אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קינן נ' בן שימול

קינן נ' בן שימול

תאריך פרסום : 01/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
23869-12-16
23/07/2017
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
תובע:
מוטי קינן
נתבע:
רפאל בן שימול
פסק דין
 

 

לפני תביעת התובע לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו בעקבות תאונה שהתרחשה בין רכבו לרכב הנתבע ביום 23.2.16.

אין הצדדים חלוקים כי התאונה התרחשה בעת ששני כלי הרכב, האחד נהוג בידי אשת התובע (להלן: "רכב התובע") והשני נהוג על ידי הנתבע כשאשתו לצידו (להלן: "רכב הנתבע"), פנו שמאלה בצומת בו שלושה נתיבים המאפשרים פניה שמאלה, הימני מביניהם שמאלה וישר, ואחד ישר בלבד, כאשר רכב התובע היה בנתיב השלישי משמאל ורכב הנתבע היה בנתיב השני משמאל, וכן כי בתום התאונה נהדף רכב התובע ונעצר ליד אי התנועה שבין הנתיבים הממשיכים ישר מכיוון הגעת הצדדים לנתיבי כלי הרכב שבאו מן הכיוון הנגדי.

לטענת התובע סטה רכב הנתבע ימינה לתוך מסלול הנסיעה שלו ופגע ברכבו ולטענת הנתבע היתה זו דווקא אשת התובע שסטתה בנהיגתה שמאלה לתוך מסלול נסיעתו וגרמה לתאונה.

בישיבת היום העידו בפני אשת התובע, הנתבע ואשתו והוצגו בפני תמונות ממכשירי הטלפון הניידים של הצדדים וכן קיימות בתיק תמונות נזקי רכב התובע אשר צולמו על ידי השמאי מטעמו וצורפו לכתב התביעה, ובמהלך הדיון הוגשו – נ/1, שהינן תמונות המציגות את מיקום כלי הרכב בצומת לפני ואחרי התאונה, ונ/2 שהינה תמונת הנזקים שנגרמו לרכב הנתבע.

אשת הנתבע לא זכרה כלל את אופן הפגיעה, היכן נפגע רכבם והיכן רכב התובע וכל שטענה היה כי אשת התובע היא שסטתה אל תוך נתיבם כי – "הסיבוב כשהיא לקחה אותו היא לא לקחה מספיק רחב" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13-12), אולם בשים לב לכך שבעדותה לא זכרה פרטים כה רבים הנוגעים לאירוע ולאופן הפגיעה המשפיע על שאלת האחריות סביר להניח כי מדובר במה שהבינה מבעלה ולא בידיעה אישית שלה.

אשר לעדויות הנהגים המעורבים – אשת התובע העידה כי נהגה בנתיב השלישי משמאל, הימני מבין הנתיבים המאפשרים פניה שמאלה, וכי בעודה נוסעת בנתיבה תוך כדי פניה שמאלה הרגישה חבטה ברכב מאחור בפינה השמאלית האחורית והבחינה ברכב הנתבע שפגע בה רק אחרי התאונה.

הנתבע העיד כי עמד ראשון ברמזור אדום בנתיב השני משמאל וכשהחל לסוע שמאלה עם התחלף האור לירוק הגיעה אשת התובע בנסיעה מהירה יחסית מאחוריו בנתיב שמימינו ובמהלך הפניה שמאלה חבט החלק האחורי של רכבה בכנף ימין של רכבו.

תחילה הציג הנתבע תמונה של רכבו שצולמה לפני כשבוע בטענה כי הנזק הנראה בה משקף את המצב לאחר התאונה, מאחר שלא תיקנו מאז, אולם בהמשך הציג את נ/2 שצילם שמאי חברת הביטוח שלו למחרת קרות התאונה, כשלטענתו הנזק שנגרם לו היה רק בכנף הימנית מעל לצמיג והנזק שבפינה הימנית של הפגוש אינו קשור לאירוע זה.

עיון בתמונות הנזק לרכב התובע, המהוות חלק מחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, מלמד כי הנזק שנגרם לרכב התובע מתחיל בשפשוף בכנף השמאלית אחורית מעל לצמיג וממשיך לכיוון הדלתות תוך שהוא מעמיק והופך למעיכה משמעותית יותר בדלת הימנית האחורית, צמוד לקורה המפרידה בינה לבין דלת הנהג.

הפגיעה המתואר לעיל מתיישבת באופן טוב יותר במידה ניכרת עם תיאור הפגיעה על ידי אשת התובע מאשר עם גרסת הנתבע, מאחר שפגיעה שהיתה נגרמת על פי גרסת הנתבע היתה אמורה לגרום שפשוף ולא מעיכה משמעותית, כפי שעולה מן התמונות, ותו לא, שכן לטענתו לא היתה כלל פגיעה של הפינה הימנית קדמית של רכבו ברכב התובע אלא רק של כנף בכנף ופגיעה כזו לא אמורה ליצור מעיכה נקודתית.

עיון בנ/2 מלמד כי נגרמה פגיעה גם לפינה הימנית של פגוש רכבו של הנתבע אשר ניתקה אותה מתושבתה, וגם פרט זה מתיישב יותר עם תמונות הנזק ברכב התובע וגרסת אשתו ופחות עם הטענה כי מדובר בנזק ממקרה אחר.

בנסיבות אלה סבור אני כי יש להעדיף את גרסת אשת התובע על פני גרסת הנתבע.

יחד עם זאת, העובדה – שאשת התובע לא ידעה לאמת או להכחיש – שרכב התובע הגיע בנסיעה מאחורי רכב הנתבע, היה מודע לקיומו לצידו והנהגת יכולה היתה לבלום, להאט או להאיץ, ולהסיט מעט את רכבה ימינה תוך כדי פניה כדי לצמצם או למנוע את הפגיעה, ועצם העובדה שעקפה אותו מימין תוך כדי פניה ודאי שאינה נהיגה כדין, מטילה עליה אשם תורם.

יש להעיר כי בכתב התביעה טען התובע כי הנתבע נסע ישר במקום שמאלה אולם במהלך העדויות לא עלתה עדות התומכת בגרסה זו, וכפי שהבינותי מן הצדדים נוסחו כתבי הטענות על ידי חברות הביטוח, כך שברי כי אני מעדיף את הגרסה שהתבררה במהלך העדויות.

לאור האמור אני סבור כי עיקר האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע אולם לאשת התובע אשר נהגה ברכבו אשם תורם מסויים, נמוך בנסיבות הענין מאחר שתוך כדי פניה בצומת רב נתיבים היכולת לתמרן אינה גדולה, ולפיכך אני מעריך את אשמה התורם ב-10%.

סכום התביעה כולל בתוכו 1,000 ₪ בגין נסיעות, טלפון, דואר ובזבוז זמן וטרחה רבים, אשר לא מצאתי להם בסיס, בודאי שלא כאשר עסקינן במקרה שיש בו גם אשם תורם.

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ