אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' שמפנייר

פלונית נ' שמפנייר

תאריך פרסום : 01/07/2018 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
27680-10-17
20/06/2018
בפני השופט:
שלמה בנג'ו

- נגד -
תובעים:
פלונית
נתבעים:
ד"ר אברהם שמפנייר
פסק דין

 

בפניי תביעה כספית על סך 33,400 ₪.

לפי כתב התביעה, בחודש אוגוסט 2013, הגיעה התובעת אל מרפאתו של הנתבע, שהינו מומחה לשיקום פה, פירטה בפניו את הבעיה הרפואית שהיא סובלת ממנה בפה, תוך שהדגישה כי היא פילוסופית ניהולית, מרצה ועורכת סדנאות, ותהליך שיקום הפה מונע ממנה לעבוד. היא נשלחה לעשות צילומים, וקיבלה ממנו הצעת מחיר. היא בחרה באחת מתכניות הטיפול והחלה בשיקום הפה.

ניסיונות הטיפול הראשון והשני לא צלחו, וכך המשיך הטיפול עד לאפריל 2016, ללא הצלחה.

בתום 51 ביקורים במרפאתו של הנתבע, הוחזרה התותבת הישנה למקומה.

הנתבע ביקש לנסות שוב לשקם את הפה, אך התובעת סירבה. עוד ציינה התובעת, כי במהלך אותם 51 ביקורים, אבדו לה השן והשתל, ובפירוק התותבת השנייה, אשר נשברה לה בפה, הנתבע השתמש במקדחת בניין כדי להגיע לבורג שהוא עצמו הבריג, ללא מיומנות בתוך אחד השתלים. לטענת התובעת, במבט לאחור, היא מעריכה שהיא הייתה "שפן ניסיונות" של הנתבע, אשר לדבריה התוודה בפניה, שהוא מחדש את מומחיותו באמצעות האינטרנט, והוא לא נוטל חלק בהשתלמויות של שיקום פה.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע ב-24,000 ₪ ששילמה לו, נסיעות, אובדן שעות עבודה, אובדן אמון, אובדן שתל ושן, והוצאות משפט.

הנתבע טוען כי התובעת הגיעה למרפאתו, כשבאמתחתה שלושה סטים של תותבות, וסט מלא של מחברי שתלים מטיפולים קודמים.

הנתבע מודה בכישלון הטיפול. הוא טוען כי הסיבה לכישלון, נעוצה "בהשמה לא סנכרונית של השתלים בלסת העליונה". לדבריו, בצד ימין היו שלושה שתלים עם נטייה לצד ימין, ואין הגבלה בין השתלים 13 ו-14 לבין שתל 17. כמו כן, שתל 13 בלט לכיוון הלחי, "ולא הגביל לחבריו". כמו כן, פירט אי התאמות נוספות.

עוד ציין הנתבע, כי גם אחרי תיקונים שונים שעשה בפה, היה לחץ על השתלים. הוא ניסה לשנות את כיוון ההברגה באמצעות מברז שסופק לו על ידי נציג של חברת השתלים, תוך שימוש במקדחה דנטלית ולא ב"מקדחת בניין עדינה", כפי שטוענת התובעת, אך הניסיון לא צלח, מכיוון שהשתלים עשויים מסגסוגת טיטניום, שהיא קשה ביותר, והחום שנוצר בעת ההברזה, סיכן את חיבורי השתלים. לאור זאת, הוא השתמש בטכנולוגיה אחרת.

התובעת הייתה רגילה לתותבת הזמנית שאיתה הגיעה, ולכן חזרה להשתמש בה בכל פעם.

השימוש בתותבת הגביר את קצו של שתל 27, שלבסוף נשר. בשלב זה, הוא הציע לתובעת לוותר על התותבת, ולבצע גשר קבוע, אסתטי ונוח יותר, על חשבונו (תכנית טיפול מס' 1, שהייתה ההמלצה המועדפת עליו), אך הצעה זו נדחתה על ידי התובעת משיקולים כספיים.

התכנית אותה בחרה התובעת (תכנית טיפול מס' 2), הייתה מבוססת על ארבעה מחברי שתלים, שהיו היחידים המקבילים בפה, אבל אז היה חשש לפגיעה בשתלים אחרים, ולכן הוא הוסיף על חשבונו עוד ארבעה מחברים, כאמור, מבלי לחייב את התובעת בכך.

בניסיון להתאים תותבת חדשה לתובעת, היא ביקרה עוד מספר פעמים אצלו, אבל בשלב מסוים החליטה התובעת להפסיק לבקר אצלו, והתותבת נשארה אצלו.

בתחילת יוני השנה פרש לגמלאות, וסגר את מרפאתו, ונפטר מכל תכולת המרפאה, כך שאין בידו את התותבת האחרונה, להוכיח את טענותיו. הוא הוסיף והסתייג מטענת התובעת, כאילו היא הייתה "שפן ניסיונות" שלו וציין כי הטיפול בה נועד לתת לה את השירות המיטבי, ללא התחשבות בצד הפיננסי.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בתיק בית המשפט, בחומר הראיות שכל אחד מסתמך עליו, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

במישור הנורמטיבי, מוטלת על רופא השיניים חבות משני מקורות משפטיים נפרדים.

האחד, הרופא נשכר ליתן שירות, טיפול רפואי למטופל, ובהיבט הזה, נקשר בין הצדדים חוזה לאספקת שירות, וחלים על מערכת היחסים שבין השניים דיני החוזים, המחייבים את הרופא לספק את השירות המיטבי, והאפקטיבי ביותר עבור המטופל, בהתאם לפרקטיקה המקצועית הרפואית הנוהגת. הפרת התחייבויותיו של הרופא כלפי המטופל, באספקת שירות זה, הינה הפרת ההתקשרות החוזית עמו, ובמקרה של נזק שנגרם עקב כך, חב הרופא בנזקיו של המטופל, עקב הפרת חוזה.

המקור הנורמטיבי השני, נובע מדיני הנזיקין. על רופא חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, המטילה עליו אחריות לשלומו של המטופל על ידו. הרופא חייב לטפל במטופל במיומנות ובזהירות, בהתאם לסטנדרטים הרפואיים הנוהגים והנדרשים בנסיבות העניין. הפרה של החובה הקונקרטית שיש לרופא כלפי המטופל, הינה הפרת חובת הזהירות שלו כלפיו, וככל שנגרם עקב כך נזק, עלול הרופא לחוב בנזקיו של המטופל (ע"א 552/66 לויט נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד כ"ב (2) 480; ע"א 744/76 שרתיאל ואח' נ' קפלר ואח', פ"ד ל"ב (1) 114; ע"א 705/78 רון נ' מאוטנר, פ"ד ל"ד (1) 550; דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נ"ז (4), 721).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ