אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קפלן נ' מנשה ואח'

קפלן נ' מנשה ואח'

תאריך פרסום : 21/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
15454-05-14
10/12/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובעת:
גליה קפלן
הנתבעים:
1. משה מנשה
2. שומרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

 

 

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 17,897 ש"ח שעילתה נזק שנגרם לרכב התובעת מתאונת דרכים.

 

הרקע

 

1.ביום 7.11.2013 בשעה 13:15 לערך פגע רכבו של הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") ברכב התובעת מאחור, וגרם לו נזק העולה כדי אובדן מוחלט. אין חולק כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע. שמאי מטעם התובעת העריך את שווי הרכב בסך של 17,115 ש"ח, ובניכוי שרידים העמיד את סכום הפיצוי המגיע לתובעת על סך של 15,811 ש"ח. כמו כן נשאה התובעת בשכר טרחת השמאי בסך של 1,280 ש"ח ובהוצאות גרירה בסך של 306 ש"ח, ובסך הכל 17,397 ש"ח.

 

2.התובעת פנתה לנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת") – שביטחה את רכב הנתבע בביטוח צד ג' – בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח. ביום 26.1.2014 דחתה הנתבעת את התביעה בנימוק שבמועד התאונה לא החזיק הנתבע ברישיון נהיגה בתוקף ועל כן אין כיסוי ביטוחי לתאונה. לפיכך הגישה התובעת (ביום 11.5.2014) תביעה נזיקית נגד הנתבע, בלא שצירפה אליה את הנתבעת. התובעת נתקלה בקושי לאתר את הנתבע. דיון ראשון בתיק התקיים ביום 13.11.2014, ומשהתברר כי אין המצאה כדין לנתבע, הורה בית המשפט לתובעת לבצע מסירה אישית במען הרשום שלו במשרד הפנים, וקבע ישיבה שנייה ליום 9.7.2015. התובעת ביצעה מסירה אישית כנדרש; הנתבע קיבל את כתב התביעה וזימון לדיון והעביר אותם לנתבעת; וביום 26.4.2015 הוגש כתב הגנה שערכה הנתבעת עבור הנתבע. בכתב ההגנה הכיר הנתבע באחריות, אך טען כי השמאי מטעם התובעת העריך את הרכב ביתר. לשיטתו, ערך הרכב היה צריך להיות 13,959 ש"ח (ולא 17,115 ש"ח), ובניכוי שרידים הפיצוי שהתובעת זכאית לו הוא 12,655 ש"ח. כתב ההגנה לא נתמך בחוות דעת שמאית אלא בתדפיס של הערכת שווי הרכב ממחירון "לוי יצחק".

 

3.ביום 25.5.2015 נשלחה לצדדים הודעה על הקדמת הדיון ביוזמת בית המשפט ליום 7.7.2015. ביום זה התקיימה ישיבה שנייה בתיק, אך הנתבע לא התייצב. במועד הדיון טרם נסרקו לתיק אישורי המסירה של ההודעה על הקדמת הדיון, ולא ניתן היה לדעת אם הנתבע קיבל את ההודעה על שינוי המועד. על כן קבע בית המשפט ישיבה נוספת, ליום 30.11.2015. עיון במערכת "נט המשפט" כיום מעלה בדיעבד שכתב התביעה והזימון לדיון שנשלחו לנתבע חזרו כ"לא נדרש".

 

4.לישיבה השלישית התייצבו הנתבע ונציגה מטעם הנתבעת אשר אינה עובדת חברה ולכן לא יכולה לייצגה (רע"א 6892/13 חימוביץ נ' אוריון (23.2.2014)). בישיבה זו התברר, כעולה מכתב ההגנה, כי אין מחלוקת בשאלת החבות; ושקיים כיסוי ביטוחי לאחר שהנתבע העיד שהיה לו רישיון בתוקף. עוד התברר בדיון שהנתבעת הכירה בכך שיש כיסוי ביטוחי. בנסיבות אלו הוריתי על צירוף הנתבעת כצד להליך, וקבעתי ישיבה נוספת שאליה יתייצב עובד חברה שרשאי לטעון בשמה כשבפיו מענה לשתי שאלות: האחת, מדוע קיבלה התובעת הודעת דחייה של תביעתה לתשלום תגמולי ביטוח בשעה שהנתבעת מכירה בחבות; השנייה, מדוע שהנתבעת לא תחויב בריבית חריגה לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ובהוצאות הולמות משלא שילמה את תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב. כמו כן הצעתי לצדדים להידבר ישירות בניסיון להגיע להסכמה שתייתר את הצורך בישיבה נוספת.

 

5.ישיבה רביעית בתיק התקיימה ביום 8.12.2015. לישיבה זו התייצב נציג של הנתבעת העובד בה. הלה הסביר כי הנתבעת דחתה את תביעת התובעת מאחר שסברה שאין כיסוי ביטוחי. בשלב שגילתה שיש כיסוי, תביעת התובעת כבר הייתה סגורה ברישומיה, ולכן היא לא פנתה לתובעת באופן יזום כדי לשלם את תגמולי הביטוח. הנציג טען כי בשלב של תביעה משפטית אין חובה לשלם תגמולי ביטוח אף שאינם שנויים במחלוקת. עוד טענה הנתבעת כי לא ראתה חובה להגיש חוות דעת שמאית מטעמה; ואף לא ראתה לזמן את השמאי מטעם התובעת כדי לחקור אותו על חוות דעתו. לשיטתה, הנטל להוכיח את שווי הרכב מוטל על התובעת והיא לא עמדה בו משהתגלו טעויות בולטות בחוות דעת השמאי.

 

דיון והכרעה

 

6.סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מקים יריבות ישירה בין צד שלישי-ניזוק לבין חברת ביטוח המבטחת את המזיק בביטוח אחריות. הקניית הזכות לניזוק לתבוע את המבטחת, אף שלא כרת עמה חוזה ביטוח, נועדה להבטיח כי מי שסבל נזק אכן יזכה בפיצוי. התשלום הישיר לניזוק מפשט את ההליך וחוסך בהוצאות (שחר ולר חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 כרך ב 361, 421 (2007); להלן – "ולר"). זכותו של הצד השלישי-הניזוק לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מתקיימת "בין שני קטבים – עקרון היריבות הישירה כלפי המבטח מזה, וזכות ההתנגדות של המבוטח מזה" (ירון אליאס דיני ביטוח כרך ב 1153, 1156 (מהדורה שניה, 2009); להלן – "אליאס"). הוראה זו מקנה למבוטח זכות להתנגד לפיצוי הניזוק על-ידי מבטחתו אם הוא כופר בחבות ומבקש ששאלת אחריותו תתברר בבית המשפט. אולם משעה שנמצא אחראי לנזק שנגרם ומכוסה בפוליסת ביטוח, אין לו זכות וטו כלפי תשלום של חברת הביטוח ישירות לצד השלישי-הניזוק (רע"א 4395/14 כהן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פסקה ז (19.8.2014); ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 30775-09-14 צרפתי נ' כהן, פסקאות 10-9 (10.5.2015)). בענייננו הכיר הנתבע באחריותו לנזק שנגרם מהתאונה. על כן קמה לנתבעת חובה לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בהתאם לחוזה הביטוח וכפוף לו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ