אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיימוביץ ואח' נ' חיים

חיימוביץ ואח' נ' חיים

תאריך פרסום : 16/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
29669-10-15
31/07/2016
בפני השופטת:
מי-טל אל-עד קרביס

- נגד -
התובעים :
1. סהר חיימוביץ
2. טל סולומון

הנתבע:
יחזקאל חיים
פסק דין
 

 

לפניי תביעה כספית בסכום של 5,700 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונה.

 

בתאריך 11.1.15 ארעה תאונת דרכים בין רכב בו נהגה תובעת 1 (להלן: "התובעת"), שבבעלות בן זוגה - תובע 2 (להלן: "התובע") לבין רכב (מונית) בו נהג הנתבע. התאונה ארעה בדרך מנחם בגין, בקטע שבין צומת רכבת מרכז לבין שדרות שאול המלך.

 

לטענת התובעת, התנועה בשעת בוקר (8:45) היתה ערה והתנהלה באיטיות. בשלב מסוים, עצרה את רכבה ואז הנתבע פגע ברכבה מאחור. השניים יצאו מהרכב, הנתבע התנצל, ובהתבוננות ראשונית, במבט שטחי, לא ראתה כי רכבה ניזוק. השניים החליפו פרטים והנתבע המשיך בדרכו. אלא שעוד באותו יום, ולאחר שנרגעה מסערת הרוחות בה היתה נתונה כתוצאה מהתאונה, הבחינה כי יש פגיעה ברכב, "קרע" בפינת הפגוש האחורי – ימני. בן זוגה, התובע, שוחח עם הנתבע, ניסה להגיע עמו להבנות לעניין תיקון הרכב, ולאחר שהדבר לא צלח – פנו התובעים לשמאי אשר ערך דוח מפורט לפיו הנזקים לרכב בעקבות התאונה מגיעים כדי 4,932 ₪ (חלקי חילוף בשווי של 2,850 ₪ ועבודת פחחות, חשמל וצבע בשווי של 1,330 ₪. כשעל סכומים אלו יש להוסיף מע"מ).

 

גרסתו של הנתבע היא כי המונית נסעה בנתיב תחבורה ציבורית, ועמדה לאחר שורת אוטובוסים. משהחלה התנועה להתקדם, התובעת - שנהגה בנתיב שלשמאלו – סטתה ימינה לנתיב נסיעתו, ואף שרטה את הפגוש הקדמי - שמאלי של רכבו. לכתב הגנתו הוא צרף תמונות מזמן אמת של אופן עמידת הרכבים לאחר התאונה, מהן ניתן לראות כי רכב התובעת עומד בזווית כזו שחלקו בנתיב התחבורה הציבורית. הנתבע עותר אפוא לדחיית התביעה נגדו.

 

לאחר ששמעתי את התובעים ואת הנתבע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

 

על פי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". על פי תמונות מזמן אמת, כפי שצורפו לכתב ההגנה של הנתבע (שעותק צבעוני מהם הוצג לבית המשפט במהלך הדיון מתוך המכשיר הנייד של הנתבע), התובעת היא זו אשר סטתה לכיוון נתיב התחבורה הציבורית, למסלול נסיעתו של הנתבע. הפס הצהוב המסמן את נתיב התחבורה הציבורית ואופן עמידתה של התובעת לפני המונית מדגימים זאת היטב. התובעת, הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, כאשר סטתה מנתיבה וניסתה להידחק לפני המונית שנסעה כדין בנתיב תחבורה ציבורית.

 

זאת ועוד; לאחר התאונה התובעת הודתה כי לא ראתה כל נזק לרכב. לדבריה, זו הפעם הראשונה בה היא מעורבת בתאונת דרכים. היא היתה נסערת ומבולבלת, אף מדברי הנתבע שהצביע על אמצע פגוש רכבה והראה לה כי לא נגרם כל נזק לרכב. כאמור, רק לאחר מכן ראתה כי יש "קרע" – בצד הימני של הפגוש. אלא, שמתמונה צבעונית של הנזק רואים בבירור את אותו "קרע" בפגוש, ולא ברור כיצד לא ראתה אותו התובעת מיד לאחר התאונה, עוד כשהנתבע היה נוכח במקום (ת/1 בעמ' הראשון, תמונה שמאלית תחתונה). לכך יש הוסיף כי בפועל, התובעים פנו לשמאי רק בתאריך 31.3.15 או בסמוך לכך קרי, למעלה מחודש וחצי לאחר התאונה. לטענת התובע הוא רצה להגיע לעמק השווה עם הנתבע ולהימנע מהגשת תביעה, ומשהבין כי הסכום המוצע לו על ידי הנתבע אינו עולה בקנה אחד עם הנזקים שנגרמו לרכבו (לטענתו), פנה לשמאי. על כך משיב הנתבע כי התובע התקשר אליו שוב ושוב, ורק על מנת לסיים את הפרשה ולהימנע מהוצאות ומבזבוז זמנו, הוא הציע לו סכום של כמה מאות שקלים. בנסיבות אלו, בית המשפט אינו רואה בהצעה לתשלום של הנתבע כ"הודאה" באשמה.

 

הנטל להוכיח את עילת התביעה קרי, את כל אותן עובדות שעל פי הדין המהותי יש בהתקיימותן כדי לזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, מונח לפתחם של התובעים, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (2007), בפסקה 23). במשפט האזרחי נקבע כי נטל זה הוא על פי "הטיית מאזן ההסתברויות" - "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות..." (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 (1986)). במקרה דנן, התמונות אותן הציג הנתבע תומכות בגרסתו כי התובעת היא שסטתה בחוסר זהירות לנתיב נסיעתו, וכי האחריות לקרות התאונה היא שלה. מיד לאחר התאונה, התובעת גם לא ראתה כל נזק לרכב, אף כי מדובר בנזק גלוי לעין. בנוסף לכך, הפנייה לשמאי היתה בפרק זמן של למעלה מחודש וחצי לאחר התאונה, ומסקנה היא כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לא בסוגיית האחריות לתאונה ולא בסוגיית הקשר הסיבתי שבינה לבין הנזק.

 

אשר על כן, התביעה נדחית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ