אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 29551-05-14

ת"ק 29551-05-14

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
29551-05-14
06/07/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובעים:
1. אברהם בן מיור
2. מרגלית בן מיור

הנתבעות:
1. אסתר הפטר
2. אורלי מקס

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 5,514 ש"ח שעילתה הפרת החובה לנהל משא ומתן בתום לב לקראת עסקה לשכירת נכס למגורים.

התביעה

1.התובעים 1 ו-2, שגילם 86 ו-76 בהתאמה, ביקשו להשכיר דירה שבבעלותם. בסוף אפריל 2014 טלפנה הנתבעת 2 לתובע 1 (להלן – "התובע") וביקשה לראות את הדירה כדי לבחון אם לשכור אותה עבור אמה, הנתבעת 1. בו ביום ראו השתיים את הדירה והביעו בה עניין. באותו היום ביקרו בדירה מועמדים נוספים שהתעניינו בה, אך התובע 1 נעתר לבקשת הנתבעות שיעדיף אותן על אחרים, בין היתר מאחר שרחש כבוד והערכה לנתבעת 1, שהיא ניצולת שואה כמותו. הנתבעות ביקשו מהתובע שיכין הסכם שכירות לחתימה. למחרת היום טלפנה הנתבעת 2 לתובע, הודתה לו וביקשה שישוחח עם אחיה, המתגורר בארצות הברית ואמור לשלם את דמי השכירות, כדי לתאם את אופן העברת הכסף. התובע הודיע לה מיד כי הוא מתנגד לכל סידור כזה ואינו מעוניין לשוחח עם אחיה. הנתבעת 2 קיבלה את דבריו, ומסרה כי אמה תשלם את דמי השכירות בהמחאות כמקובל. התובע הכין טיוטת הסכם והעבירו לעיון הנתבעת 2. לאחר מכן נקבעה פגישה לצורך חתימה ליום 11.5.2014. בבוקר היום שנועד לחתימה, ביקשה הנתבעת 2 לדחות את הפגישה בנימוק שמכוניתה נמצאת בתיקון. התובע נעתר לבקשתה, והפגישה נדחתה למחר. במהלך הפגישה ביקשה הנתבעת 2 לערוך מספר תיקונים בהסכם והתובע הסכים לכך. פתאום, באופן לגמרי לא צפוי, לקחה הנתבעת 2 את ההסכם המתוקן והחתום על ידי התובעים; הודיעה כי היא עוצרת את הפגישה; וכי היא מבקשת לעיין בו בביתה. היא ביקשה לדחות את החתימה למחרת היום, 13.5.2014. התובע טען כי התנהגות זו עוררה בו חוסר נוחות, ואף שחשש כי הנתבעות מוליכות אותו שולל, הסכים לדחייה. הנתבעת 2 הפיסה את דעתו ומסרה שלא יחשוש ושמחר ייחתם הסכם. משכך הותיר התובע את ההסכם בידי הנתבעת 2 מתוך אמון שלאחר שתעיין בו תשיבו לידיו. למחרת הודיעה לו הנתבעת 2 כי היא נסוגה מהסכמתה. ההסכם נותר בידי הנתבעת 2 ולא הושב לתובע חרף בקשתו. בו ביום (13.5.2014) חתמו התובעים על הסכם שכירות עם דייר אחר (מוצג ת/1), אשר נכנס להתגורר בנכס ביום 15.6.2014. התובעים עותרים לחייב את הנתבעות בפיצוי בסך של 4,800 ש"ח בגין אבדן שכר דירה לחודש ימים; 504 ש"ח בגין ארנונה; ו-210 ש"ח בגין דמי ועד בית. כמו כן נתבע פיצוי בגין עגמת נפש כפי שיראה בית המשפט לנכון.

ההגנה

2.הנתבעות 1 ו-2, אם בת 82 ובתה, טענו להגנתן כי ראו את הדירה לראשונה לאחר שהבחינו בשלט "להשכרה" בשבוע השני של חודש מאי 2014. הן התלהבו מהדירה וביקשו לשכור אותה. טיוטת ההסכם הועברה להן ביום 11.5.2014 ולא לפני כן. בטיוטה נכללו סעיפים רבים שלא היו מקובלים עליהן שאחד מהן קבע כי אם התובעים ימכרו את הדירה, יהיה על הנתבעות לפנותה תוך 90 יום. הנתבעת 2 התקשרה לתובע ומסרה לו שהחוזה מאוד מגמתי ומוטה לטובת המשכירים, והלה השיב לה שידברו על הכל בפגישה שנקבעה, שנועדה להגיע להבנות וככל שאלו יושגו – לחתימה. בפגישה ניהלו הצדדים משא ומתן על סעיפים שונים שנראו לנתבעות ולערב מטעמן, מר שמעון זיגי (להלן – "הערב") מגמתיים. התובע הסכים לערוך שינוי והצדדים חתמו לצדו, וכשנתבקש לערוך שינויים נוספים הוא איבד את מזגו; נטל את ההסכם; דפק על השיש במטבח וצדק: "ככה אני רוצה". הנתבעות חשו לחץ גדול מצד התובע, והערב הפציר בהן לשוב ולשקול בדבר לפני שהן ממשיכות במשא ומתן. עקב כך החליטו הנתבעות לסיים את הפגישה כדי לקרוא שוב את החוזה ולהחליט אם לחתום עליו. לשם כך ביקשו יום אחד נוסף והציעו להיפגש למחרת. לאחר עיון מעמיק בחוזה, החליטו הנתבעות כי הן לא מעוניינות בהתקשרות, ומיד הודיעו על כך לתובע. הנתבעות מציינות כי ברור להן שהתובעים הם אנשים מבוגרים ואין ולא הייתה להן כל כוונה לפגוע בהם, שהרי גם הנתבעת 1 היא אישה מבוגרת, בת 79 וניצולת שואה, אשר נאלצת לעבור בין דירות במצב כלכלי קשה; ואילו הנתבעת 2 היא אם חד הורית לשני בנים המתקיימת בדוחק מעבודה במשרה חלקית כמטפלת סיעודית בקשישים. עוד טענו הנתבעות כי לתובעים לא נגרם נזק מאחר שהשכירו את הדירה מיד. הנתבעת 2 טענה כי יש להסירה מהתביעה מחמת היעדר יריבות, שכן מי שהייתה אמורה לחתום על ההסכם היא הנתבעת 1 בלבד.

דיון והכרעה

3.סעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב". קודם שצדדים מתקשרים בהסכם מחייב, הם מנהלים משא ומתן בדבר תנאי העסקה. לא כל משא ומתן מבשיל לכדי הסכם. החובה לנהל משא ומתן בתום לב כוללת בין היתר את החובה לפרוש ממנו משיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו (ע"א 416/89 גל-אור נ' חברת כלל (ישראל) בע"מ, פ"ד מו(2) 177, 185 (1992)). במקרה של פרישה ממשא ומתן יש לבחון את מכלול נסיבות העניין, ובעיקר את השלב שאליו הגיע המשא ומתן ואת סיבת הפרישה. ככל ששלב המשא ומתן מתקדם יותר, וככל שהצדדים קרובים יותר לשלב החוזי, נדרשת סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקת הפרישה. מנגד, ככל שהמשא ומתן נמצא בשלבים ראשוניים יותר, קל יותר להשתחרר ממנו בתום לב. אפילו בערב האחרון של משא ומתן ארוך ומסובך עלולים הצדדים להיקלע למבוי סתום, שלא ניתן להיחלץ ממנו אלא על ידי סיום המשא ומתן. מנגד, אפילו בתחילת משא ומתן אין לפרוש בחוסר תום לב (ע"א 2071/99 פנטי נ' יצהרי, פ"ד נה(5) 721, 727 (2001); גבריאלה שלו דיני החוזים – החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 152 (מהדורה שניה, 2005)). על יסוד תשתית נורמטיבית זו יש לבחון את העובדות שהוכחו בענייננו.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת 1 לא הפרה את חובתה לנהוג בתום לב כשפרשה מהמשא ומתן. תחילה יש להשיב על השאלה אם הפרישה נעשתה בשלב מוקדם של המשא ומתן או בשלב מאוחר שלו. לשם כך יש לשקול את מאפייני העסקה שעמדה על הפרק: עסקת שכירות פשוטה אשר ככלל מצריכה משא ומתן קצר וממוקד. כדי להשלים משא ומתן מסוג זה, אם לא מתעוררים קשיים מיוחדים או בלתי צפויים, בדרך כלל מספיקה פגישה אחת. בענייננו אין חולק כי הפגישה שהתקיימה ביום 12.5.2014 נועדה לסיום המשא ומתן ולחתימה על ההסכם. לשם כך הביאו עמן הנתבעות את הערב, שהוא בן הזוג של הנתבעת 2. ברם, אין לומר שקודם למועד זה תנאיה המהותיים של העסקה כבר היו מוסכמים וכל שנותר הוא לחתום על ההסכם. התובע העיד בהקשר זה כי לשיטתו כבר ביום שבו ראו הנתבעות את הדירה לראשונה, בסוף חודש אפריל, הן הביעו את רצונן לשכור אותה ועל כן נוצרה מחויבות כלפיו שהולידה הסתמכות. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, ואף בהנחה (לצורך הדיון) שאקבל את גרסתו של התובע לעניין המועד שבו ראו הנתבעות את הדירה לראשונה, אין חולק כי במועד זה כל שהוסכם הם דמי השכירות (ראו עדות התובע בעמ' 1 שורות 27-22). לאחר מכן ביקשו הנתבעות שתקופת השכירות תהיה לשנתיים והתובע הסכים לכך (ואם לא היה מסכים המשא ומתן היה מסתיים), ולעומת זאת הוא לא הסכים שדמי השכירות ישולמו על ידי אח של הנתבעת 2 שגר בארצות הברית (ואם הנתבעת 1 לא הייתה מסכימה להתגמש בנושא זה המשא ומתן היה מסתיים). באותו שלב טרם עיינו הנתבעות בטיוטת ההסכם שהתובע העביר להן כמה ימים לאחר מכן, וטרם סוכמו פרטים רבים ונוספים שעשויים להיות מהותיים ועקרוניים לעסקת שכירות (לדיון בשאלה מה ייחשב לפרטים מהותיים בהתקשרות ראו מהעת האחרונה ע"א 9247/10 רוזנברג נ' סבן (24.7.2013); ע"א 9255/11 דניאל נ' פלונית (11.8.2013)). אין לומר אפוא כי לפני שהצדדים נפגשו הגיע שלב המשא ומתן לשלבים מתקדמים. ההיפך הוא הנכון: שלב המשא ומתן נכנס לשלב הסופי רק במועד שבו היה אמור להסתיים – הפגישה מיום 12.5.2014.

5.שנית, לא הוברר מדוע המתין התובע כשבועיים ימים עד שקבע מועד לחתימה. אני מוכן להניח שהסיבה לכך שהפגישה לא התקיימה קודם לכן מקורה בנתבעות. אולם החלטת התובע "לשמור" להן את הדירה, קודם שסוכמו כל הפרטים המהותיים של העסקה, היא החלטה שלו ואין בה כדי לכבול אותן. כל עוד לא נקבעה פגישה לדון בפרטי ההסכם, וכל שסוכם הם דמי השכירות החודשיים, לא היה התובע זכאי להסתמך על כך שהמשא ומתן עם הנתבעת 1 יבשיל לכדי הסכם מחייב. הטעם לכך הוא, כאמור, שבאותו שלב טרם הוסכמו פרטים מהותיים שיכול שלא תתגבש הסכמה לגביהם משיקולים ענייניים ולגיטימיים. התובע היה יכול להחיש בנתבעות לקיים את הפגישה מוקדם יותר; לבקשן לחתום על "זיכרון דברים" שבו יוסכמו הפרטים המהותיים של העסקה; או להבהיר להן שאם לא ייחתם הסכם במהרה, הוא ישכיר את הדירה לאחר. כל אחת מדרכים אלה הייתה מונעת את הנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מהחלטת הנתבעות שלא להתקשר בהסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ