אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 15503-01-14 ראובני נ' המקצוענים בע"מ

ת"ק 15503-01-14 ראובני נ' המקצוענים בע"מ

תאריך פרסום : 21/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
15503-01-14
06/08/2014
בפני השופטת:
קרן אזולאי

- נגד -
תובע:
גולן ראובני
נתבעת:
המקצוענים בע"מ
פסק דין
 

 

 

1.לפניי תביעה קטנה שעניינה הסכם הנוגע לפרסום באתר אינטרנט. התובע, גולן ראובני, הוא בעל חברת הובלות (להלן: התובע). הנתבעת, חברת המקצוענים בע"מ (להלן: הנתבעת), היא, לפי טענתה, חברת פרסום אשר מתמחה בפרסום בעלי מקצוע בתחום הבית, ובבעלותה אתר אינטרנט. באתר, בשם "המקצוענים", מתפרסמים פרטיהם של נותני שירות בתחומים שונים.

 

2.מכתב התביעה עולה כי בתחילת שנת 2013 פנו אל התובע נציגים של הנתבעת והציעו לפרסם את חברת ההובלות שברשותו. לטענת התובע, סוכן של הנתבעת הציע לו לרכוש חבילת בסיס, לפיה ישלם 450 שקלים חדשים מידי חודש, ובתמורה מתחייבת הנתבעת לפרסם את חברת ההובלות באתר, ולהעביר אליו מינימום של 25 פניות טלפוניות בחודש מטעם אנשים שהתעניינו בחברה דרך האתר. התובע טען כי הסוכן אישר בפניו שאילו יקבל למעלה מ-25 שיחות טלפוניות בחודש לא יחויב בתוספת תשלום, וכי לא ייתכן מצב שבו יועברו אליו פחות מ-25 פניות טלפוניות בחודש. בהתאם לכך העביר התובע לסוכן הנתבעת שנים עשר שיקים המשוכים מחשבונה של אמו, על סך 450 ש"ח כל אחד. התובע טען כי כבר בחודש הראשון קיבל כחמש פניות בלבד. לטענתו, בשלב זה יצר קשר עם הסוכן והתלונן על כך שיש מספר מועט של פניות, שחלקן אף התבררו כפניות לא רלוונטיות. התובע טען שכבר בשלב זה ביקש לסיים את ההתקשרות. גם בחודש השני התקבל מספר מועט של פניות, ועל כן פנה התובע לנתבעת וביקש לבטל את העסקה. עוד טען התובע כי פנה למחלקת פניות הציבור של הנתבעת וביקש לבטל את החוזה, אך נמסר לו כי לאחר שחתם על החוזה לא ניתן לבטלו. לטענת התובע, כשיצר קשר עם מחלקת פניות הציבור של הנתבעת הכחישה זו כל קשר למכירה של חבילות טלפוניות. לפיכך, משלא קיבל את מבוקשו, ביטל התובע את השיקים שמסר לנתבעת. בתביעתו ציין התובע כי ניסה לאתר את הסוכן שמכר לו את חבילת הבסיס, אך זה נעלם, וכעבור מספר חודשים שלח לתובע מסרון, ובו התנצל וטען שהפרסום באינטרנט לא עובד. לפיכך, הגיש התובע את התביעה שלפניי.

 

3.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מטרתה של התביעה לחסום את בא-כוחה של הנתבעת מביצוע הליכי גבייה אשר החלו כנגד התובע טרם הגשת התביעה הנוכחית. לטענת הנתבעת, התובע נתן הוראת ביטול לשיקים שנמסרו על ידו, והמסמכים שהגיש לבית המשפט הם מסמכים אותם ערך התובע ואין להם קשר לתביעה. הנתבעת טענה כי עניינו של חוזה ההתקשרות ביניהם הוא פרסום גרידא. לפי הטענה, לא מדובר בעסקה לרכישת בנק שיחות, והראיה לכך, לטענת הנתבעת, היא העובדה שאין היא מחייבת עבור שיחות מעבר לכמות שלכאורה התחייבה לספק. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מתוך שנים עשר השיקים שניתנו על ידי התובע, רק שיק אחד נפרע טרם הודעת הביטול. עוד טענה הנתבעת כי אותו מסרון לכאורה שקיבל התובע מהסוכן הוא מסמך ערוך. זאת, כיוון שעל המסרון חתום אדם בשם משה, ואילו שמו של מנהל המכירות אשר החתים את התובע על החוזה הוא רם אל בנימין. לטענת הנתבעת, התובע לא התגונן בפני הליכי הגבייה והוא מנהל הליך נפרד באותו עניין נגד הנתבעת.

 

4.ביום 10.7.2014 התקיים דיון במעמד בעלי הדין. בדיון לא הכחיש התובע כי חתם על חוזה מול הנתבעת, אך ציין כי ההתקשרות בוצעה בהתאם לתנאים שהציג לו הסוכן, ובעיקר, בכפוף להתחייבות להעביר אליו 25 פניות מידי חודש. לפיכך, משלא זכה לתנאים שהובטחו לו, ביקש לבטל את החוזה. נציגת הנתבעת דחתה טענה זו וטענה כי החוזה מעניק שירותי פרסום בלבד, ואין בו התחייבות להעברת שיחות טלפוניות. לפי הטענה, ההבדל בחבילות הנמכרות לבעלי עסקים הוא במידת החשיפה שלהם באתר האינטרנט. נציגת הנתבעת לא הכחישה במהלך הדיון כי אתר האינטרנט כולל מערכת ממוחשבת המנתבת פניות טלפוניות לבית העסק. אלא שלטענת הנתבעת, ניטור שיחות הטלפון נעשה לצורך בקרה פנימית אודות מידת החשיפה של בתי העסק ולא מתוך התחייבות לכמות מינימלית של פניות חודשיות.

 

דיון

5.כאמור, אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם חוזה. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, התובע חתם על מסמך "הזמנה", לפיו הוא מזמין מחברת "אל הבית בע"מ" "מוצר הכולל עריכה גרפית ופרסום בית העסק באתר האינטרנט שבבעלות החברה ו/או שותפיה העסקיים של החברה". עוד נכתב כי המוצר המוזמן הוא "מקומי פרמיום" בסיווג הובלות. המחלוקת המרכזית בין בעלי הדין היא האם החוזה ביניהם כלל התחייבות ל-25 הפניות טלפוניות מידי חודש. טופס ההזמנה עליו חתם התובע כולל שורה של תנאים כלליים, אשר לא מנויה בהם התחייבות למינימום הפניות טלפוניות בחודש. לטענת התובע, עניין ההפניות הטלפוניות הוצג בעל פה על ידי סוכנה של הנתבעת, אשר הגיע אליו, לפי הטענה, עם טבלה ובה הבהרה אודות החבילות השונות הנמכרות. טבלה כאמור לא צורפה לכתב התביעה.

 

 

6.הגם שאין לשלול את טענת התובע כי הובטח לו על ידי הסוכן מספר מינימלי של הפניות טלפוניות, לא עמד התובע בנטל להוכיח שזה היה הבסיס להתקשרות בין הצדדים. ההסכם ביניהם אינו מתייחס לכך, והתובע לא צרף לתביעה מסמכים כלשהם המעידים על התקשרות ברוח זו. לא צורף, כאמור, העתק של אותה טבלה שהוצגה לו על ידי הסוכן, או נספח כלשהו להסכם ההתקשרות. גם תמלול המסרון שנשלח לתובע על ידי הסוכן אינו מסייע. אף אם הייתי מניחה שאותו מסרון אכן נשלח מהסוכן, דבר השנוי במחלוקת בין הצדדים, אין בו התייחסות למינימום של שיחות חודשיות, אלא אך התנצלות על כך שהפרסום באינטרנט לא עובד. נוסף על כך, אותו מסרון נשלח מאדם שאינו הסוכן אשר חתום על גבי מסמך ההזמנה שנחתם בין התובע והנתבעת. המסקנה היא כי התובע לא הציג ראיות שיתמכו בכך שההתחייבות למספר מינימלי של הפניות טלפוניות עמדה ביסוד ההסכם בין בעלי הדין, באופן שהפרת התחייבות זו תקנה לתובע עילה לביטול החוזה. משכך, לא עמד התובע בנטל להוכיח שהנתבעת הפרה את החוזה, ולפיכך יש לדחות את תביעתו.

 

7.במאמר מוסגר יצוין כי פעולותיה של הנתבעת לאחר ביטול השיקים מעידות לכאורה על הסכמה מצידה לביטול החוזה או למצער, פעולותיה של הנתבעת מעידות על כך שראתה בביטול ההמחאות על ידי התובע הפרה של החוזה, המקימה לה אפשרות לבטלו. ואכן, לאחר ששיקים של התובע חוללו על ידי הבנק, שלחה הנתבעת לתובע מכתב מסמנכ"ל השירות של חברת הנתבעת (אשר צורף לכתב התביעה), בו נכתב כי המחאות התובע על סף 1,350 ₪ לא כובדו על ידי הבנק בנימוק של חשבון מוגבל וכי כל הניסיונות להסדר החוב טלפונית כשלו. לפיכך נדרש התובע להעביר לנתבעת סך של 1,350 ש"ח בתוך 7 ימים. בסעיף 4 למכתב נכתב כך: "באם לא תסדיר את חובך תאלץ אל הבית [החברה המפעילה את האתר] לבטל את כול פרסומך הופעילים [כך במקור] ו/או העתידים [כך במקור] עד להסדרת החוב ולהורות לבא כוח החברה לפעול לגביית החוב על פי דין". בהמשך למכתב זה, ומשלא הוסדר התשלום, הסירה החברה את הפרסום של חברת התובע מאתר האינטרנט. מעשה זה של הסרת הפרסום מהאתר מלמד על כך שהנתבעת בעצמה פעלה לביטול החוזה ולהפסקה של קיום התחייבויותיה בהתאם לאמור בו.

 

8.משנמצא כי התובע לא הוכיח שקמה לו עילת ביטול כדין, אין הוא זכאי לסעד המרכזי שהתבקש על ידו, והוא תשלום פיצויי קיום. אין הוא זכאי גם לסעד הנוסף שהתבקש על ידו, והוא השבה של השיקים שמסר לנתבעת, ולו בשל העובדה שתביעתו הוגשה בהליך של תביעה קטנה, במסגרתו אין בית המשפט מוסמך לתת צווי עשה (ראו, סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ