אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנאי ואח' נ' עיריית אור יהודה

בנאי ואח' נ' עיריית אור יהודה

תאריך פרסום : 30/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
25370-03-16
01/08/2016
בפני השופט:
יאיר חסדיאל

- נגד -
תובעים:
1. אורה בנאי
2. יוסף בנאי

נתבעת:
עיריית אור יהודה
פסק דין

 

 

ביום 3.11.14 בשעה 16.30 כאשר חזרה התובעת מס' 2 אל מכוניתה, אותה החנתה בחניון עירוני ברח' הרב עובדיה יוסף באזור התעשייה באור יהודה בסמוך למקום עבודתה, גילתה כי זו הפכה למקווה מים, עקב הצפתו של החניון במי נגר גשמים עד לגובה של כמה עשרות ס"מ. את האחריות לנזקיהם בגין אותו אירוע המסתכמים לעמדתם ב – 10,144 ₪ הטילו התובעים על הנתבעת.

 

זו מצידה עמדה על כך שהנזקים הנטענים והמוכחשים מכל וכל, נגרמו כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטתה ו/או באחריותה, וכי עשתה ככל שביכולתה, כמתחייב מכל רשות מקומית סבירה, למניעת האירוע שהיה בגדר "כוח עליון" אשר לא הייתה לה כל יכולת לצפותו או למונעו. הנתבעת סמכה טענתה זו על דו"ח מומחה למטאורולוגיה מיום 31.12.15 לפיו "ענני סערה מפותחים חלפו מעל האזור נשוא הסקירה" ו-"כמות משקעים של כ-25 מ"מ ירדה בפרק זמן של חצי שעה, בין השעות 13:00-13:30 לערך", כאשר ההסתברות לכך באזור הינה אחת ל-10 שנים לערך.

 

מושכלות יסוד הן כי הנתבעת חבה חובת "זהירות מושגית" כלפי התובעים כפי שהוכרה בפסיקה (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון פ"ד לט(1) 113, עמ' 132) וכי מוטלת עליה כרשות מקומית החובה לדאוג לתקינות מערכת הניקוז ולמנוע סכנות הצפה, ברם הלכה פסוקה היא כי "כדי לקבוע אם קיים קשר סיבתי משפטי בין הפרת חובת זהירות מצד נתבע לבין נזק, תיבחנה חובתו ויכולתו של המזיק לצפות את תוצאות התנהגותו" (ע"א 248/86 עיזבון לילי חננשוילי ז"ל ע"י יורשיה ג' וא' ח'- קטינים ואח' נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ואח' וערעור שכנגד , בעמ' 559), וכאשר עולה טענה כי נשלל הקשר הסיבתי בעטיו של אירוע טבע חריג בעוצמתו, תשמש כאבן הבוחן לקבלת הטענה מידת ה"חריגות" של אותו אירוע, דהיינו, האם האירוע היה כה חריג עד כי לא ניתן היה לצפותו. (ע"א 2757/93 לאה שרון נ' או.אר.אס כוח אדם בע"מ פ"ד מט(2) 781 עמ' 789). זאת ועוד, על מנת שתעמוד לנתבעת ההגנה הקבועה בסעיף 64 (1) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), היינו כי הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה, יש לבחון מצד אחד את מידת נדירותה של אותה התפרצות טבע ומצד שני את מהות האמצעים שהנתבע נקט כדי למנוע מראש נזק מסוג הנזק אשר נגרם. ככל שההתפרצות הייתה נדירה יותר וככל שהנתבע יכול להראות שהוא נקט אמצעי זהירות ממשיים, כן ייקל עליו למלא את חובת השכנוע המוטלת עליו (ע"א 750/70 אמזלג נ' סולל בונה בע"מ, פ"מ כו(1) 007).

 

בהתחשב באמור לעיל, התשתית העובדתית אשר הניחה הנתבעת בפני בית המשפט משקלה כזית. נציג הנתבעת חזר במהלך הדיון על הטענה לפיה: "באותו יום היה שבר ענן שגרם בכל אזור בקעת אונו להצפות. קורה אחת ל10 שנים", ואחר הדברים הללו סתם ולא פירש את מה שיש לפרש, ולא פירט את מה שיש לפרט, ולא העמיק במה שיש להעמיק, ולא הציג את מה שיש להציג. כך במקום לחזק את דבריה בעובדות ובאסמכתאות, הותירה הנתבעת את גרסתה פרוצה לכל רוח מצויה. הנתבעת לא הציגה את אמות המידה לפיהם תכננה וביצעה את מערכות הניקוז, לרבות רמת הסיכון שנלקחה בחשבון, וכמות הנגר העילי לה נועדו (ובלשונו של הנציג מטעמה - "אין לי מושג לפי מה תוכננו המערכות אצלנו – סיכון לכמה שנים") ולא פירשה מה כושר ההולכה של המובלים, כאשר הסתפקה לגביהם באמירה עמומה לפיה : "רמת הספיקה גבוהה", והתייחסה לניקיון הקולטנים בלבד. כל זאת אל מול העובדה כי אין המדובר באירוע שמידת חריגותו כה נפלאת ורחוקה והיא, שהרי אף לשיטת הנתבעת הוא חוזר פעם בעשר שנים.

 

נהפוך הוא, עדותו של נציג הנתבעת לפיה: "יש לנו כמה מוקדים בעיר שזה אחד מהם שהם בעייתיים.", תומכת דווקא במסקנה כי האירוע מושא כתב התביעה לא חרג מגבולות הצפיות הסבירה, וכי הצעדים המתבקשים על מנת למונעו לא חרגו מגדר חובת הזהירות המתבקשת.

 

לסוף יוער כי אין להחריש גם לנוכח התנהלותה של הנתבעת אל מול התובעים טרם הגשת התביעה, באשר מתברר כי כל פניותיהם לנתבעת, רשות עירונית המחויבת בנורמות התנהלות הולמות הנובעות מליבת המשפט המנהלי, לא זכו לתגובה כלשהי, ולו גם שלילית.

 

 

 

לנוכח האמור לעיל, בהתחשב במפורט בכתב התביעה ובאסמכתאות שצורפו לו, ובהסתמך גם על עדות התובעת 2, תישא הנתבעת בנזקי התובע בסך של 8,414 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה על פי דין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלומו בפועל.

 

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ