרחשה תאונה בין שתי מכוניות בהן נהגו התובע והנתבע.

  2. התובע העיד כי חנה את הרכב ברחוב עקיבא, שהינו רחוב דו כיווני, בצידו הימני של הכביש, ויצא לקנות תרופות. מאחוריו עמד רכב אשר ביקש להיכנס לחניה במקומו. ביציאה מהחניה חשב לעשות פרסה, אך כשראה שזה אסור המשיך ישר ואז התנגש בו רכב הנתבע. לטענת התובע, רכב הנתבע עקף את הרכב שחיכה להיכנס לחניה ויתכן וחשש להתנגש ברכב שבא ממול ולכן סטה חזרה לתוך הנתיב בו נסע התובע והתנגש ברכבו.

  3. הנתבע העיד כי נסע ישר ברחוב עקיבא וראה רכב בצבע כחול חונה בחניה כפולה, דבר השכיח לטענתו ברחוב זה ביום שישי. הוא עקף את הרכב הכחול ואז התנגש בו הנתבע. לטענתו נראה היה שרכב הנתבע מנסה לעשות פרסה מאחר שהיה בזווית המתאימה לכך.

  4. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

  5. הן התובע והן הנתבע היו בעת התאונה במצבים המחייבים זהירות מיוחדת. התובע היה ביציאה מחניה, כאשר על פי תקנה 64 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן "תקנות התעבורה") היה מחויב ליתן זכות קדימה לרכבים המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.

  6. יתרה מכך, אני מאמינה לטענת הנתבע כי התובע ניסה לבצע פרסה בכביש, או לכל הפחות החל לבצע פרסה ולאחר מכן התחרט. טענה זו נתמכת בעדותו של התובע עצמו כי רצה לעשות פניית פרסה אך משהתברר לו כי הדבר אסור ויתר. לא ברור כיצד התברר לתובע לפתע שהדבר אסור. הדבר גם נתמך בתמונות הנזק שהוצגו לי שאינן מתיישבות עם השתפשפות של שני רכבים הנוסעים במקביל אלא להתנגשות שני רכבים בזווית האחד לשני. יתכן ולו הנתבע לא היה בזווית לביצוע פניית פרסה היתה התאונה נמנעת שכן מתמונה מעת התאונה שהוצגה לי (סומנה נ/1) רכב הנתבע היה ברובו בנתיב הנגדי וטרם הספיק לחזור לנתיבו בעת התאונה.

  7. מנגד, הנתבע היה במצב של עקיפה של רכב שעמד בנתיבו וחסם אותו, דבר המחייב גם אותו בזהירות מירבית (ראו תקנה 47 לתקנות התעבורה).

  8. טענתו של התובע כי הנתבע היה יכול להמתין לכניסת הרכב הכחול לחניה שהתפנתה נשמעת הגיונית. אני מאמינה לנתבע כי סבר שהרכב עומד ועוצר במקום ללא כוונה לחנות, אך לו היה שם ליבו לכך שהתובע מפנה את מקום חנייתו היה מגיע למסקנה כי יתכן והרכב הכחול מבקש להיכנס לתוכה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ