אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 28486-12-14 בלוך ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ

ת"ק 28486-12-14 בלוך ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ

תאריך פרסום : 07/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עכו
28486-12-14
26/04/2015
בפני השופטת:
זהבה (קאודרס) בנר

- נגד -
תובעים:
1. אהרון בלוך
2. מילה גולובב

נתבעת:
בנק ירושלים בע"מ
פסק דין
 

 

העובדות הצריכות לעניין:

  1. ביום 14.12.14 הוגשה תביעה בתיק ע"י התובע, אהרון בלוך, נגד הנתבעת, בנק ירושלים בע"מ, בדרישה לפצותו בסך 10,000 ₪. בתביעה נטען כי ביום 5.3.13, לאחר שנפתח סניף בנק ירושלים בכרמיאל, פנו התובע ובת זוגו, מילה גולובב, לסניף בכוונה לפתוח עבורה חשבון בנק. בעת פתיחת החשבון, נטען כי נאמר לפקידת הבנק כי גולובב תהיה בעלת החשבון והתובע מיופה כוחה ובעל כלל הזכויות בחשבון וללא אישור מעין זה לא יפתח החשבון. לטענתם, הפקידה, הגב' אירנה קרן בירשנקוב, אישרה את הבקשה. נטען כי התובע ביצע משיכות מזומן מהבנק בכרמיאל וכי החשבון התנהל בזכות. לאחר שיום אחד לא ניתן היה למשוך מזומן מהבנק בכרמיאל, פנה התובע ביום 4.12.14 לנתבעת בבקשה למשיכת המזומן. לאחר שעה ארוכה, נטען, הוסבר לו כי הוא אינו רשאי למשוך מזומן מהחשבון או להעביר מזומן לחשבון אחר באמצעות הטלפון. ביום 9.12.14, נטען, הגיע התובע עם בת זוגו לסניף בכרמיאל וביקש לבצע העברה כספית על סך 25,000 ₪ מחשבונם לחשבון אחר. לאחר פרק זמן ממושך, נטען, נאמר להם כי הבקשה חריגה מאחר והסכום שנדרש להעביר הוא גבוה והתובע נאלץ להפחית את הסכום ל – 5,000 ₪ בלבד. גם לגבי סכום זה, טען, נאמר לו כי מדובר בפעולה חריגה בחשבון. כן נאמר לו כי הבנק מבקש אישור של בעלת החשבון. לטענתו, לא הצליח למשוך את הסכום במזומן והסכום נשאר בבנק. נוכח האמור מבקש התובע לפצותו בסך של 10,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט וכן להורות לבנק להעביר את הסכום הנדרש או לאפשר לתובע למושכו מהחשבון.

  2. בכתב ההגנה שהוגש ביום 20.1.15 טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות בינה לבין התובע. התובע, נטען, אינו הבעלים של החשבון אלא מיופה כח בלבד ואין לבנק כל התחייבות חוזית כלפיו. לבעלת החשבון בלבד קיימת זכות תביעה כנגד הבנק ביחס לביצוע או העדר ביצוע פעולות בחשבון. לתובע, כמיופה כח, אין זכות בכספים בחשבון, הוא אינו שלוח של בעלת החשבון והוא הורשה לבצע פעולות בחשבון בשמה ובמקומה בלבד, כפי שהבנק יאשר ובהתאם להוראות הסכם פתיחת החשבון שנחתם בין הבנק לבעלת החשבון. מאחר ובעלת החשבון אינה התובעת בתביעה זו, דין התביעה להידחות. בנוסף נטען כי הבנק אינו מחויב לבצע כל פעולה המתבקשת ע"י מיופה כח והבנק רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לבצע פעולות מסוימות, או להתנות ביצוע פעולות בקבלת הסכמת בעלת החשבון, כמצוין במפורש בהסכם שנחתם בין הבנק לגב' גולובב. כן נטען כי ביפוי הכח שניתן ע"י בעלת החשבון לתובע, אשר קיבל את תנאיו בחתימתו עליו, הורתה בעלת החשבון כי "כל הפעולות שתבוצענה ע"י מיופה כח במסגרת החשבון תהיינה בכפוף למסמכים השונים לעניין הפעילות בחשבון...". לפיכך, התובע הסכים כי כל הפעולות שתבוצענה על ידו תהיינה כפופות לתנאי ההסכמים שנחתמו בין הבנק לבעלת החשבון. במקרה דנן, ביקש התובע לבצע העברה של מרבית הכספים בחשבון (וכמעט לרוקנו) לחשבון על שמו. פעולה מעין זו הינה בגדר פעולה מהותית בגינה דורש הבנק, מטעמי זהירות, אישור בעלת החשבון. התובע עמד על כך כי הפעולה תבוצע ללא קבלת הסכמתה. אמנם, בשלב מאוחר יותר, הפחית התובע את הסכומים שביקש למשוך/להעביר, בכדי להימנע מהצורך בקבלת הסכמת בעלת החשבון, אולם היה בכך דווקא כדי להעלות את חשדו של הבנקאי שכן נוצר הרושם כאילו התובע מנסה להסתיר את ביצוע הפעולה מבעלת החשבון. הבנק ניסה להשיג את בעלת החשבון, טלפונית, כדי לקבל הסכמתה אולם ללא הצלחה. הבנק טען כי התובע לא טורטר ע"י נציגי הבנק, אשר ניסו לסייע לו בפניותיו השונות. נטען כי התובע אינו מגלה לביהמ"ש כי סרב להמציא לבנק הסכמת בעלת החשבון, גם כאשר נכחה בפתח סניף הבנק, לטענתו. נטען כי הליך הזיהוי הראשוני בטלפון, עליו קבל התובע בתביעתו, בוצע בהתאם לנוהלי הבנק ולשם הגנה על זכויות בעלת החשבון. בשיחה הובהר לתובע כי לא ניתן לבצע העברה בנקאית על ידי מיופה כח באמצעות הטלפון וכי עליו להגיע לסניף. לסיכום נטען כי פעולות הבנק נעשו מטעמי זהירות ותוך שמירה על כספי בעלת החשבון.

  3. ביום 8.2.15 הוגשה בקשה מטעם התובע לצורף בת זוגו, מילה גולובב, כתובעת בתיק. הבקשה אושרה בהחלטתי מאותו היום.

  4. ביום 26.3.15 הגיש התובע תשובה לכתב ההגנה בה נטען כי עיקר טענתו היא לעניין ה"שרות" שניתן לו ע"י הבנק ובכל שלב יכולה הייתה הנתבעת לפנות אליו ולהסביר לו את זכויותיו כמיופה כח, אך בחרה שלא לעשות כן. לטענתו, תובעת 2 לא עודכנה בטלפון על פעולה כלשהי שביצע בחשבון. נטען כי טענת הנתבעת בעניין העדר הסכמתה של תובעת 2 נופלת והראיה שהיא צורפה כתובעת 2 לתביעה. לטענתו, בס' 4 להסכם מיופה הכח נכתב כי מיופה כח רשאי "למשוך ולהעביר כספים, בטוחות ונכסים אחרים מהחשבון", ללא מגבלה של גובה הסכום. כן נטען כי תובע 1 לא התנגד לכך שהבנק יצור קשר עם תובעת 2 לקבלת אישורה. הנתבעת ניסתה להתקשר לטלפון בביתם בעוד תובעת 2 הייתה אותה שעה בסניף עמו. לטענתו, מאז האירוע איש לא ניסה להשיג את תובעת 2 בטלפון, על אף שהובטח כי מנהל הבנק יצור קשר עם אחד מהתובעים תוך 24-48 שעות. לטענתו, לכשהגיע לסניף, תובעת 2 שהתה עמו בסניף ולא בפתח הסניף, כטענת הבנק.

  5. בדיון שהתקיים ביום 26.3.15 נכחו התובעים ונציג הנתבעת, מר ראובן ברייננברג, מנהל מחלקת מכירות ושירות של הנתבעת.

  6. תובע 1 העיד כי ביום 4.12.14 התקשר לבנק ושוחח עמם במשך כ – 50 דק' בטלפון. בתום השיחה נאמר לו ע"י הפקיד כי עליו לגשת לסניף הנתבעת. במהלך השיחה, לטענתו, שאל את הנציג אם הוא מעוניין לדבר עם תובעת 2, אשר נמצאת בקרבתו, והנציג השיב בשלילה וביקש כי זו תתקשר אליהם באופן עצמאי. לטענתו, הוא ותובעת 2 ניגשו לבנק והיא ישבה מול פקידת הבנק במהלך הפגישה.

  7. נציג הנתבעת הפנה את ביהמ"ש לכתב ההגנה בו נאמר כי תובעת 2 נותרה מחוץ לבנק והתובע סרב להכניסה לחדר. הסניף בכרמיאל, נאמר, עובד על בסיס "וידאו קונפרנס", והלקוח מדבר עם הנציג באמצעות מסך, כשהבנקאי נמצא במוקד בירושלים. בכניסה לבנק עומד דייל אשר מכניס את הלקוח לחדרון והשיחה היא בין הלקוח למוקדן אשר מזהה את הלקוח באמצעות תעודת זהות ונוהלי הזיהוי של הלקוח בבנק. לאחר מכן הלקוח יכול לבצע את הפעולות בבנק. נטען כי תובעת 2 לא נכנסה עם תובע 1 לחדרון. בשיחת הטלפון עם תובע 1 הנתבעת לא הצליחה לזהותו בהתאם לנוהלים ועל כן השיחה התארכה. היה עליו להגיע לבנק עם קוד וסיסמא אך הוא לא הגיע עם הקוד ועל כן הוא הוחזר למענה הקולי לקבלת קוד לאחר מס' שאלות זיהוי. כן נאמר כי במקרה שאדם שוכח את הקוד עליו להגיע לסניף בנק על מנת שהסניף יזהה אותו. נטען כי תובע 1 ביקש "לרוקן" את החשבון אך ללא זיהוי הלקוחה לא ניתן להיענות לבקשה. אם התובע מבקש לעשות פעולה חריגה, כגון, ריקון החשבון, יש לזהות את בעלת החשבון והיא צריכה להגיע איתו ולתת את ההוראה. נטען כי כל עוד פעולות התובע היו בגדר הרגיל, משיכות של 5-6 אלף במזומן מהחשבון, שהיה בו 25 אלף ₪, הבקשה התקבלה, אך כאשר ביקש להעביר את מרבית הסכום לחשבון על שמו, הדבר היה חשוד.

  8. תובע 1 תיאר, בתגובה, את הסניף אחרת. לדבריו, כאשר נפתחת הדלת, ישנה פקידה ויושבים על ספסל מולה. לדבריו, על ספסל זה ישבה תובעת 2. הפקידה שם לקחה אותו עם תעודת הזהות שלו והכניסה אותו לחדר עם המסך. לטענתו הפקידות אשר ניהלו עמו את השיחה טענו כי הבקשה חריגה כי הסכום גבוה ובשום שלב לא התבקש להכניס את תובעת 2. בעקבות זאת החל לרדת בסכומים עד שירד לסכום של 5,000 ₪. לטענתו, בפתיחת החשבון, נפגשו עם מנהלת הסניף אשר אמרה לו במפורש כי עם ייפוי הכוח יוכל לעשות כל פעולה בנקאית בה יחפוץ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ