אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י' נ' לוי

י' נ' לוי

תאריך פרסום : 22/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
23802-02-15
02/09/2015
בפני השופטת:
רקפת סגל מוהר

- נגד -
תובע:
ל.י.
נתבע:
קובי לוי
פסק דין
 

 

בתאריך 17.12.14 בסביבות השעה 09:00, בפרדס חנה, ננשכה התובעת על ידי כלבו של הנתבע (להלן: "הכלב"). בעדותה בבית המשפט, תיארה התובעת את ארוע הנשיכה ואת יחסו של הנתבע אליה מיד לאחריו ובהמשך, כך: "במסגרת הליכת בוקר הלכתי ופתאום תקף אותי הכלב ללא שום גירוי. כשהלכתי ראיתי את הכלב לפניי, הבעלים הלך קדימה והכלב הלך אחריו. הוא לא היה קשור ולא היה לו מחסום ופתאום הוא הסתובב, בא לכיוון שלי ותקף אותי. הוא נשך לי את היד, הרגשתי שהוא מוציא לי אותה מהמקום. הנתבע בא, חבר שלו גם היה שם והנתבע לקח את הכלב, החבר שלו רץ הביתה והביא פולידין ופינה אותי לקופת חולים. קיבלתי טטנוס וחשבו שיש לי שבר כי לא יכולתי להזיז את היד. עשו לי צילום וברוך השם לא היה שבר. הנתבע ביקש שלא אסגיר את הכלב, בצורה כל כך אנושית. אנחנו גרים באותה שכונה אבל לא מכירים. הלכנו לווטרינרית, הוא הציג את תעודת החיסונים של הכלב ואז הסכמתי לא להסגיר את הכלב. הייתי בבית עשרה ימים. ביקשתי מהבת שלי שתבוא מתל אביב כי זו היתה יד ימין, אני אחות במרכז הבריאות לנפש שער מנשה ולא הלכתי לעבודה עשרה ימים. הבן שלי ניהל עם הנתבע משא ומתן במטרה להגיע איתו להסכמה על פיצוי. היה ט"ו בשבט והנתבע הביא לי מגש ואמרתי לו שאני מתכוונת לתבוע והוא אמר אין בעיה. כשהגשתי את התביעה, קובי (הנתבע) יצר קשר עם הבן שלי והסביר שהוא עבר תאונה והוא מחכה לקבל סכום כסף ולא אמר תאריך יעד ולכן לא הגענו לשום הסכמה".

לתמיכת טענותיה בדבר הנשיכה הגישה התובעת את האישור הרפואי ת/1, המלמד על כך שבבדיקתה על ידי רופא בקופת החולים נמצאו 2 פצעים קרועים בשליש תחתון של ידה הימנית. התובעת קיבלה חיסון נגד טטנוס , נשלחה לביתה עם הנחיה לשטיפות הפצע ולפנייה אל משרד הבריאות ושהתה בחופשת מחלה במשך 11 ימים.

את סכום התביעה בסך 10,000 ₪ הסבירה התובעת בכאבים ובמגבלות שהיו מנת חלקה בעקבות הארוע לרבות היעדרותה ממקום עבודתה וטענה כי מאז התאונה היא מתקשה לישון בלילות ופוחדת מכלבים.

 

הנתבע, שאישר את התיאור שנמסר על ידי הנתבעת ולמעשה נטל עליו ועל תוצאותיו אחריות מלאה, הבהיר בעדותו בבית המשפט כי הוא מבין שעליו לפצותה והסביר את העובדה שלא עשה כן עד כה, במצבו הבריאותי ובתאונת דרכים בה הוא עצמו נפגע זמן לא רב לאחר אותו ארוע.

לטענת הנתבע, התובעת ובנה דרשו ממנו פיצוי בסכום של 7,000 ₪ - סכום שבתשלומו הוא לא יכול היה לעמוד, הן בשל התאונה שארעה לו והן בשל היותו חולה במחלת "קרון" והעובדה שבאותה תקופה לא עבד והתקיים מקצבת ביטוח לאומי. בעדותו בפני אמר הנתבע: "אני מבין שהיה משהו לא בסדר, אני לוקח את האחריות, אני ליוויתי אותה, הראיתי פנקס חיסונים של הכלב. מכיוון שהייתי ללא עבודה ולצערי אני עדיין כך, ביקשתי לשלם סכום נמוך יותר כי זה גבוה. בט"ו בשבט קניתי לה צלחת והיא אמרה שהיא אכן מתכוונת לתבוע. הצלחת זה היה רק כדי להגיד תודה שהיא לא הסגירה לי את הכלב. אני מוכן לתת לה פיצוי, מבין שמגיע לה, רק שזה יהיה משהו שאני אוכל לעמוד בו".

 

לאחר ששמעתי את דברי הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

סעיף 41 א. לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968 קובע כי: "בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים".

במקרה שלפני, אין מחלוקת בדבר התרשלות הנתבע שכן כלבו אשר התהלך לצידו כשהוא איננו קשור ופיו ללא מחסום, אכן התנפל על התובעת, נשך ופצע אותה בידה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני הצעתי לצדדים לסיים הליך זה בפיצוי מוסכם של 4,000 ₪, שכן סברתי כי יש בסכום זה כדי לענות על הכאב והסבל שנגרמו לתובעת בעקבות הארוע, אלא שהיא סרבה להצעה זו ואילו הנתבע אשר הסכים לה, הצהיר כי יהיה מוכן להוסיף עליה סך של 500 ₪.

 

סוף דבר, לנוכח הזמן שחלף מאז הארוע ובשל נכונות הנתבע לפצות את התובעת אף מעבר לסכום שהוצע כאמור, הנני מחייבת אותו לשלם לתובעת סך של 4,500 ₪, בתוספת הוצאות בסך 300 ₪, סה"כ 4,800 ₪.

 

סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

 

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ