אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 27725-01-15 אלטשול נ' רובינשטיין

ת"ק 27725-01-15 אלטשול נ' רובינשטיין

תאריך פרסום : 25/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
27725-01-15
21/11/2015
בפני הרשמת הבכירה:
ליאורה וינשטיין

- נגד -
תובע:
אברהם אלטשול
נתבע:
דוד רובינשטיין
פסק דין
 

 

בפני תביעה בסך 7,705 ₪.

התובע טוען כי בעת סופה שהתחוללה בערד ב-12 לדצמבר 2013 (התאריך עצמו מחוק ולא קריא והוא לקוח מהדו"ח העירוני שצורף לכתב התביעה) עף גג הפרגולה של הנתבע ופגע בגגון החניה שלו.

כתוצאה מכך נגרמו לגגון החניה שלו נזקים אשר כדי לתקנם הוציא מכיסו סך של 2,705 ₪.

ראשית פנה למוקד העיריה היות וחלקי המתכת סיכנו את העוברים ושבים. לביתו הגיעו, לדבריו, שני שוטרים ומהנדס והם קראו לצוות נוסף של 8 אנשים לסלק את החלקים.

בשעת האירוע לא היה הנתבע בביתו שכן ביתו היה בתהליכי שיפוץ. כשחזר לאחר מספר ימים דרש ממנו התובע, לדבריו, לתקן את הנזק. הנתבע לא התנגד אך אמר שיעשה זאת לאחר גמר השיפוץ בביתו. בפועל לא עשה כן.

התובע צרף דו"ח על ביקור בביתו, חתום על ידי גב' ורה סמוליאנוב, מפקחת בניה מטעם עיריית ערד, בתאריך 12.12.13. לפי הדו"ח הראשוני שצורף - כתובת הבית ממנו עף הגג היתה העיט 10/2.

הנתבע הסכים בכתב הגנתו כי בתאריך הרלבנטי לכתב התביעה הוא היה הבעלים של הדירה ברחוב העיט 12/1. הוא טען כי לא יתכן שקורה כבדה עפה מביתו, הנמצא רחוק מביתו של התובע, חצתה שני גדרות ומבנה של הבית ברחוב העיט 12/2 ולא הזיקה לבית ברחוב העיט 12/2 כלל. לטענתו נציגו שהיה באותה עת בערד דיבר עם התובע ואמר לו זאת והבין שהתובע הסכים. כן טען כי הכתובת הנקובה במכתב של העיריה היא העיט 10/2.

הנתבע צרף תצהיר חתום על ידי מר וולקוביץ, נציגו, (שגם התייצב באולם בעת הדיון). לטענתו לא הבין מר וולקוביץ מה פשר תלונתו של התובע היות ו"הגג של החניה בעיט 12/1 מחובר ויציב למקום". לטענתו בדרכה של הקורה, לו היתה עפה מבית הנתבע, עמדו דוד שמש ועץ דקל ולא סביר שהקורה "לא מצאה איפה ליפול" אלא בחניה הקדמית של הבית ברחוב העיט 14/1 שאינו נמצא בקו אוירי מהעיט 12/2.

כן הביא הנתבע אישור מטעם אברהם איזנברג שלדבריו עוסק בשיפוץ דירות למגורים בערד ולמיטב נסיונו לא יתכן שקורת פרגולה השוקלת מעל 25 ק"ג תעוף מחצר אחורית של בית דו-משפחתי, תחצה באוויר את הדירה של עיט 12/2, את הגדר של עיט 14/1 ותיפול בחניה של עיט 14/1. מדובר לדבריו ב"קורה כבדה שאנחנו בשיפוצים קוראים ל: 2 פועלים שיסחבו כזו קורה וכבדה".

בדיון התייצבה גב' סמוליאנוב והעידה כי קבלה קריאה להתייצב ברחוב העיט 14. היא הסתובבה אותה שעה יחד עם מנהל מדור הפיקוח המשטרתי העירוני ועסקה במענה לקריאות בשל הגשם. אכן בחניה של התובע היו חלקים מגג איסכורית (שם הניתן לגג העשוי מקורות פלדת אל חלד) והיא חיפשה מה מקורם שכן חששה שיפלו על מישהו. היא לא התרכזה במספרי הבתים אלא בשאלה מהיכן החלקים הגיעו. היא פקדה את הבתים שמספריהם 14/1, 14/2, 12/2 ו-12/1 ומצאה את שאריות הפרגולה בבית מספר 12/1.

בדירה זו לא היו אנשים ולא היה שם על הדלת. היא לא יכלה לרשום את האירועים מיידית כי היתה תקלה בחשמל. לכן נרשם האירוע מאוחר יותר וזה מקור הטעות שבגללה נרשם "עיט 10/1" כאשר בפועל כתובת זו אינה אפשרית היות ולדבריה ומדובר בבית הנמצא מעבר לכביש.

גב' סמוליאנוב לא פנתה אל בעל הנכס היות והפרגולה לא היתה קיימת כבר ולא היה צורך. לשאלת בית המשפט ענתה כי לפי ההיתר שקבל הנתבע אמור היה לבנות גג רעפים אך בנה גג איסכורית במקומו.

כשנחקרה ע"י הנתבע איך ידעה אחרי שנה וחצי לתקן את מספר הבית דוקא ל12/1 (מסמך מתוקן הוגש לתיק בית המשפט בתאריך 3.5.15) ענתה כי זה היה רשום בפניית המוקד. לדבריה "היינו המומים איך זה עף" אך יש תקדימים לכך.

דיון והכרעה:

בדיון שנערך בפני לא הופרכה גירסת המהנדסת גב' סמוליאנוב. מדובר בעדה ניטראלית שאין לה אינטרס מיוחד (אינטרס כזה לא הוצג בפני) להעיד דוקא לטובת התובע. גירסתה לפיה כשנקשה על דלת הנתבע הוא לא היה בביתו ולא היה שלט על הדלת - התיישבה עם הטענה כי באותו זמן שיפץ את הבית ולא היה גר בו.

הנתבע גם לא טען כי אין לו גג איסכורית. כל שטען היה נגד סבירות האפשרות שקורות מגג האיסכורית שלו הגיעו עד גגון חנייתו של הנתבע כשהם מדלגים על עץ דקל ודוד שמש. מבדיקה באתר באינטרנט של חברה המוכרת לוחות איסכורית עולה כי מטר רץ של איסכורית שוקל בין 4.9 ק"ג ל-7.84 ק"ג. לא הוכח בפני כי הלוחות שעפו שקלו 25 ק"ג. יתכן ששקלו הרבה פחות. טענת ההגנה של הנתבע התבססה על המלים: זה לא יתכן, לא הגיוני, וכיו"ב. הוא לא טען כי הגג בביתו היה, לאחר הסערה, תקין ושלם. על כן אני מאמינה לתובע כי הנזק נגרם לגג החניה שלו מקורות שמקורן בגג האיסכורית של הנתבע.

באשר לגובה הנזק - לא נטענה בפני טענה נגד הסכומים שבהם נקב התובע ועל כן אני מקבלת את הטענה בדבר עלות תיקון הנזק שנשא בה התובע.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע בגין תיקון החניה שלו 2,705 ₪ ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב הצורך לחזר על פתחיו של הנתבע על מנת שזה יפצה אותו סך נוסף של 1,000 ₪. כן ישלם הנתבע את הוצאות התביעה בסך 500 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ