אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 25311-03-15 חג'ג' נ' שוהר פתרונות בע"מ

ת"ק 25311-03-15 חג'ג' נ' שוהר פתרונות בע"מ

תאריך פרסום : 16/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
25311-03-15
07/06/2015
בפני הרשמת הבכירה:
איילת הרץ-טופז-אחיעזר

- נגד -
תובעת/משיבה:
עדן חג'ג'
נתבעת/מבקשת:
שוהר פתרונות בע"מ
החלטה
 

1.לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית והעדר יריבות.

 

2.המבקשת, שוהר בע"מ, טענה שכתב תביעה שהוגש ע"י המשיבה, עדן חג'ג', עניינו בהטלת קנס פלילי בגין ביצוע שתי עבירות חניה בניגוד לחוק עזר עירוני בדבר העמדת רכב וחנייתו. לטענת המבקשת, מהות התביעה היא ביטול שני דוחות חניה שנרשמו על שם המשיבה, השבת התשלום ששולם בגינם ע"י המשיבה בהליך גבייה מנהלי וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. בנסיבות שלעיל, בהתאם לסעיף 55(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) הסמכות העניינית לדון בעבירות חנייה כגון אלו נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים (בקנס לפי חוק עזר עירוני ) ולא לבימ"ש אזרחי. המבקשת מודה שקיימת סמכות לבית משפט השלום לדון בפיצוי הנזיקי שנגרם לטענת המבקשת עקב התנהלות קלוקלת של המשיבה, אך בטרם יטען התובע לנזקים שנגרמו לו עקב נקיטת הליכים לגביית דוחות חנייה, עליו ראשית לפנות לביהמ"ש המוסמך אשר ייתן החלטתו ביחס לתוקף הדוח, ורק עם פקיעתו, וביטול ההליך הפלילי, יוכל המבקש לטעון טענותיו הנזיקיות בהליך אזרחי. לטענת המבקשת, אין לה יריבות עם המשיבה, שכן המבקשת הנה חברת גבייה שעיריית אשדוד התקשרה עמה בהסכם חוזי לצורך ניהול החניה והגבייה. העירייה הינה אחראית למתן החלטה בבקשות לביטול דוחות חניה, ולפיכך דין התביעה להידחות על הסף בהעדר יריבות.

 

3.מנגד טענה המשיבה, שבית המשפט השלום הינו בעל הסמכות העניינית בנידון שכן הסעד העיקרי והמרכזי הוא פיצוי בגין עוגמת נפש. לטענת המשיבה, אין מניעה לדון בתביעה אשר בעיקרה מתאפיינת כתביעה נזיקית בהליך אזרחי, ללא תלות בהחלטה הניתנת בדבר תוקף הדוחות. המשיבה גרסה כי בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 והפסיקה, מוסמך בית המשפט במסגרת הדיון בתובענה לקבוע קביעות עובדתיות שונות כקביעה שבגררא גם אם משמעותן הצהרתית היא שהקנסות התיישנו. ביחס לטענה בדבר העדר יריבות, הפנתה המשיבה לפסיקה לפיה מחיקת תביעה על הסף תעשה רק במקרים בהם לא מתגלה עילה.

 

4.השאלה העומדת לדיון הינה לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעה אשר עניינה ביטול דוחות חנייה ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה בגינם.

 

5.עבירות החניה שבענייננו הן עבירות קנס מסוג ברירת משפט עליהן חלות הוראות סעיפים 230-228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). סעיף 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

 

"לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230."

 

סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1985, קובע כי בית המשפט לעניינים מקומיים הוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חיקוקים שונים, ובכללם חוקי עזר עירוניים. מכאן, שבית המשפט לעניינים מקומיים הוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירות חנייה שמקורן בחוקי עזר עירוניים.

 

6.ומן הכלל אל הפרט, המשיבה טוענת כנגד הסבת הדוחות על שמה וכי אין לראות בה כמי שעברה את העבירות. ראוי להדגיש כי טענותיה מועלות על ידה רק לאחר שהדוחות כבר שולמו על ידה. ברם, מעת שהמשיבה שילמה את הקנס חל סעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי לפיו רואים את המשיבה כאילו הודתה באשמה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים, הורשעה ונשאה את עונשה (ראה לעניין זה ע"א 3758/06 יעקב שאוליאן נ' עיריית תל אביב, (טרם פורסם, מיום 17.6.09).

 

בנסיבות אלה, לא ניתן לבקש סעד של ביטול הקנסות והשבה כספית בהליך אזרחי שבו נקטה המשיבה ויפים לענייננו דברים שנקבעו בע"א 8080/99 וקס נ' עירית תל אביב (טרם פורסם, מיום 5.12.05): "אין להשיג על זכותם של המערערים לבקש את ביטולה של ההרשעה, שלשיטתם נתקבלה בניגוד לחוק, אך לא נתברר לי ההיגיון העומד מאחורי הגשת בקשה שכזו לבית משפט אזרחי, שהרי אין לתקוף בהליך אזרחי תוצאותיו של הליך פלילי."

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ