אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל שריף ואח' נ' נעמן ואח'

אל שריף ואח' נ' נעמן ואח'

תאריך פרסום : 18/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
22555-10-14
10/07/2015
בפני השופטת:
אפרת בוסני

- נגד -
תובע/ נתבע שכנגד:
חאמד אל שריף
נתבעים/ תובעים שכנגד:
1. הילה נעמן
2. שמעון נעמן

פסק דין
 

 

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984.

 

לאחר שבחנתי את העדויות, את טענות הצדדים, את כתבי הטענות על נספחיהם, ואת תמונות זירת התאונה ותמונות נזקי כלי הרכב המעורבים, הגעתי לכלל דעה להטיל על הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") את מירב האחריות לתאונה ולחלק את האחריות לתאונה בין התובע לבין הנתבעת באופן הבא: הנתבעת - 70%, התובע - 30%.

 

קביעה זו בעיקרה יסודה בכך שמצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה רכב הנתבעת סטה בפתאומיות מהנתיב האמצעי לנתיב השמאלי בו נסע הקטנוע עליו רכב התובע ולקבוע כי בשל כך סטייה זו פגע הקטנוע של התובע בפינה השמאלית אחורית של רכב הנתבעת, סטה לשמאל הרכב ועבר במרווח שבין רכב הנתבעת לבין אבן השפה משמאל לכביש, תוך שהוא פוגע בחלק השמאלי אחורי של הרכב וממשיך לנסוע. קביעה זו מסתברת עם הנזק בשני כלי הרכב המעורבים. ברכב הנתבעת נראים סימני שריטה בחלק האחורי של הרכב, עם משיכה לצד השמאלי אחורי של הרכב לפני הגלגל. הקטנוע נראה בתמונות שהוצגו עם סימני פגיעה בחלקו הימני קדמי, ועל פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ניזוק בחלקו הימני. נזקים אלה עולים בקנה גרסת התובע. שהרי, אילו כטענת הנתבעת, התאונה ארעה עת שרכב הנתבעת היה כולו בנתיב הנסיעה השמאלי והקטנוע עקף את הרכב משמאל במרווח שבין הרכב לבין אבן השפה משמאל, לא היו נראים סימני פגיעה ברכב הנתבעת מאחור אלא רק בצד השמאלי של הרכב. הנתבעת עצמה אישרה כי סטתה עם הרכב מהנתיב האמצעי לנתיב השמאלי ובתרשים נסיבות התאונה שצרפה, רכבה עומד בהטיה בנתיב השמאלי, ותוך גם הוא במסקנה כי רכב התובעת טרם השלים את ההתיישרות לנתיב אליו סטה, דבר המסתבר יותר עם גרסת התובע לפיה סטיית רכב הנתבעת לנתיבו נעשתה בפתאומיות.

 

נתתי דעתי לכך שהנתבעת הסכימה לשלם לתובע סך של 2,500 ₪. בכך יש גילוי דעת מצד הנתבעת לאחריותה לתאונה. לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי הסכמה זו נבעה בשל החשש מהתובע, בהתחשב בשעת התאונה ובזירת התאונה - רח' מרכזי ובצהרי היום - או מחשש הנתבעת מאביה (הנתבע). מדובר בסכום כסף נכבד וטענות הנתבעת אינן עולות בקנה אחד עם הודעות המסר שצורפו.

 

בנסיבות אלה הגעתי לכלל דעה להטיל את מירב האחריות לתאונה על הנתבעת, אשר אישרה בעדותה כי ראתה את רוכב האופנוע בטרם התאונה ומצאתי כי סטתה בפתאומיות לנתיב הנסיעה של התובע. עם זאת מצאתי לקבוע אשם תורם לתובע בשיעור של 30%, בהתחשב בכך שבמועד התאונה היה רכב הנתבעת בנתיב השמאלי והיה על התובע לראותו ולנקוט באמצעי הזהירות למניעת התאונה, ובכללם בלימת הקטנוע והטייתו מבלי לפגוע ברכב הנתבעת.

 

באשר לנזק, התובע הציג חוות דעת שמאי בדבר נזק כליל לקטנוע, אותה אני מקבלת. נתתי דעתי לכך שהתובע לא אפשר לנתבעים לבדוק את הקטנוע, לא נפל מהקטנוע בעקבות התאונה והמשיך בנסיעה. כן לקחתי בחשבון שבתמונות הקטנוע סמוך לאחר התאונה לא נראים סימני פגיעה משמעותיים, למעט פגיעה בחלק הקדמי ימני וברכב הנתבעת נראים סימני שריטה. עם זאת, הנזקים אותם קובע השמאי מטעם התובע עולים בקנה אחד עם מיקום הנזק בקטנוע בתאונה. בנוסף, חוות הדעת לא נסתרה. הנתבעים לא הציגו חוות דעת נגדית ולא זימנו את שמאי התובעת לחקירה. באשר לנזקי הרכב, הנתבעים הציגו חוות דעת שמאי שבדק את הרכב כשלשה שבועות לאחר התאונה. עם זאת ממצאי חוות הדעת מסתברים עם נזקי הרכב בתאונה, על פי תמונות הרכב סמוך לאחר התאונה, ואני מקבלת את קביעת השמאי מטעם הנתבעים בנוגע לנזק הישיר לרכב הנתבעים ולירידת ערך. אינני מקבלת את הדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש, באשר בתביעות "פח אל פח", ככלל אין פוסקים רכיב זה. כמו כן אני מקבלת את התביעה שכנגד בכל הקשור לסך של 700 ₪ מתוך שכר טרחת השמאי, וזאת לאור עקרון הקטנת הנזק.

 

אשר על כן ובהתחשב בחלוקת האחריות שקבעתי, בתביעה העיקרית הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 6,265 ₪ ובתביעה שכנגד התובע ישלם לנתבע סך 807.6 ₪. לפיכך, סה"כ ישלמו הנתבעים לתובע, יחד ולחוד, סך של 5,458 ₪ לסילוק התביעה והתביעה שכנגד וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

 

בנסיבות העניין ונוכח חלוקת האחריות אינני עושה צו להוצאות.

 

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ה, 10 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ