אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 287-02-14 צחור נ' רובינוב ואח'

ת"ק 287-02-14 צחור נ' רובינוב ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
287-02-14
14/05/2015
בפני השופטת עמיתה:
אביבה טלמור

- נגד -
התובע:
אוריה צחור
נתבעים:
1. אשר רובינוב
2. מרים קרייף

פסק דין
 

 

 

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 9.10.13 בשעה 14:00 לערך בכביש החוף מצפון לדרום בין מחלף אולגה לבית ינאי (להלן: התאונה), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מספר רישוי 40-613-10 נהוג בידי התובע ורכב מספר רישוי 13-729-20 רכב שנמכר על ידי נתבע 1 לנתבעת 2 ביום 20.3.13, ומשכך היה בבעלות נתבעת 2 ביום התאונה.

 

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב בסך של - 6,555 ₪;

ב. ירידת ערך הרכב בסך של - 4,500 ₪.

 

להוכחת נזקיו הגיש התובע העתק חשבונית בגין תיקון הרכב ממוסך אליק ובניו בע"מ, מסמכים ותמונות.

 

נתבע 1 עתר לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדו בציינו שביום 20.3.13 מכר את הרכב שמספרו 13-729-20 לנתבעת 2 מרים קרייף ת.ז. 052377298 המתגוררת בגבעת אולגה, חדרה רחוב החלוץ 525, הכל כמפורט בזכרון הדברים שנערך בינו לבין נתבעת 2, זכרון דברים המעיד על מכירת רכב זה לנתבעת 2 ביום 20.3.13. לטענתו, בנה של הנתבעת, נתנאל קרייף, הוא זה שנהג ברכב נתבעת 2, ובכך הודה נתנאל קרייף בפניו, נתבע 1 הוסיף כי קרייף נתנאל אמר לו שהוא "לא יגיע למשפט כי הוא עריק ואימו חולה ולא תגיע. לי הוא אמר שהוא מוכן לקחת את עלות הנזקים שנגרמו בתאונה על עצמו בתשלומים". נתבע 1 הוסיף כי ביום התאונה הוא לא נהג ברכב שמספרו 13-729-20 אותו מכר לנתבעת 2 ביום 20.3.13, היה בעלים של רכב זה וביום התאונה שירת בצבא ומשכך עתר לדחיית התביעה שהוגשה נגדו.

 

עיון ברישומי מחשב ביהמ"ש מלמד לכאורה כי כתב התביעה וההזמנה לדיון שנקבע ליום 3.5.15 נמסרו כדין לידי נתבעת 2 אשר לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון שנקבע. ביהמ"ש נעתר לבקשת התובע אשר ביקש לדון בתביעה בהעדרה של נתבעת 2 הכל כמפורט בהחלטה מיום 3.5.15.

 

התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 9.10.13 בשעה 14:00 לערך, נהגתי ברכב שמספרו 40-613-10 בכביש 2 שהוא כביש החוף מצפון לדרום בין מחלף אולגה לבית ינאי. נהגתי בצד ימין הכביש כיוון נסיעתי. היה פקק תנועה בכביש עקב שריפה שהייתה במרחק של בערך ק"מ כי ראו את העשן מיתמר ממקום השריפה והיה פקק תנועה בכביש בכיוון הנסיעה שלי והתנועה התנהלה באיטיות באופן שכלי הרכב נסעו ונעצרו חלופות. אני נסעתי כפי שציינתי בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי, האטתי כי ראיתי שכלי רכב לפניי נעצרים ומעט לפני בלימה מלאה של הרכב שלי, פגע בי מאחור בעוצמה רכב שנסע מאחוריי ואשר בדיעבד הסתבר שמספרו של הרכב הוא 13-729-20. אחרי התאונה ירדתי מהרכב וגם הנהג שנהג ברכב שפגע ברכב שלי מאחור ירד מהרכב. ברכב שפגע ברכב שלי מאחור היו הנהג ועוד בחור שירד מאותו רכב, אישה מבוגרת שבדיעבד אני יודע מפי הנתבע שקוראים לה מרים קרייף ואיזה בחור ישיבה שאמרו לי שהוא טרמפיסט. דיברתי עם הנהג וביקשתי ממנו את פרטיו והוא סירב לתת לי אותם. הוא אמר לי שם פסח פסחוב אבל סירב לתת תעודה מזהה או פרטים נוספים, כך שאני לא ידעתי אם זה שמו או לא כי לא הזדהה בהתאם לחוק. כשהבנתי שהוא לא מתכוון לתת לי את פרטיו, התקשרתי למשטרה ונעניתי בטלפון מהמוקד שהם לא יכולים לשלוח ניידת בגלל השריפה במקום והמצב שנוצר בכביש והם ממליצים לי לא להיכנס לעימות ופשוט לצלם את הרכב הפוגע וכך עשיתי. ברגע שנהג הרכב שפגע ברכב שלי ראה שאני מתקשר למשטרה, הוא נכנס לרכב וכך נכנסו גם מי שיצא ממנו ורצה להתניע ולברוח והנהג התקדם מטר או שניים, אבל הרכב שלו נעצר כי הרכב שלו לא היה מסוגל לנסוע, כנראה מעוצמת המכה של הרכב שלי, גם הרכב שלו נפגע. הפגיעה ברכב שלי היה מאחור והמנוע לא נפגע לכן יכולתי לנסוע. חזרתי הביתה לירושלים ששם אני מתגורר. התאונה קרתה ביום 9.10.13. ביום ראשון הגשתי תלונה במשטרה בירושלים אחרי שניסיתי להתקשר למספר טלפון של מי שכינה את עצמו פסח פסחוב נתן לי, אבל לא היה שום תשובה. במקביל הכנסתי את הרכב שלי לתיקון במוסך. התברר שהפגיעה הייתה חזקה ברכב שלי והנזק לרכב על פי קבלה שצירפתי ממוסך מסתכם בסך של 6,555 ₪ וזה כדי להשמיש את הרכב אבל לא להחזיר אותו למצב שהיה לפני התאונה. הייתה פגיעה בשלדה ולכן אני טוען שהייתה ירידת ערך לרכב. אין לי מסמך המעיד על סכום ירידת הערך של הרכב. אני צירפתי את כל המסמכים והתמונות של הרכב שפגע ברכב שלי ומבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני רוצה להוסיף שאת פרטי בעל הרכב קיבלתי במשטרה ופרטי בעל הרכב מלמדים שבעל הרכב הוא הנתבע אשר רובינוב, ת.ז. 205767551. הנתבע טען בכתב ההגנה שהוא מכר את הרכב לגב' בשם קרייף שהיא הנתבעת הנוספת שאני תבעתי והיא לא הגיעה היום. אני בכלל לא מכיר ולא יודע מי זו אותה אישה בשם קרייף שהנתבע ביקש לצרף אותה כנתבעת נוספת. אני את השם שלה למדתי רק מהנתבע עצמו והוא אמר לי אחרי הגשת כתב ההגנה שהאישה הזו ישבה באוטו שפגע ברכב שלי בזמן התאונה ושלמעשה לה אין רישיון נהיגה ושהוא מכר לה את הרכב עבור הבן שלה. הוא צירף צילום תעודת זהות שלה אבל לא הוצג שום מסמך המעיד על העברת בעלות בין הנתבע לבין אותה אישה בשם קרייף שהוא טוען שקנתה ממנו את הרכב. אני מבקש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לי את סכום התביעה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות."

 

נתבע 1, אשר רובינוב ציין בעדותו בביהמ"ש כדלקמן:

"כל מה שהתובע סיפר לגבי התאונה, אני לא יודע על זה שום דבר. אני לא הייתי במקום התאונה. בזמן התאונה הייתי בצבא. הרכב שמספרו 13-729-20 זה רכב שהיה בבעלותי. הוא היה רשום במשרד הרישוי בבעלותי אבל בתאריך 20.3.13 מכרתי את הרכב הזה לאישה בשם מרים קרייף, ת.ז. 052377298. היא גרה בגבעת אולגה, חדרה, רח' החלוץ 525. זכרון הדברים צורף לכתב ההגנה. לא עשינו העברת בעלות. אני יודע שנכון להיום, הרכב הזה לא קיים כבר כי הוא פורק לברזלים ונמכר כברזלים. אני הלכתי יחד עם מרים קרייף ובנה נתנאל קרייף, ת.ז. 302605175 שגר יחד עם אמו בכתובת שציינתי וזאת עשיתי אחרי שכבר הוגשה תביעת התובע נגדי למגרש פירוק מכוניות שמוכרים את הרכב לברזלים כי שאלתי אותו מה קורה עם הרכב, הוא אמר שהוא פירק אותו ולא האמנתי לו, לכן הלכתי יחד איתם לראות במו עיניי שהרכב אכן פורק. לא הודענו על זה למשרד הרישוי. אני גם אומר שהבן של קרייף גם נהג כמה פעמים וקיבל דו"חות משטרה ושלחתי את זה למשטרה וכתבתי מכתבים וצירפתי תעודות שהייתי בצבא בימים אלה. הדו"חות הועברו מהשם שלי לשם של קרייף למיטב ידיעתי. לגביי זה בוטל, היו לו דו"חות על מהירות והוא נקלט במצלמות וכיו"ב. אני גם מציין שכתבי בית המשפט נמסרו למרים קרייף ולבנה והוסבר להם המצב שהם צריכים להגיע לבית המשפט. הבן נתנאל קרייף אמר לי שהוא לא יגיע למשפט כי הוא עריק ואמו חולה ולא תגיע. לי הוא אמר שהוא מוכן לקחת את עלות הנזקים שנגרמו בתאונה על עצמו בתשלומים. כל מה שיכולתי לעשות עשיתי. אני כמובן לא הייתי ביום התאונה, הייתי בצבא. לא נהגתי ברכב ביום התאונה וגם לא הייתי הבעלים של הרכב."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ