אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חגי נ' מרדכי

חגי נ' מרדכי

תאריך פרסום : 05/12/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
27851-08-15
29/05/2016
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
תובע:
חיים חגי
נתבע:
יוסף מרדכי
פסק דין
 

1.רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים בגדרה בסמוך ליציאה מחניון בית חולים הרצפלד.

2.לטענת התובע, רכב הנתבע ביצע פניית פרסה ופגע בשתי הדלתות מצד שמאל של רכבו, שנסע בנתיב הנסיעה כחוק. לטענת הנתבע, רכב התובע פנה וחסם את דרכו ולכן היה מגע בין שני כלי הרכב, אולם מדובר בפגיעה קלה בלבד, ורכב התובע היה במצב ירוד וחבוט עוד קודם לתאונה.

3.לאחר הדיון שהתנהל, ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף מסמכים לתיק בית המשפט. התובע הגיש העתק מרישיון הרכב ובכך יש משום הוכחה כי הוא הבעלים הרשום של הרכב שנפגע והוא זכאי לפיצוי כפי שייפסק. הנתבע הגיש תמונות שצילם במקום התאונה, של שני כלי הרכב המעורבים, והודיע כי לא הגיש הודעה לחברת הביטוח, מאחר שלא נגרם כל נזק בתאונה.

4.    מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת. במקרה המונח בפניי מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בהעדר אותו "דבר מה נוסף" שיהיה בו כדי להטות את המאזניים לכיוון זה או אחר, יש להכריע על בסיס נטל ההוכחה בלבד.

6.שקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ראיתי את המסמכים שהוגשו ושמעתי את הצדדים ואת העדה. העדפתי את גרסת אשתו של התובע שנהגה ברכבו (להלן: הנהגת), בשל אלה:

ראשית, ברכב הנתבע ישב נוסע, ובכתב ההגנה ציין הנתבע כי יזמן את הנוסע כעד מטעמו. בדיון התברר כי העד לא התייצב והנתבע – שהוא עורך דין במקצועו – בחר לנהל את הדיון בלא נוכחות העד. הלכה היא, כי "ככלל, איהעדתעדרלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, זאב קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ, מ"ד (4)595, 602 [1990]). בענייננו, העדר התייצבותו של העד מטעם הנתבע נזקף לחובתו.

שנית, הנתבע מסר גרסה שונה בכתב ההגנה, בהשוואה לעדות שנתן בבית המשפט. בכתב ההגנה (סעיף 6) טען התובע כי "רכב הסובארו הוא זה שביצע פניית פרסה ופגע ברכב האופל." אבהיר כי רכב הסובארו הוא רכב התובע ורכב האופל הוא רכב הנתבע. בפרוטוקול הדיון מסר הנתבע כי (עמ' 4 שורות 25-28): "כשאני נוסע והיא יצאה, היא יצאה, מאד פשוט, היא פנתה שמאלה מהאזור הזה שסימנתי את היציאה שלה .... בלמתי, היתה נגיעה של נשיקה. היא פונה ואני מגיע, זכות הקדימה לי. היא חסמה לי את נתיב הנסיעה ואני נגעתי בה נגיעה קלה מאד."

מכאן עולה כי הנתבע סתר את טענותיו כפי שהובאו בכתב ההגנה בשני עניינים. הנתבע בעדות לא טען כי הנהגת ביצעה פניית פרסה, אלא כי הגיעה מימינו ופנתה שמאלה. עוד זנח הנתבע את טענתו שרכב התובע פגע ברכבו, וטען שפגע ברכב התובע מאחר שזה חסם את נתיב נסיעתו. הגרסאות השונות פוגעות במהימנות גרסתו של הנתבע.

שלישית, הנהגת סיפקה הסבר לכיוון נסיעתה, המוצא והיעד, ממנו ניתן להסיק שלא היתה סיבה שתצא מחניון בית החולים ותפנה שמאלה. מנגד, הנתבע לא העיד והבהיר מהיכן הגיע והטענה כי יצא מנתיב חנייה וביצע פניית פרסה כדי לחזור לכיוון הנגדי, היא גרסה מתקבלת על הדעת. הנהגת עמדה על גרסתה בחקירתה הנגדית ולא שינתה ממנה מאומה.

רביעית, הנזק ברכב התובע נחזה להיות מעיכה משמעותית, בעיקר שלדלת הקדמית מעיכה המתיישבת עם גרסת הנהגת ותומכת בה. לא נראה שמדובר בפגיעה העולה בקנה אחד עם "נגיעה של נשיקה" כפי שתיאר הנתבע את התאונה. זאת ועוד, הנתבע טען כי הבחין כבר בעת התאונה שלא נגרם כל נזק לרכב התובע (כך בהודעה שהגיש לאחר הדיון), ועל כן לא הגיש כל הודעה לחברת הביטוח. לא ברור מדוע לא הבהיר הנתבע בדיון כי לא הגיש כל הודעה, אלא מסר כך (עמ1 5 לפרוטוקול, שורה 2): "כשבית המשפט מבקשת ממני עותק מההודעה שמסרתי לחברת הביטוח, אני אדבר עם סיכון הביטוח שלי". חרף זאת, מצא הנתבע לנכון לצלם את הדלתות בצדו השמאלי של רכב התובעים, בהם נראה נזק ברור של שפשוף ארוך, מעיכה קלה בדלת האחורית ומעיכה משמעותית בדלת הקדמית. בנסיבות אלו, הימנעותו של הנתבע מהגשת הודעה למבטחת תמוהה, בשים לב לכך שהמגע בין שני כלי הרכב תואם בדיוק למקום שבו קיים נזק נראה לעין ברכב התובע. העובדה שאין נזק נראה לעין ברכב הנתבע אינה מספיקה כדי לדחות את טענת הנהגת באשר לאופן גרימת הנזק ברכב התובע.

7.הנתבע טען שגרסת הנהגת אינה מתקבלת על הדעת בשל אופי הנזק שנגרם ברכב התובע ומיקומו. לשיטת הנתבע, כי "מבחינה פיזיקלית" לא ייתכן שהנזק שנגרם בפועל יכול היה להיווצר מהאירוע כפי שתיארה הנהגת, וזאת בשל העובדה שאזור החיבור בין שתי הדלתות אינו מעוך פנימה. אין בידי לקבל טענה זו. אין בידי בית המשפט ידיעה שיפוטית בתחום הפיזיקה, וייתכן כי מקום החיבור בין הדלתות הוא חזק יותר מהדלתות עצמן ועל כן זהו מקום שלא ספג מעיכה נראית לעין. זאת ועוד, טענה הנוגעת לחוסר אפשרות שנגרם הנזק שנמצא על ידי שמאי התובע באירוע המתואר על ידי הנהגת, יש להוכיח בחוות דעת מומחה, בוחן תאונות דרכים או מהנדס רכב ולא באמצעות עדות וטענה מצד בעל דין, הגם אם הוא עורך דין.

8.לנוכח האמור לעיל, אני קובעת כי התאונה אירעה באשמתו הבלעדית של הנתבע, שפנה פניית פרסה ופגע ברכב התובע, שנסע בנתיב הנגדי.

9.באשר לנזקים: לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי הקובעת את ערך הרכב בניכוי ערך השרידים בסך של 3,680 ₪. גם אם רכב התובע היה חבוט, כפי שציין הנתבע, לפני התאונה, אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי הנתבע אחראי לתאונה או לשנות את קביעת השמאי מטעם התובע, שכתוצאה מהתאונה מצא שרכב התובע ניזוק ומחייב הכרזתו כ"אובדן כללי".

בעדות התובע התברר כי קיבל סכום מופחת מעט מקביעת השמאי בעבור שרידי הרכב. עם זאת, מאחר שהשמאי לא נתבקש לתקן ולעדכן את חוות דעתו, אני קובעת כי הנזק הוא בהתאם לקביעת השמאי, בסכום של 3,680 ₪. לסכום זה יש להוסיף את שכר השמאי בסך 650 ₪.

10.אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש, כפיצוי נפרד. בקביעת הוצאות המשפט המתווספים לפיצוי שנפסק, לקחתי בחשבון את האגרה ששולמה, הוצאות התייצבות התובע ואשתו (הנהגת) לדיון, הטרחה שבניהול הליך משפטי, הצורך לדאוג לקבלת חוות דעת שמאי, מכירת שרידי הרכב ורכישת רכב אחר במקומו.

לאחר ששקלתי את כל אלו, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום כולל, בערכים להיום, בסך 5,200 ₪.

11.הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ