אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 2334-03-17

ת"ק 2334-03-17

תאריך פרסום : 23/12/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
2334-03-17
19/12/2017
בפני השופטת:
סימי פלג קימלוב

- נגד -
תובעת:
אירינה סמירנוב
נתבעים:
1. אינה ביילין
2. לאוניד זילברמן

פסק דין

לפני תביעה על סך 11,000 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים.

התובעת, מתווכת במקצועה הנה הבעלים והמנהלת של משרד תיווך קידמה בכרמיאל. הנתבעים, הנם מתווכים אף הם העובדים בשיתוף פעולה בתיווך ושיווק בכרמיאל.

ביום 25.10.16 פנו לתובעת האדון קראל מרים וסטפן וביקשו מהתובעת לחפש עבורם דירה בכרמיאל. הגב' קראל חתמה על התחייבות לתשלום שכר התיווך בשיעור של 1% ומע"מ, בין היתר בגין דירת משפחת אסייג שברחוב נחשון 53/9 בכרמיאל (להלן: "הדירה"). התובעת הראתה לבני הזוג קראל את הדירה ואף פתחה את הדירה באמצעות מפתח שנמסר לה על ידי בעלי הדירה של משפחת אסייג.

על פי כתב התביעה, לאחר שראו בני הזוג את הדירה, ביקשו לראות דירות נוספות, חלקן הוצגו להם על ידי מתווכים אחרים. כעבור מספר שבועות משלא מצאו דירה לשביעות רצונם, פנו בני הזוג קראל לנתבע 2, אשר הראה להם את אותה דירה שהראתה להם התובעת לפניו – דירת משפחת אסייג. לאחר ביקור זה ולאחר שראו בני הזוג קראל דירות נוספות החליטו לרכוש את הדירה. הגב' קראל הודיעה לתובעת כי מצאה דירה לשביעות רצונה, אז התברר כי מדובר באותה דירה שראתה הגב' קראל לראשונה באמצעות התובעת ולגביה חתמה על התחייבות לתשלום שכר תיווך.

על פי כתב התביעה, בהתערבות המתווך מטעם משפחת אסייג, מוכרי הדירה, מר אופיר להב, הוסכם בשיחה עם הנתבע מס' 2 כי במקום עמלת תיווך בסכום של אחוז ומע"מ, תשלם משפחת קראל עמלה בסך של 1.5% כולל מע"מ וזו תתחלק בין התובעת לנתבעים באופן שהתובעת תקבל סך של 11,000 ₪ ואילו הנתבעים יקבלו סך של 13,000 ₪ (היינו התובעת תקבל 45% מדמי התיווך כולל מע"מ ואילו הנתבעים יקבלו 55% מדמי התיווך כולל מע"מ). בשיחת טלפון שהתקיימה בין הצדדים הסכים הנתבע למוצע ואף הגב' קראל יודעה בדבר ההסדר שהתגבש ונתנה הסכמתה.

במועד מכירת הדירה ותשלום דמי התיווך, שהתקיים ללא נוכחות התובעת, ביקשה הגב' קראל מהנתבעים לשלם אחוז אחד בלבד מסכום המכר כדמי תיווך. הנתבעים נעתרו לבקשתה, למרות ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, מבלי להתייעץ עם התובעת, גבו דמי תיווך בשיעור של 1% ומע"מ ולא העבירו לתובעת עד היום את חלקה בסכום שגבו ממשפחת קראל. התובעת טוענת כי נוכח ההסכמה אליה הגיעה עם הנתבעים בדבר חלוקה בדמי התיווך, הסכמה שהיתה מקובלת על משפחת קראל, אסור היה לנתבעים להסכים להפחתת דמי התיווך ללא הסכמתה של התובעת ומשכך ובהתאם למוסכם, על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 11,000 ₪ מכל סכום שקיבלו ממשפחת קראל. לחלופין, טוענת התובעת כי היא זכאית לכל הפחות ל – 45% מכל סכום שגבו הנתבעים ממשפחת קראל. עוד מציינת התובעת כי פנתה מספר פעמים לנתבע בדרישה לקיום התחייבותו ואולם הנתבע סירב לקיים את ההתחייבות וסירב לשוחח עם התובעת.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי בני הזוג קראל פנו אל הנתבעים על מנת שיאתרו עבורם דירה בכרמיאל. ביתם של בני הזוג קראל חתמה על התחייבות לתשלום דמי תיווך בשיעור של 2% + מע"מ מסכום העסקה כאשר מוסכם היה על הצדדים כי התחייבות זו חלה על הלקוחות אשר שילמו דמי תיווך חלקיים מכוח התחייבות הנ"ל. הנתבעים טוענים כי לאחר הצגת הדירה (של משפחת אסייג) לבני הזוג קראל, הדירה מצאה חן בעיניהם. הנתבעים טוענים כי בעקבות משא ומתן עם הבעלים של הדירה ו/או מתווך מטעמם ובזכות עבודתם הושג סיכום לרכישת הדירה כשהנתבעים בלבד הם שהיוו את הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הצדדים לעסקה.

עוד נכתב על ידי הנתבעים בכתב ההגנה כי אין לנתבעים כל מידע באם אכן הוצגה בעבר הדירה ללקוחות באמצעות התובעת. הלקוחות לא הזכירו עובדה זו בפני הנתבעים עד אשר הועלו דרישות התובעת. הנתבעים טוענים בכתב ההגנה כי מדובר בדירה מיוחדת מהסוג של דירות נדירות לטענתם בעיר כרמיאל וכי סביר להניח כי הלקוחות לא היו שוכחים אם היו רואים דירה כה מיוחדת ותואמת בדיוק לדרישותיהם זמן כה קצר לפני שראו אותה עם הנתבעים וכי לא יתכן שבני הזוג קראל ימתינו למעלה מחודשיים בשביל להחליט אם לרכוש את הדירה.

בנוסף, טוענים הנתבעים כי ברור היה לצדדים וכן לבני הזוג אותה עת כי התובעת כלל לא היתה זכאית לדמי תיווך מבני הזוג שכן כידוע לטענת הנתבעים לפי חוק המתווכים לא די למתווך להציג את הדירה בפני הלקוח. לטענת הנתבעים, התובעת אף אם אכן הציגה את הדירה ללקוחות נכשלה במשימה זו ולא הצליחה להביא את הצדדים לעסקה לידי הסכמה והסכם מחייב. לטענת הנתבעים, כשנודע לתובעת על הסכם המכר שהצדדים לעסקה עמדו לחתום, העלתה את טענותיה בקשר לדמי התיווך שלטענתה מגיעים לה ואיימה לטרפד את העסקה אם לא תקבל דמי תיווך מהלקוחות. הנתבעים טוענים כי התחייבות הלקוחות כלפיהם היתה שרירה וקיימת והם היו ועודם זכאים לקבל מהלקוחות דמי תיווך מלאים לפי התחייבותם בשיעור של 2% + מע"מ מערך הדירה (32,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ סכום של 37,440 ₪). לטענת הנתבעים, באם באמת התחייבו הלקוחות לשלם דמי תיווך גם לתובעת והתחייבות זו תקפה מטענת התובעת אזי היה על התובעת לנקוט הליכים מתאימים כנגדם ולא נגד הנתבעים. עם זאת, נוכח איומי התובעת וכדי למנוע נזקים מיותרים ללקוחות ועל מנת שלא לסכן את העסקה, הפחיתו הנתבעים את דמי התיווך שסיכמו עם הלקוחות והעמידו אותם על שיעור של 1% + מע"מ בלבד מערך הדירה (דהיינו סך של 16,000 בצירוף מע"מ) ובסך הכל 18,770 ₪. הנתבעים מכחישים את טענת התובעת כי היה הסכם לחלוקת דמי התיווך. עוד טוענים הנתבעים כי אם יקבע כי חבים הם כלפי התובעת הרי שעל החיוב להיות מוטל על בני הזוג קראל ועל כן מוגשת במקביל הודעת צד ג' כנגדם. בהודעה שהוגשה כלפי הצדדים השלישיים בני הזוג קראל, חזרו הנתבעים על הטענות כפי שהועלו על ידם בכתב ההגנה.

בני הזוג הגישו כתב הגנה. מכתב ההגנה עולה כי בני הזוג קראל מציינים את חוסר תום ליבם של הנתבעים בהגישם הודעתם לצדדים שלישיים. בני הזוג קראל ציינו כי פנו לתובעת בחודש ספטמבר – אוקטובר 2016 על מנת לחפש דירה שתתאים לצרכיהם. לטענתם התובעת הציגה בפניהם למעלה מ- 20 דירות. בין הדירות הראשונות שהוצגו בפניהם היתה הדירה מושא כתב התביעה. עוד מציינים בני הזוג קראל כי בתחילה הדירה לא מצאה חן בעיניהם וכי הדירה הוצגה בלילה ולא נקף ממנה הנוף שהיה להם חשוב במסגרת שיקוליהם לרכישת דירה וכי הם העדיפו להמשיך בחיפושים. לטענתם, לאחר כחודשיים של חיפוש באמצעות התובעת, פנתה אליהם הנתבעת 1 אשר ציינה כי יש לה דירה שעונה על דרישותיהם. נוכח העובדה שבני הזוג התגוררו באותה עת בצפת ולא רצו להטריח עצמם בנסיעה מיותרת, ביקשו מביתם לראות תחילה את הדירה ולבדוק אם היא אכן עולה על דרישותיהם. לפיכך, ביתם של בני הזוג יחד עם הנתבעת 1 הלכו לראות את הדירה ולאחר אישורה כי הדירה אכן עונה על הציפיות, הגיעו כיומיים לאחר מכן לבחון את הדירה. בני הזוג מדגישים כי מעולם לא סיכמו עם הנתבעים על תשלום 2% בתוספת מע"מ ואף לא ידעו כי ביתם חתמה על מסמך כלשהו, דבר זה נודע להם רק עם קבלת הודעת הנתבעים. זאת ועוד, בני הזוג קראל טוענים כי סיכמו עם הנתבעים מראש כי ישולם עבור שירותיהם סך של 1% כולל מע"מ ולא כפי שטוענים הנתבעים. עוד מציינים בני הזוג כי אף ההסכם עם התובעת היה 1% שכולל מע"מ. בזמן שבני הזוג נכחו בדירה ביחד עם הנתבעת 1 הבינו כי מדובר בדירה שמוכרת להם ונזכרו שהיא בין הדירות הראשונות שראו יחד עם התובעת ובאותה עת הבהירו לנתבעת 1 כי ראו את הדירה כבר ביחד עם התובעת ואף הגדילו לעשות ופנו בעצמם לתובעת ועדכנו אותה על המתרחש. לטענת בני הזוג הנתבעים ידעו מראש כי בני הזוג ראו את הדירה עוד קודם לכן וזאת בניגוד לטענת הנתבעים. לטענת בני הזוג, בשיחתם הטלפונית עם התובעת, ענתה להם שהכל בסדר וכי היא תדאג להסתדר עם הנתבעים על חלוקת דמי התיווך כפי שנהוג בתחומם. אולם, זמן קצר לאחר הסיכום מול מוכרי הדירה, פנה אל מר קראל מר אופיר להב, מתווך מטעם המוכרים וציין כי ישנם מחלוקות בין התובעת לנתבעים ועל מנת לפשט את הדברים, הציע כי בני הזוג קראל ישלמו במקום אחוז כולל מע"מ, אחוז וחצי כולל מע"מ על מנת שהמתווכים יסכימו להתחלק. עם קבלת הצעתו של מר אופיר, נאמר לו על ידי הגב' קראל כי היא מסכימה לשלם אחוז וחצי כולל מע"מ אולם תחילה היא צריכה לקבל אישור מבעלה וכך היה. בסופו של דבר נתנו הסכמתם למתווה. במעמד החתימה על ההסכם לרכישת הדירה, פנתה לנתבעת 1 ואמרה לה שאין הסכמה מהם לשלם סכום של אחוז וחצי כולל מע"מ וכי הם מסכימים לשלם לפנים משורת הדין אחוז בתוספת מע"מ (קרי 18,720 ₪). עוד נטען כי הובהר על ידי הנתבעת 1 כי מסכום זה יתחלקו הנתבעים עם התובעת בהתאם לסיכום ביניהם וזאת כאשר שילמה במעמד חתימת הסכם רכישת הדירה. לטענת הגב' קראל, משהבינה כי בסופו של היום החלוקה בין התובעת לנתבעת אינה שוויונית כאשר בעצם התובעת תקבל 2,000 ₪ פחות ובעקבות יחסי האמון שנרכשו ביניהן פנתה אל התובעת אישית ושילמה לה תשלום נוסף של 2,000 ₪ לאחר החתימה על ההסכם עם חזרתה של התובעת מחו"ל.

עוד צוין בכתב ההגנה כי היתממות הנתבעים מקוממת ומכעיסה וכי הם מבססים את הודעתם על הסכם שהחתימו את ביתם ללא ידיעתם וזאת על אף שהסיכום ביניהם היה אחוז כולל מע"מ.

בדיון שהתקיים בפני התייצבו הצדדים השלישיים מר וגברת קראל וכן מר אופיר שהתייצב כעד מטעם התובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ