אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 9820-09-14 מוחמד מואסי נ' לירם אקסלוסיב 86 בע"מ

ת"צ 9820-09-14 מוחמד מואסי נ' לירם אקסלוסיב 86 בע"מ

תאריך פרסום : 07/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
9820-09-14
03/12/2014
בפני סגן הנשיאה :
יצחק ענבר

- נגד -
המבקש:
מוחמד מואסי
עו"ד מוחמד מואסי
משיבה:
לירם אקסלוסיב 86 בע"מ
עו"ד דורון פרידמן
פסק דין


1. המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי היא מנפיקה שוברי זיכוי שתוקף מימושם המקסימלי הינו 6 חודשים, מבלי לציין זאת על גבי השובר, הניתן ללקוח על גבי נייר דוהה. כל זאת, בניגוד להוראות תיקון מס' 32 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), במסגרתו נקבע כי התקופה למימוש שובר זיכוי שהונפק על ידי בית עסק ללקוח, הינה לכל הפחות שנתיים מיום ההנפקה. כן קובע התיקון לחוק כי על בית העסק לציין את תוקף השובר באותיות ברורות וכן כי עליו להינתן על גבי נייר שאינו דוהה. המבקש, הגיע לאחד מסניפיה של המשיבה ביום 11.8.2014 והונפק עבורו שובר זיכוי כנגד מוצר שהחזיר. לטענתו, השובר הונפק על גבי נייר דוהה, ונעדר ממנו תוקף למימושו והבהרה כי הוא ניתן למימוש ללא הגבלה. לבירור תוקפו, פנה המבקש לקופאית, ולטענתו נענה כי תוקף השובר הינו עד 6 חודשים. עוד טען המבקש כי על מנת לברר האם המדובר בהפרה נקודתית, התקשר לחמישה סניפים שונים של המשיבה ובכולם נענה על ידי נציגי המשיבה השונים כי תוקף שובר הזיכוי הוא בין חודש ימים לשנה. לטענתו, התנהלות המשיבה המתוארת עולה כדי הטעיה, הפרת תיקון מס' 32 (סעיף 14ז') לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה, חוסר תום הלב, רשלנות, תרמית, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה של הפרט.

 

בהתאם לאמור עתר המבקש לסעד הצהרתי לפיו המשיבה אינה מקיימת את הוראות הדין, ולצו עשה המורה לה לקיימן בעתיד. בנוסף, עתר המבקש לפיצוי כספי לחברי הקבוצה בגין נזקיהם הבלתי ממוניים בסך של 17,820,000 ש"ח.

 

2.ביום 1.12.2014, בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת הבקשה צוין כי לטענת המשיבה דין התביעה האישית ובקשת האישור להידחות, בין היתר בשל נימוקים אלו: טענות המבקש לגבי כיבוד שוברי הזיכוי על ידי המשיבה אינן נכונות עובדתית; ככל שנמצאה תקלה באופן מימוש השובר, הרי שהיא נקודתית, נעשתה בתום לב וללא כוונת הטעיה והיא אינה מזכה בפיצוי כלשהו; המבקש לא הראה הטעיה צרכנית; למבקש לא נגרם נזק, שהרי במועד הגשת התביעה טרם חלף מועד מימוש השובר שבידו; אופן כימות הנזק הוא כללי וכוללני ואינו מבוסס על עובדות נכונות. הצדדים באו בדין ודברים במסגרתם הוסבר למבקש כי ככל שאכן הופיעה הגבלה כנטען על גבי שובר זיכוי מאת המשיבה, מדובר כאמור בטעות נקודתית שאירעה בתום לב שכן המשיבה אינה מגבילה את תוקף מימוש השוברים בזמן או בסייגים אחרים. מבלי להודות בטענות המבקש, הנחתה המשיבה את עובדיה לכבד כל שובר זיכוי ללא מגבלה או תנאי, לפחות שנתיים מיום הנפקתו. בנוסף, עקב ההליך הנוכחי ולפנים משורת הדין תפעל המשיבה: לוודא כי הכיתוב על שוברי הזיכוי בכל חנויות הרשת יהיה תואם לדרישות החוק, ולא יכלול כל מגבלה על תוקף מימושו שתפחת משנתיים; תחדד ותרענן את ההוראות והנהלים בסניפיה השונים; ותשלח הודעות SMS לחברי מועדון לקוחותיה ובהן הבהרות לגבי מדיניות מימוש שוברי הזיכוי בהתאם להוראות הדין. המשיבה הבהירה והראתה כי הנייר על גביו ניתן שובר הזיכוי איננו דוהה, אלא בר קריאה ל-7 שנים. לאור זאת הגיע המבקש לכלל מסקנה כי אין טעם להמשיך בניהול התובענה נגד המשיבה והוא עותר להסתלק ממנה, ובכלל זה מהתביעות הכספיות המפליגות שביקש להגיש נגד המשיבה בשם חברי הקבוצה, אשר נאמדו בבקשת האישור ב- 17.82מיליון ש"ח. המשיבה מצידה  התחייבה לשלם למבקש, המייצג את עצמו, שכ"ט בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

 

3.בפסק דיני בת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (להלן – עניין "פסטה נונה"), אשר ניתן אך לא מכבר, נדונו בהרחבה אמות המידה לאישורו של הסדר הסתלקות מסוג זה שלפנינו - אשר בקרב העוסקים בתחום נהוג לכנותו: "הסדר הסתלקות מתוגמלת" (על שום הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם במסגרתו). אמנם באותו עניין דובר בהסתלקויות מתוגמלות מתובענות שעסקו בהפרת דיני סימון מוצרי מזון, בעוד שהתובענה שלפנינו עוסקת בהפרת הדין בקשר עם שוברי זיכוי המונפקים עקב ביטול עסקה, אך בהינתן שאין לומר על התחום האחד שהוא חשוב או בעל ערך ממשנהו, קיים אינטרס ציבורי מובהק בייצור תמריצים להגשת תביעות ייצוגיות ראויות ומבוססות בשני התחומים כאחד. בה בעת יש לפעול לצינון תמריציהם של תובעים ייצוגיים ובאי כוח מייצגים להגיש בשני התחומים תביעות סרק או (לפי העניין) להסתלק מתביעות מבוססות לכאורה. המסקנה המתבקשת היא, כי מדיניות אישור בקשות הסתלקות בשני התחומים הנדונים אמורה להיות, ככלל, אחידה.

 

בפסק דיני הנ"ל בעניין פסטה נונה קבעתי, בין היתר, כי -

 

"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצדן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזוןמכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים".

 

דברים אלו יפים ככתבם וכלשונם גם לגבי הסדר ההסתלקות שלפנינו, אשר במסגרת נגוזו להן ונמוגו – בטרם יבשה הדיו על בקשת האישור – התביעות הכספיות בגין נזקיהם של חברי הקבוצה שנאמדו בסכום עתק של 17.82 מיליון ש"ח, כאשר המשיבה מצדה מתחייבת, מנגד, לשלם למבקש סכום העולה על 20,000 ש"ח.

 

4.אשר לסמכותו של בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים חלף אלו שהסתלקו קבעתי באותו עניין, כי "שקלולם של מכלול השיקולים שפורטו לעיל מוביל למסקנה, כי סמכות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מידי, מוחשי וניכר". לא שוכנעתי כי כאלה הן נסיבות המקרה שלפנינו.

 

5.מטעמים דומים לאלו שפורטו בפסק דיני בעניין פסטה נונה, אשר כל האמור בו נכון ככתבו וכלשונו גם לגבי הסדר ההסתלקות דנן, ונוכח האמור לעיל, נקבע בזה כדלקמן:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ