אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף צדיק נ' שושנה ניגרקר

יוסף צדיק נ' שושנה ניגרקר

תאריך פרסום : 30/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
24632-01-15
04/01/2017
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
יוסף צדיק
הנתבעים:
1. שושנה ניגרקר
2. מרדכי ניגרקר

פסק דין
 

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.השאלה העומדת לדיון בהליך זה נוגעת לזכותו של התובע, שהקים גדר בגבול משותף עם שכניו, להשבת מחצית שוויה.

2.אין חולק כי הנתבעים חתמו ביום 08.07.09 על מסמך שכותרתו "הסרת התנגדותנו לבניית חומה בקו 0 בין גוש 3750 חלקה 94 לגוש 3750 חלקה 95". (להלן: "הסכם ההסרה") שבו לא נזכרת דרישה לתשלום מחצית עלות הגדר.

3.התובע טען בכתב התביעה שבנה את הגדר בתאום עם הנתבעים, ששוויה 68,000 ₪, כפי שקבע בהתאמה לחוות דעת שמאי המקרקעין מר יעקב שפיר (להלן: השמאי). התובע עתר לחיוב הנתבעים לשלם מחצית עלות הבנייה, והעמיד את תביעתו על סכום של 33,800 ₪ (הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בבית משפט זה). התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת מטעם השמאי המתייחסת לאומדן עלויות הקמת הגדר הנ"ל.

4.הנתבעים טענו בהגנתם כי ההצהרה אינה רומזת על חיוב כלשהו להשתתף בעלות הגדר, וכי מעולם לא הסכימו ולא אישרו השתתפות בעלות הקמתה. עוד טען הנתבע כי הצעת המחיר שצורפה אינה ריאלית, שכן בתחילת העבודה הייתה קיימת גדר אך מכיוון שהתובע שינה את גובה הקרקע במגרש, היה עליו לבנות גדר חדשה שתתאים לצרכיו האישיים.

5.במהלך הדיון מיום 03.01.17 טענו הצדדים וחזרו על העמדות שפורטו בכתבי הטענות.

התובע הסביר כי בהסכם ההסרה לא נקבע כי על הנתבעים לשלם עבור חלקם בעלות הקמת הגדר, שכן "כל השיחה שלנו הייתה על מי מנוחות וכתבתנו מה שכתבנו שם ביחד... הייתה התייחסות, דיברנו בעל פה, היא טענה שאין לה כסף. לא סוף העולם. אמרתי לה בעזרת ה' אם ישתפר מצבך, מן הסתם אמרה לי בבקשה, יהיה לי בעזרת ה' תקבל מה שמגיע לך... ברוך השם מצבה השתפר. לא כתבתי, אני לא עו"ד, אני איש עבודה." (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 25-21).

עוד הוסיף התובע כי "כל אדם שאומר שהוא מסכן ואין לו מה לאכול, לא יגיש תוכניות בניה 280 מטר ו-50 מטר מרתף. אני מראה לבית משפט תדפיס מתוך תיק העיריה לפיו הוגשה בקשה להיתר ביום 27.3.14." (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 32-29).

הנתבעים טענו כי התובע בנה בלי רישיון את הבית שלו, וכי הם לא הבטיחו לשלם לו על הגדר. בדיון מיום 03.01.17 אמרה הנתבעת כי "הוא לא שאל אותי אם אני צריכה לשלם כסף... אמרתי לו לי אין כסף, מה אתה בונה עליי?... אני אמרתי לו אין לי כסף. אני ובעלי נכים 100 אחוז וחיים על קצבת ביטוח לאומי. לא יכולה להתחייב למשהו שאני לא יכולה לשלם." (שם, שורות 21-14).

בתגובה לטענה זו הציג התובע ראיה לכך שהנתבעים הגישו תוכניות בנייה המתייחסות לכוונה לבנות בית חדש בגודל של כ- 230 מ"ר ומחסן, ולטענתו יש בכך כדי להוכיח כי מצבם הכלכלי טוב דיו כדי לשלם את חלקם בעלות הקמת הגדר. הנתבעים הגיבו לטענה זו באמירה, כי בתם היא שהגישה את הבקשה להיתר.

דיון והכרעה

6.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל בחלקה את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

7.ברגיל, כאשר נבנית גדר על גבול בין שני שכנים, עלות הקמת הגדר ותחזוקתה מוטלת באופן שווה על שני הצדדים. חובה זו של השתתפות בעלות בניית הגדר שבין החלקות, ממנה נהנים שני בעלי הנכסים הגובלים, נובעת מהוראות סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 הקובע כי מי שקיבל נכס, שירות או טובת הנאה מאחר, חייב להשיב את הזכייה או לשלם את שוויה.

8.מקור נוסף לחיוב כאמור הן הוראות סעיפים 21-22 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הקובע כי כאשר הוקם מבנה בשטחו של אדם, ללא זכות בדין או הסכם, ואותו אדם לא מבקש לסלקו בתוך 6 חודשים, עליו לשלם למקים את הוצאות ההקמה, או את שווי המבנה בשעה שבחר לקיים את המבנה ולא לדרוש את סילוקו.

במקרה דנן, אין חולק כי הנתבעים לא דרשו מהתובע לסלק את הגדר, ועל כן רואים בהם כמי שבחרו לקיים את הנכס ולשמר אותו. בנסיבות אלו, חלה עליהם החובה לשלם עבור שווי ההנאה ו/או הנכס שקיבלו מהתובע, והם אינם זכאי להשתמש וליהנות ממנו בחינם.

9.הנתבעים חתמו על הסכם ההסרה ומסמך זה מהווה התחייבות כלפי התובע. אין חולק כי בהסכם ההסרה לא נזכר נושא עלות בניית הגדר, חרף העובדה שהגדר היא נושא המסמך, וכי הנוסח של אותו הסכם הושג במשותף על ידי שני הצדדים.

להלן נוסח החלק הרלבנטי מההצהרה עליה חתמו הנתבעים:

"אנחנו שושנה ומרדכי ניגרקר... בעלי גוש 3750... מסירים את התנגדותנו לבניית החומה המשותפת על קו 0... וזאת מכיוון שיישרנו את ההדורים והגענו להבנה משותפת, כי החומה תבנה בהתאם לקו הגבול שנקבע ע"י מודד מוסמך המקובל על שנינו ומבלי לפגוע בזכויות הקרקע של שתי המשפחות."

הלכה היא, כי החוזה הכתוב בין הצדדים ממצה את כל התחייבויותיהם, הצהרותיהם ורצונותיהם, כאמור בע"א 138/56 דוידון נ' חברת בוני חיפה בע"מ, פ"ד יא(2) 1474, 1479 [1957].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ