אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 23936-10-14 שגיא נ' מי רמת גן בע"מ

ת"ק 23936-10-14 שגיא נ' מי רמת גן בע"מ

תאריך פרסום : 30/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
23936-10-14
26/07/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע:
יגאל שגיא
הנתבעת:
מי רמת גן בע"מ
פסק דין
 

 

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 2,500 ש"ח שעילתה סירוב לבטל הוצאות גבייה שדרשה הנתבעת מהתובע, לטענתו שלא כדין.

 

1.התובע ורעייתו הם הבעלים של בית פרטי ברחוב אביבים 4, רמת גן (להלן – "הנכס"). חשבון המים של הנכס רשום על שם רעייתו של התובע והוא נשלח דרך קבע לכתובת כרם הזיתים 5 סביון. ביום 27.3.2014 קיבל התובע "חשבון התראה בגין אי-תשלום מים וביוב – יתרת שנה שוטפת". מבירור טלפוני שערך עם הנתבעת בו ביום, התברר לו כי מדובר בחוב הנוגע לחשבון מים לתקופה 6-5/2013, שכלל לא נתקבל אצלו, אך כלל חיוב בריבית ובדמי גבייה בגין אי-תשלום במועד. עוד באותו יום פנה התובע בכתב לנתבעת וביקש לקבל שובר תשלום לתקופה זו ללא ריבית וללא דמי גבייה, בנימוק שהחשבון האמור מעולם לא נמסר לו. הנתבעת לא שלחה לתובע חשבון מעודכן ושובר לתשלום, ובשיחה שקיים עם מוקד הגבייה בחודש יוני 2014, נמסר לו שעליו לבוא למשרדיה כדי להסדיר את ביטול דמי הגבייה. ביום 1.7.2014 ניגש התובע למשרדי הנתבעת. פקידיה סירבו לבטל את הוצאות הגביה. התובע סירב לשלם את הוצאות הגביה וביקש לשוחח עם הגובה הראשית. זו אילצה אותו להמתין לה כשהוא יושב מולה שעה ארוכה, לטענתו ללא סיבה סבירה, וכשנתפנתה לטפל בו, עדכנה אותו כי עוד ביום 13.4.2014 נשלח אליו מכתב המאשר את בקשתו לבטל את הוצאות הגביה, אך הותיר על כנו את החיוב בריבית (שהוטל מכוח כלל 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011; להלן – "כללי המים"). ברם מכתב זה נשלח לכתובת שגויה (כרם הזיתים 5 רמת גן במקום כרם הזיתים 5 סביון) ולכן לא התקבל אצל התובע או אצל רעייתו. אף על פי כן סירבה הגובה הראשית לבטל את הוצאות הגביה ודרשה מהתובע לשלמן. התובע לא השלים עם תשובה זו וביקש לשוחח עם מנכ"ל הנתבעת. הוא נענה בשלילה בנימוק שהאחרון אינו נוהג להיפגש עם לקוחות הנתבעת. מכתב שבו ביקש להיפגש עם המנכ"ל שהשאיר התובע במשרדי הנתבעת לא זכה למענה.

 

2.בתחילת יולי 2014 התברר לתובע שגם לאמו בת ה-94 לא שלחה הנתבעת את חשבון המים לתקופה 6-5/13. באמו "שיסתה" הנתבעת, כך לדבריו, עורך דין שיגבה ממנה תשלום בסך של כ-200 ש"ח וזאת כדי לעקוף את הוראות מנהל רשות המים שאסר על התראות לניתוק מים מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים. התובע טוען כי יש לראות בכך ראיה על פגם סדרתי שנפל בהפצת החשבונות של תקופת חיוב זו.

 

3.ביום 15.7.2014 פנה התובע ליו"ר דירקטוריון הנתבעת בדרישה לתשלום פיצוי בסך של 2,500 ש"ח על רקע מכלול הנסיבות שתוארו: זימונו לשווא למשרדיה, היחס השרירותי והטיפול הרשלני בו ואובדן הזמן שהוסב לו (מעל שעתיים וחצי במשרדי הנתבעת). ביום 6.8.2014 טלפנה לתובע נציגה של הנתבעת והציעה לו ויתור על דמי הגבייה בתמורה לוויתור על דרישתו לפיצוי. התובע סירב. בהמשך ביקש התובע העתק של תרשומת שיחה זו, אך סורב. מכאן התביעה שלפניי.

 

4.להשלמת התמונה יוער כי כתב התביעה כלל גם תביעה להשבה של חיובי יתר שנגבו מהתובע בגין צריכה חריגה, אך הלה זנח דרישה זו בדיון, לאחר שקיבל לראשונה תשובות שהניחו את דעתו.

 

5.הנתבעת טוענת כי פעלה כדין ושלא קמה עילה לפצות את התובע. אין חולק כי חשבונות ארנונה ומים שנשלחו לכתובת שהייתה רשומה אצל הנתבעת שולמו במועדם, זולת חשבון אחד של תקופת 6-5/13. לכן לא ברור לנתבעת מדוע "מתעקש" התובע, כדבריה, על כך שלא קיבל את החשבון, ותמוהה התנגדותו לשלם אותו. המועד האחרון לתשלום חשבון זה היה 2.10.2013, ומשהוא לא שולם, שלחה הנתבעת (ביום 2.1.2014) לתובע דרישה לתשלום. במכתב מיום 27.3.2014 טען התובע כי לא קיבל את החשבון התקופתי, וביקש לבטל את הוצאות הגבייה ואת הריבית. על אף שלטענת הנתבעת החשבון התקופתי נשלח לתובע במועד, היא החליטה, לפנים משורת הדין, לבטל את הוצאות הגבייה, אולם לנוכח כלל 31 לכללי המים לא היה בידה, כך לטענתה, לבטל את החיוב בריבית. עקב טעות בתום לב, נשלחה החלטתה בדבר ביטול הוצאות הגביה לכתובת שגויה (כרם הזיתים 5 רמת גן, במקום כרם הזיתים 5 סביון), ולכן היא לא הגיעה לתובע. מאחר שהאחרון לא שילם את החשבון המופחת, נשלחו לו דרישות תשלום "חדשות", ב-25.2.2014, ב-19.6.2014 וב-23.9.2014. מאחר שהתובע לא קיבל את המכתב מיום 13.4.2014, הוא הגיע למשרדי הנתבעת וחזר על דרישתו לבטל את הוצאות הגבייה. או אז נתגלה לנתבעת דבר הטעות בכתובת, אך בכל זאת דרשה ממנו לשלם את החוב כולו, לרבות את הוצאות גבייה, בטענה שנשלחו אליו "דרישות תשלום חדשות" (ביום 25.2.2014 ו-19.6.2014). התובע סירב לשלם את הוצאות הגבייה ודרש שיבוטלו. לאחר מכן החל דין ודברים כמתואר בכתב התביעה, המדבר בעד עצמו. על רקע זה עומדת הנתבעת על סירובה לשלם לתובע פיצוי כלשהו או לבטל את הוצאות הגבייה.

 

6.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הכתוב שהוגש, באתי למסקנה שדין התביעה להתקבל בחלקה. התובע העיד שלא הוא ולא אשתו קיבלו בדואר את החשבון של תקופה 6-5/13. טענה זו מקובלת עליי. התובע הקפיד לשלם במועד את דרישות התשלום כשנתקבלו אצלו. לא נטען שבשלב כלשהו הוא איחר בתשלום, וגרסתו שלפיה לא קיבל את ההודעה מהימנה עליי. העובדה שאמו של התובע לא קיבלה אף היא את החשבון של אותה תקופה בדיוק, היא ראיה נסיבתית לכך שייתכן שהייתה תקלה רוחבית בנוגע לחשבון ספציפי זה. הנתבעת הכחישה שהייתה תקלה כזו, אולם אף בהנחה שלא הוכחה תקלה, גרסת התובע מקובלת עליי. דומה שגם הנתבעת קיבלה טענה זו של התובע, שכן אם לא הייתה מקבלת אותה סביר להניח שלא הייתה מסכימה לבטל את הוצאות הגביה.

 

7.מיד כשקיבל את דרישת התשלום לראשונה (ביום 27.3.2014) מיהר התובע לטפל בעניין: הוא פנה טלפונית ובכתב לנתבעת וביקש לבטל את הוצאות הגבייה ואת חיובי הריבית. הנתבעת נאותה להיענות לדרישתו ביחס להוצאות הגביה, ושלחה לו הודעה על כך ביום 13.4.2014. אין חולק כי מכתב זה נשלח לכתובת שגויה, ושהתובע לא קיבל אותו. התובע לא הניח לעניין, ופנה לנתבעת בחודש יוני 2014, כפי הנראה לאחר שקיבל דרישת תשלום נוספת. בשלב זה נאמר לו שעליו לסור למשרדיה כדי להסדיר את נושא הוצאות הגביה והתשלום.

 

8.כשבא התובע למשרדי הנתבעת, הוא גילה לראשונה על אודות אותו המכתב שנשלח לכתובת השגויה, ועל כך שהנתבעת הסכימה בשעתו לבטל את הוצאות הגביה. אלא שבשלב זה – וחרף העובדה (שעליה אין חולק) כי התובע לא קיבל הודעת הביטול מעולם – סירבה הנתבעת לבטל הוצאות גבייה "חדשות" שהושתו עליו, בטענה שנשלחו לו דרישות תשלום "חדשות" והוא לא שילם את החוב כשקיבל אותן. השאלה שיש לברר אפוא היא אם דרישת הנתבעת שהתובע ישלם הוצאות גביה הייתה כדין. להשקפתי יש להשיב על כך בשלילה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ