אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סאיג נ' לוי

סאיג נ' לוי

תאריך פרסום : 27/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
25135-09-16
21/08/2017
בפני הרשם הבכיר :
איתי רגב

- נגד -
תובע:
שובל שמעון סאיג
נתבע:
אורן לוי
פסק דין
 

 

לפני תביעה על סך 12,405 ₪.

 

מכתב התביעה עולה כי התובע למד על כוונת הנתבע, חברו לעבודה, למכור את רכבו והביע עניין ברכישת הרכב. התובע הציע לרכוש את הרכב תמורת 35 אלף ₪, ולאחר מספר ימים הודיע לו הנתבע כי קיבל הצעתו – הצדדים לחצו ידיים ולקחו את הרכב לבדיקה. התובע שילם את מחיר הבדיקה (650 ₪) וביקש להעביר לנתבע את תמורת מחירו של הרכב, אך הנתבע חזר בו מההסכמות וביקש למכור את הרכב תמורת 45 אלף ₪. גם את מחיר הבדיקה לא הסכים הנתבע להשיב לתובע.

לטענת התובע, הפר הנתבע את ההסכם בעל פה שהיה ביניהם ועל כן עליו לפצותו בהפרש בין מחיר הרכב שהוסכם לבין זה שדרש.

יובהר כבר עתה ולמען הסר ספק – בפועל, לא נרכש הרכב ולא שולמה על ידי התובע תמורתו לנתבע.

 

הנתבע, מנגד, טוען כי היה מוכן למכור את הרכב לתובע במחיר מחירון (49 אלף ₪), וכי הסכים להתפשר על מחיר של 45 אלף ₪. עוד טוען הנתבע כי סבר שאין טעם בבדיקת הרכב, שכן מדובר בבדיקה יקרה והיו בידיו תוצאות של בדיקה קודמת, אך התובע עמד על ביצוע הבדיקה וביצעה על חשבונו. לטענת הנתבע, הוא סירב להצעת התובע לרכוש את הרכב תמורת 30 אלף ₪ והכחיש אף את קיומה של הסכמה למכור את הרכב תמורת 35 אלף ₪.

 

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.

 

דין התביעה להדחות.

בהליך אזרחי הנטל הוא על התובע להוכיח תביעתו. המוציא מחברו – עליו הראיה.

לבד מגרסאות הצדדים, החלוקים בעמדתם באשר לקיומה או לאי קיומה של הסכמה באשר למחירו של הרכב שיימכר, לא הוצגו ראיות נוספות. בנסיבות אלו לא מצאתי שניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה ומשכך, כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו.

עוד יצוין, ולמעלה מן הנדרש, כי גם לו היה נקבע כי הנתבע הוא שהפר את ההסכם בין הצדדים (וכאמור, לא ניתן לקבוע זאת) הרי שאיני סבור שהתובע זכאי לסעד העיקרי המבוקש של פיצוי בדמות ההפרש בין מחיר הרכב שהוסכם לבין המחיר שנדרש לאחר הפרת ההסכם. משהופר ההסכם זכאי התובע לדרוש את אכיפתו – דהיינו, לחייב את הנתבע למכור לו את הרכב במחיר המוסכם (35,000 ₪). משלא שילם לנתבע כל תמורה, ממילא אינו יכול לדרוש כי ישולם לו ההפרש בין מחירי הרכב שננקבו, שכן אין מדובר בהשבה או בפיצוי ולא ברורה העילה המבססת סעד זה.

ככל שמדובר בטענה לפיצוי בגין הפרת ההסכם, נדמה כי הדרישה אינה מידתית ולא עולה בקנה אחד עם נזקיו של התובע, ככל שנגרמו.

 

נוכח האמור, וכמפורט לעיל, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ