אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 26102-09-15 דגמי נ' הלוי

ת"ק 26102-09-15 דגמי נ' הלוי

תאריך פרסום : 04/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
26102-09-15
30/11/2016
בפני השופט:
אמיר ויצנבליט

- נגד -
התובע:
שלמה דגמי
הנתבע:
ירום הלוי
פסק דין
 

 

1.בפניי תביעה להשבת שכר טרחת עורך-דין ששולם על-ידי התובע לנתבע.

 

2.הנתבע הוא עורך-דין. על-פי הנטען בכתב התביעה ועל-פי עדותו של התובע בפניי, התובע שכר את שירותיו של הנתבע על מנת שזה ייצג את בנו של התובע בקשר לתיק פלילי אשר התנהל נגד הבן. הסיכום בין הצדדים בדבר שכר הטרחה שישולם לא הועלה על הכתב, ודובר בעל-פה בלבד. התובע שילם לנתבע את שכר הטרחה שסוכם, בשיעור של 20,000 ש"ח. לאחר מכן דרש הנתבע מהתובע תשלום נוסף של 20,000 ש"ח, והתובע סרב לכך. לטענת התובע, דרישה נוספת זו הייתה בניגוד לתנאי ההתקשרות בין הצדדים. לגרסת התובע, הנתבע נימק את דרישת התשלום הנוספת בכמות העבודה שנדרשה לטיפול בעניינו של בן התובע. נוכח מחלוקת זו באשר לשכר הטרחה, ביקש התובע להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע, ולקבל מהנתבע את כל החומרים שבידו. אז התחוור לו, שכל שעשה הנתבע הוא שליחת מכתב בודד למחלקת התביעות בתל-אביב. לטענת התובע, אין מקום שהנתבע יהנה משכר-טרחה בשיעור של 20,000 ש"ח בשל שליחת מכתב יחיד. התובע טוען שהנתבע ניצל את מצוקתו, ולא פעל כלל לטובת בנו. התובע מוסיף כי הנתבע אף לא הביא לתוצאה המיוחלת, שהיא סגירת התיק הפלילי שהתנהל נגד בנו. לאחר שהופסק ייצוג הבן על-ידי הנתבע, נסגר התיק נגדו – אולם זאת ללא סיועו של הנתבע וכשהבן מיוצג על-ידי עורך-דין אחר. על כן, עותר התובע לקבל חזרה את הסכום ששילם לנתבע.

 

3.הנתבע, בכתב הגנתו ובעדותו בפניי, טוען שלא הבטיח לתובע תוצאה כלשהי בקשר לייצוג בן התובע, ואף הזהיר מראש ששכר הטרחה עשוי להגיע לכדי 60,000 ש"ח, בהתאם לכמות השירותים המשפטיים שיידרשו. לגרסתו, בין הצדדים סוכם שהסכום בן ה-20,000 ש"ח יהווה מקדמה בלבד, ולא שכר הטרחה כולו. הנתבע אינו מכחיש שבשלב מסוים ביקש מהתובע תשלום נוסף בן 20,000 ש"ח, אולם מוסיף כי דרישה זו הייתה על-פי הסיכום בין הצדדים. הנתבע מכחיש שאמר לתובע שהוא הקדיש כמות עבודה רבה לטיפול בעניינו של בן התובע, ולדבריו, הטיפול בבנו של התובע לא היה חריג שכן מדובר בתיק קטן יחסית. עם זאת, הנתבע מוסיף כי הוא נקט בפעולות רבות יותר מאשר שליחת מכתב בודד. לדבריו, הוא פנה מספר פעמים למחלקת תביעות תל אביב, בכתב ובעל פה, צילם את כל חומר הראיות, ניתח אותו, ואף נפגש עם תובעת בכירה בניסיון לשכנעה לסגור את התיק נגד הבן. על כל אלו, לדבריו, מגיע לו השכר ששולם לו.

 

4.ביום 20.9.2016 נערך דיון בתביעה, ונשמעו בו טענות הצדדים באריכות. עוד אוסיף, כי בדיון התלהטו הרוחות בין הצדדים. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב כמות העבודה שהשקיע הנתבע בייצוג בנו של התובע. בעוד שהתובע טען בלהט כי הנתבע לא עשה דבר מלבד שליחת מכתב בודד, הנתבע חלק על כך וטען ששלח מספר מכתבים, הקדיש לעניין זמן נוסף לשם לימוד החומר, ואף נפגש עם תובעת במחלקת התביעות בתל-אביב. הנתבע הוסיף שהוא דיווח לתובע סמוך לאחר פגישה זו על קיומה. התובע, מצידו, הכחיש מכל וכל שהתקיימה פגישה בין הנתבע לבין תובעת במחלקת התביעות בתל אביב וכי דוּוח לו על קיומה של פגישה כזו.

 

5.נוכח העובדה שבין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית בדבר כמות העבודה שהקדיש הנתבע בהתנהלותו מול מחלקת התביעות במשטרת ישראל, בתום הדיון קבעתי, בהסכמת הצדדים, כי תערך פנייה למחלקת התביעות על מנת שזו תסייע לשפוך אור על המחלוקת. מחלקת התביעות התבקשה להשיב האם התקיימו פגישות בינה לבין הנתבע בקשר לייצוג בנו של התובע, האם קיימים בתיק מכתבים שהתקבלו מן הנתבע, והאם קיימות בתיק תרשומות בקשר לפניות שערך הנתבע. בנו של התובע נתן הסכמתו לפנייה זו. עוד קבעתי כי לאחר קבלת עמדת מחלקת התביעות, יוכל כל בעל דין להגיש השלמת טיעון בכתב.

 

6.ביום 1.11.2016 הגישה משטרת ישראל תגובה לפנייה שנערכה אליה כאמור. בתגובה זו נכתב, כי ביום 27.10.2014 התקיימה פגישה בין הנתבע לבין הגורם המוסמך במשרדי מחלקת תביעות תל-אביב. פגישה זו נערכה בעקבות פנייתו של הנתבע למחלקת התביעות, וכחלק משימוע טרם הגשת כתב אישום. עוד נכתב בתגובה, כי דובר היה בשימוע בעל-פה שנערך באופן חריג, שכן ככלל השימוע נערך בכתב. בנוסף, התקבלו במחלקת תביעות תל-אביב שני מכתבים מאת הנתבע וכן התקיימה עימו שיחה טלפונית שבה נמסר לנתבע שיוגש כתב אישום נגד הבן. כן קיימת בתיק תרשומת פנימית לגבי השימוע ולגבי המכתבים שהתקבלו.

 

7.כל אחד מבעלי הדין הגיש השלמת טיעון בכתב בנוגע למידע שנמסר ממחלקת התביעות. הנתבע (בתשובתו מיום 13.11.2016) עמד על כך שגרסתו של התובע, שלפיה הנתבע לא עשה דבר למעט משלוח מכתב בודד, התבררה כלא נכונה. עוד מוסיף הנתבע, כי טענתו הנחרצת של התובע שלפיה הנתבע לא ערך פגישה במחלקת התביעות בתל אביב, התבררה גם היא כלא נכונה. התובע (בתשובתו מיום 21.11.2016), טען כי הנתבע לא דיווח לו על קיומה של פגישה עם מחלקת התביעות בתל-אביב, ואף לא דיווח לו שהתקיימה שיחה טלפונית עם מחלקת התביעות שבה נמסר שיוגש נגד הבן כתב אישום. לטענת התובע, פרטים אלו ודאי הוסתרו על-ידי הנתבע, כדי שהנתבע יוכל להצדיק את דרישתו לקבלת שכר-טרחה נוסף בטענה שעדיין נדרש טיפולו בעניין. הוא מוסיף כי המכתבים ששלח הנתבע חוזרים על עצמם, וגם שאין לדעת מה היה אורכה של הפגישה שערך הנתבע עם מחלקת התביעות. התובע טוען כי לא ייתכן שעבור משלוח שלושה מכתבים החוזרים זה על זה, ועבור פגישה שייתכן שערכה מספר דקות, יקבל הנתבע שכר של 20,000 ש"ח. התובע מוסיף שהתיק נגד בנו נסגר רק שנתיים לאחר מכן, במעורבותו של עורך דין אחר ולאחר שהתובע נשא בעלויות נוספות.

 

8.טרם אדרש למחלוקות בין הצדדים, אני מוצא מקום להעיר כי מוטב שהנתבע היה עורך עם התובע הסכם שכר-טרחה בכתב. בתי המשפט עמדו לא אחת על כך שראוי שהסכמי שכר-טרחת עורך-דין ייעשו בכתב. עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 8775/15 פלונית נ' פלוני, פיסקה י"א (‏10.5.2016):

 

"מוטב וראוי כי צדדים לחוזה לשירותי ייצוג משפטי יעלו את הסכמתם בפירוט על הכתב (ראו רע"א 4723/05 לוי נ' ברוש, פסקה ד(4) (2005)). אכן, לא אחת, בגדרי אמון בין הצדדים, אין נחתם הסכם שכר טרחה; דבר זה שגוי ועלול להסתיים בסכסוכים כמו זה שלפנינו, משנתפרדה ה'חבילה'".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ