אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 27884-11-13 חוביבה נ' מלקה ואח'

ת"ק 27884-11-13 חוביבה נ' מלקה ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
27884-11-13
06/02/2016
בפני השופטת:
אפרת בוסני

- נגד -
מבקשים/נתבעים:
1. רחל אברהם
2. אברהם יונתן מלקה

משיב / תובע:
אורי חוביבה
החלטה
 

 

1.לפניי בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן ביום 09.11.2014 בהיעדר הגנה ואי התייצבות לדיון המבקשים (להלן: "פסק הדין"). הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 15.12.2015, למעלה משנה לאחר מועד מתן פסק הדין.

 

2.המבקשת עותרת לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל לביצועו, בטענה שמדובר חוב שאינו "אמיתי", מאחר והמבקש 2, בעלה של המבקשת, שילם לתובע, על פי הנטען בתצהיר המבקשת בתמיכה לבקשה: "באופן מוחלט חלקים מהתשלום אותו הלווה מהזוכה". עוד טוענת המבקשת כי לה באופן אישי, אין קשר להלוואה או לחוב של בעלה: "שכן לקח אותו לבדו" וכי העיקולים בתיק ההוצאה לפועל בבנק הפועלים מכבידים, ופוגעים בצורך החיוני לקיום המבקשים וילדיהם, עד כדי סכנה שיגיעו לכדי פת לחם. אשר לטעמי היעדרותה מהדיון, בתצהיר המבקשת מיום 14.01.2016 הצהירה המבקשת: (א) לא היה באפשרותה להגיע; (ב) לא ידעה כי היא מוזמנת לבית המשפט; (ג) יש לה שתי ילדות קטנות בהן היא מטפלת.

 

3.המשיב מתנגד לביטול פסק הדין שנה לאחר שניתן. בתגובתו טוען המשיב כי המבקשים קיבלו את פסק הדין ביום 18.11.2014, אולם בחרו לא להגיב ולא להתייחס לשליח שהגיע לביתם. גם לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין, ולאחר שבוצעה מסירה למבקשים בתיק ההוצאה לפועל, המשיכו המבקשים לא להגיב, והם פונים בבקשה לראשונה לאחר שתיק ההוצאה לפועל הוטל עיקול על חשבונם בבנק, כשנה לאחר מתן פסק הדין. בכך רואה המשיב זלזול בו ובבית המשפט.

 

לגוף העניין טוען המשיב כי המבקשת, חייבת גם היא בתשלום החוב, וכי המבקשים ניצלו לאורך שנים את טוב ליבו, בשל בעיות שהיו למבקש בבנק. המשיב מפנה עוד למסמך נושא כותרת "הסכם פשרה" שהוגש לתיק בית המשפט ביום 02.04.2014, שלטענתו נחתם על ידי המבקשת ובמסגרתו מאשרת המבקשת חוב של 40,000 ₪ למשיב אשר ייפרע בתשלומים לשיעורין בסך של 1,000 ₪ החל מיום 28.02.2014, שאם לא כן יעמוד כל החוב לפירעון מידי. המשיב טוען כי למעט מספר תשלומים, לא עמדו המבקשים בהסדר הפשרה.

 

דיון והכרעה

4.במערכת "נט המשפט" קיים אישור מסירה של כתב התביעה וההזמנה לדין והזימון לדיון מיום 09.11.2014 למבקשים. למרות זאת, המבקשים לא התייצבו לדיון ולא הגישו כתב הגנה. המבקשת טענה בתצהיר מיום 14.01.2016 כי לא היה באפשרותה להגיע לדיון (ס"ק (1), ובאותה נשימה כי לא ידעה שהיא מוזמנת למשפט (ס"ק (2)). טענות אלה אינן דרות בכפיפה אחת, ואין לקבלן. בנוסף, בתיק קיים אישור מסירה כדין למבקשים לדיון מיום 09.11.2014 אליו המבקשים לא התייצבו, ואשר במסגרתו ניתן נגדם פסק הדין. מכאן, שאין מדובר בביטול פסק דין "מחובת הצדק" כי אם בבקשה לביטול פסק הדין המסירה לשיקול דעתו של בית המשפט שעליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הסיבה לאי התייצבות המבקשת לדיון ולאי הגשתה כתב הגנה; והשני, הוא העיקר סיכויי ההגנה של המבקשת באם יבוטל פסק הדין.

 

בטרם אדרש לבחינת שיקולים אלה, אבחן את המועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין.

 

5.תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז -1976 קובעת כי יש להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד תוך 7 ימים מיום המצאתו למבקש הביטול. לגבי בקשה המוגשת בחלוף מועד זה, ככל מועד הנקבע בחיקוק, יש להצביע על קיומו של "טעם מיוחד" לאי עמידת מבקש הביטול פסק הדין במועד להגשת בקשתו, כמצוות תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי. (ראו לעניין זה ת"ק (ת"א) 9010-08-08 גדפור נ' לייטנר (1.2.2015); רת"ק (מחוזי-י-ם) 32288-09-13 איזוטסט בע"מ נ' כהן (23.10.2013)).

 

6.הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 15.12.2015 למעלה משנה לאחר מועד מתן פסק הדין. ממערכת "נט המשפט" עולה כי פרוטוקול הדיון מיום 09.11.2015 במסגרתו ניתן פסק הדין כנגד המבקשים, נמסר למבקשים ביום 18.11.14. אף על פי כן לא פעלו המבקשים או מי מהם לביטול פסק הדין, אלא רק לאחר למעלה משנה מהמועד בו נמסר להם פסק הדין. המבקשת לא סיפקה כל הסבר למחדל זה, ובכך די לדחות את הבקשה.

 

7.יתרה מזו, המבקשת אשר לא הגישה כתב הגנה, אינה מפרטת כנדרש את טעמי הגנתה מפני התביעה ולמעשה את סיכוייה להצליח בהדיפת התביעה נגדה. בסעיף 1 לתצהיר המבקשת מיום 15.12.2015 טוענת המבקשת כי החוב למשיב אינו נכון שכן בעלה, הוא המשיב - "שילם לזוכה באופן מוחלט חלקים מהתשלום אותו הלווה מהזוכה". המבקשת אינה טוענת כנגד עצם קיומו של חוב למשיב בגין הלוואה, אלא משיגה על שיעורו. מדובר בטענת "הודאה והדחה" והנטל על המבקשת להראות מה יתרת החוב למשיב, לאחר שלטענתה, בעלה, שילם למשיב חלקים מחובו. אלא שהמבקשת אינה מפרטת מה הסכומים ששולמו למשיב, על ידי בעלה, על חשבון החוב. לבקשה לא צורף תצהירו של המבקש, בעלה של המבקשת, שלטענת המבקשת שילם למשיב חלקים מההלוואה והמבקשת אף אינה מפרטת אילו סכומים שולמו, מועדם ושיעורם. טענת המבקשת כי החוב למשיב "אינו אמיתי", נטענת על ידה על דרך הסתם, ומשמבקשת עצמה טוענת כי מדובר ב"חוב" של בעלה "שכן לקח אותו לבדו" (סעיף 2 לתצהיר המבקשת מיום 15.12.2015), לא ניתן מפי המבקשת, כבר בשלב הזה, ללמוד כי למבקשת סיכויי הגנה גבוהים מפני התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ