אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 29535-02-17 סיף נ' הכשרת הישוב ואח'

ת"ק 29535-02-17 סיף נ' הכשרת הישוב ואח'

תאריך פרסום : 17/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
29535-02-17
13/10/2017
בפני השופטת:
סימי פלג קימלוב

- נגד -
תובעים:
תאופיק סיף
נתבעים:
1. הכשרת הישוב
2. אמיר זערורה

פסק דין

לפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 20.7.16.

על פי כתב התביעה ביום 20.7.16 בסמוך לשעה 14:30 נסע התובע בכביש ראשי בשפרעם כאשר רכב הנתבע 2 יצא מחניה כאשר נסע לאחור ופגע ברכבו של התובע בצידו הימני הקדמי של הרכב. התובע החליף פרטים עם הנתבע 2 והודיע לו כי הוא אשם בתאונה. בהמשך, לטענת התובע הופתע לגלות כי חברת הביטוח דוחה טענותיו ותביעתו בטענה שהאשמה רובצת לפתחו של התובע. התובע צירף דו"ח הערכת שמאי לפיו הנזק הנטען הוא בסך של 3,995 ₪ + שכר טרחת שמאי בסך של 500 ₪. סך הכל תובע התובע סכום של 4,495 ₪.

הנתבעים הגישו כתב הגנה וממנו עולה כי הנתבעים טוענים שבמועד התאונה, רכב הנתבעים שהיה נהוג על ידי רעייתו של הנתבע 2 היה בחניה ויצא ממנה בזהירות ומאחר ולא היו רכבים בעת הנסיעה הנהגת, החלה בנסיעה קדימה ואז פגע רכב התובע ברכב הנתבע 2 מאחור. הנתבעים טוענים כי התאונה התרחשה בשל רשלנותו וחוזר הזהירות של התובע אשר לא שמר מרחק וכתוצאה מכך פגע ברכב הנתבעים בחלקו האחורי. הנתבעים טוענים כי מיקום הפגיעות ברכב הנתבע 2 וברכב התובע תומך בגרסתם ושולל גרסת התובע. הנתבעים טוענים עוד שבדיקת השמאי מטעם התובע נערכה רק כשמונה עשר ימים לאחר קרות הנזק וממילא נפגמת אמינות הדו"ח בעיקר בכל הקשור באבחנה שבין נזקי האירוע לנזקים קודמים ו/או מאוחרים יותר.

בדיון שהתקיים בפני, טענו כל אחד מהצדדים את טענותיו.

התובע טען כי התאונה אירעה בכביש הראשי בשפרעם. לטענת סיפר בעדותו כי הגיע מהכיכר ונסע ישר ונהגת הנתבע 2 היתה בחניה ולפתע נסעה לאחור. התובע טוען כי רכבו נפגע בחלקו הקדמי. התובע נחקר בחקירה נגדית על ידי נציג הנתבעת 1 . בחקירתו, סיפר התובע כי במקום יש בעיה של שדה ראיה נוכח העובדה שרכבים חונים בצד הדרך וחוסמים את שדה הראיה. עוד סיפר התובע כי נהג במהירות של 30 קמ"ש. לטענת הנתבעים כי התאונה התרחשה כאשר נהגת רכב הנתבע 2 יצאה כבר מהחניה והתיישרה, רכב התובע פגע ברכב בחלקו האחורי במרכז הרכב השיב התובע כי לא היה דבר כזה וכי לא נסע מהר. לטענת התובע הנהגת אמרה לו שיש לה תינוק בבית והיא ממהרת ובהמשך הנתבע 2 אמר לו לדבר עם אביו. לאחר ששוחח עם אבי הנתבע 2, סוכם שכל אחד יפנה לחברת הביטוח שלו. התובע הגיש תמונות מיד לאחר קרות התאונה , סומנו ת/1.

הנהגת הגב' זערורה סיפרה בעדותה את הדברים הבאים:

"אני הייתי בחנות ירקות, קניתי ויצאתי, חניתי עם הפנים לחנות, באלכסון, יצאתי מהחנות אחורה והכביש היה מלא מכוניות, חיכיתי שהכביש יתפנה ואז התחלתי לנסוע, חזרתי אחורה וכבר התיישרתי לכיוון הנסיעה והתחלתי לנסוע והרגשתי חבטה קשה מאד מאחורה. כשנסעתי אחורה שמתי הילוך אחורי, הסתכלתי במראות והתחלתי לנסוע כל פעם קצת לאחור כשראיתי שהכביש התפנה התחלתי לנסוע. שמתי D . התאונה קרתה אחרי זמן קצר בערך מטר או שניים לאחר הנסיעה. עמדתי בפקק. הסתכלתי במראה וראיתי מכוניות ואני לא יודעת אם זה האוטו של התובע. לא זוכרת אם היו הרבה מכוניות אחרי".

נציג הנתבע 1 הראה את הנזקים שברכב הנתבע 2 וטען שהמכה היא בשליש השמאלי האחורי של הרכב. אם היה רכב הנתבע 2 פוגע בתחילת הנסיעה מצופה היה לראות שהפגיעה היתה בחלק האחורי ימני. מיקום הפגיעות ועוצמת הפגיעות מראים כי יש לקבל את גרסת הנהגת לפיה כבר התיישרה לאחר שיצאה מחניה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי טענות הצדדים והתרשמתי מהתמונות שהוצגו בפני במעמד הדיון, אני קובעת כי התאונה התרחשה בשל אשמת נהגת רכב הנתבע 2. מהתמונות שהוצגו בפני ת/1 עולה כי בצד הדרך חונים רכבים בזווית ובאלכסון אחד אחר השני. לפיכך, העובדה שרכב הנתבעת 2 נפגע במרכזו יכולה להתיישב עם גרסת התובע. הראיה לכך היא העובדה שהנזקים ברכבו של התובע מתמקדים בצד הימני קדמי דבר שמתיישב עם גרסת התובע ולא גרסת הנתבעת.

על נהגת רכב הנתבע 2 היה לנקוט בזהירות המתבקשת מנהג אשר נוסע לאחור.

נסיעה לאחור אינה נסיעה שגרתית והיא מחייבת מגבלות על הנוסע לאחור. תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 קובעת:

" נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1) סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה."

נטל ההוכחה להוכחת התנאים הדרושים בעת נסיעה לאחור חל על נהג הרכב הנוסע אחור (ראה ת"ק (ת"א) 7766/04 דנציגר נ' כהן). מהוראה זו יוצא כי על המסיע את רכבו לאחור ישנה חובת זהירות מוגברת מאחר שאין זו דרך נסיעה רגילה, להבדיל מנסיעה קדימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ