אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 25585-01-14 אברץ נ' כהן ואח'

ת"ק 25585-01-14 אברץ נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 29/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
25585-01-14
24/09/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובעת:
לילך אברץ
הנתבעים:
1. אברהם כהן
2. מיכאל גוילה

פסק דין
 

 

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 10,716 ש"ח שעילתה נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת מתאונת דרכים.

 

1.אין חולק כי הנתבע 2 – כשהוא נוהג ברכב שבבעלות הנתבע 1 – פגע ביום 10.10.2013 ברכב התובעת מאחור, בעת שנהג בו מר יגאל תמם. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אם הנזק לרכב התובעת מאחור, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, נגרם מתאונה זו או שמא הוא נגרם מתאונה שאירעה במועד מאוחר יותר. השמאי מטעם התובעת בדק את הרכב ביום 30.10.2013, עשרים יום לאחר התאונה. הטעם לעיכוב בבדיקה, לטענת התובעת, שהנתבע 1 ניהל עמה משא ומתן בניסיון לסיים את המחלוקת ללא צורך בהתדיינות משפטית. הנתבע 1 הכחיש זאת נמרצות.

 

2.מטעם הצדדים העידו מר תמם מזה והנתבע 2 מזה. בישיבה קודמת העיד הנתבע 2 כי כלל לא הייתה תאונה, אך בישיבה האחרונה הבהיר כי לא התכוון שלא הייתה פגיעה, אלא שהייתה "נגיעה" שלא גרמה כל נזק ולכן מבחינתו אין מדובר בתאונה.

 

3.לתמיכה בטענותיהם צירפו הנתבעים חוות דעת של חוקר תאונות דרכים, מר אלעד רונן (נ/1), אשר מדד את מיקום הפגיעה והשווה אותו לגובהו של רכב מדגם זהה לרכב של התובעת. מר רונן כתב כי גובה הנזקים המוצגים בדוח השמאי המתייחסים לרכב התובעת הם כ-85 ס"מ, כ-15 ס"מ מעל גובה מכסה המנוע של הרכב הפוגע, ולכן בלתי אפשרי שנזק זה ייגרם מהתאונה המדוברת. עוד ציין מר רונן כי הפגוש הקדמי של הרכב הפוגע בולט כ-10 ס"מ מהגריל הקדמי וממכסה המנוע, וכדי שהנזקים לרכב הנפגע ייגרמו כפי שמתואר בכתב התביעה, הפגוש הקדמי היה אמור לקרוס והנזק ברכב הפוגע היה אמור להיות משמעותי, אך כפי שניתן לראות בתצלומים שצולמו בזירת התאונה – אין כך הדבר. עם זאת אישר מר רונן כי לפי תצלומים שצילם הנתבע 2 בזירת התאונה, ניתן להבחין שכבר במועד התאונה היה קיים סימן של פגיעה על דלת תא המטען משמאל למספר הרישוי האחורי.

 

4.לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות שהוגש, מצאתי שדין התביעה להתקבל. מר רונן אישר בעדותו שלא מדד את גובה רכבה של התובעת (על אף שלא הייתה מניעה לעשות כן), אלא מדד רכב מדגם זהה, לאחר שווידא שדגם הרכב שמדד זהה לדגם של רכב התובעת. ברם לחוות הדעת לא צורפו תצלומים של הרכב שנמדד או העתק של רישיון הרכב המעיד על כך שמדובר באותם דגמים ועל כן אמורים להיות בגובה זהה. התשתית העובדתית שעליה נשענת חוות דעתו של המומחה לא הוכחה אפוא, ולא ניתן להסתמך עליה.

 

5.הנתבע 2 הגיש לעיוני תצלום של הרכב הנפגע לאחר התאונה, ולבקשתי הקובץ שצולם בזמן אמת נשלח לבית המשפט בפורמט דיגיטלי וצפיתי בו בתקריב. אף שהתצלום שבקובץ אינו באיכות טובה וברזולוציה גבוהה כמו התצלומים שצורפו לחוות דעת השמאי, צפייה בו בתקריב מאפשרת לזהות שנזקים באזור של אלה המצולמים בחוות דעת השמאי נמצאו על רכב התובעת סמוך לאחר התאונה. כך גם אישר המומחה מטעם הנתבעים (עמ' 6 לחוות דעתו). לא סביר בעיניי שבטווח של עשרים יום יהיה רכב התובעת מעורב בתאונת דרכים נוספת שהנזק שייגרם ממנה יהיה זהה במיקומו ובצורתו לנזק שלטענת התובעת נגרם בתאונה דנן, ואין טענה שלפיה הנזק היה קיים לפני התאונה. הגרסה המסתברת היא שהנזק המפורט בחוות דעת השמאי נגרם בתאונה הזו.

 

6.אכן, בטופס ההודעה שמסרה התובעת לחברת הביטוח (ת/1) היא סימנה X הן בחלק הקדמי הן בחלק האחורי של הרכב, באופן שמעיד לכאורה על פגיעות מקדימה ומאחור, ואילו בחוות דעת השמאי מטעמה לא צוין כי נגרם לרכב התובעת נזק מקדימה. אלא שהתובעת ומר תמם העידו שאף שרכב הנתבע הדף את רכב התובעת קדימה וגרם לפגיעה ברכב שהיה מלפניו, לא נגרם לכלי הרכב שעמד מקדימה כל נזק מפגיעה זו; לכן לא הוחלפו פרטים; ולא צוין בדוח השמאי כל נזק שנגרם בחלקו הקדמי של הרכב. טופס ההודעה אינו סותר אפוא את גרסתו של מר תמם.

 

7.על רקע המכלול האמור, ובייחוד סימן הנזק הניבט מהתצלום שצולם בסמוך לתאונה, באתי למסקנה שגרסתו של מר תמם עדיפה. הנתבעים לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת ועל כן יש לקבל את חוות דעתו בדבר הנזק כמות שהיא.

 

8.סוף דבר: התביעה מתקבלת באופן שהנתבע 2 – שנהג ברכב – ישלם לתובעת סך של 8,716 ש"ח בגין הנזק הישיר; 800 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי; 600 ש"ח בגין ימי עמידה (בחוות דעת השמאי צוין כי נדרשים שלושה ימי עמידה לצורך תיקון הרכב); ובסך הכל 10,116 ש"ח. לסכום זה יצורפו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13.1.2014) ועד ליום פסק הדין. כמו כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת בגין הישיבה האחרונה בסך של 600 ש"ח, וכן ישלם לה את הסך של 1,500 ש"ח שנפסקו בהחלטתי מיום 8.5.2015. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ