אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 64969-06-15 ברוך נ' עיריית רעננה

ת"צ 64969-06-15 ברוך נ' עיריית רעננה

תאריך פרסום : 04/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים
64969-06-15
27/06/2016
בפני השופטת:
מיכל נד"ב

- נגד -
המבקשות (המתנגדות)::
1. ג'י.טי.אל.וי. ניהול רננים בע"מ
המשיבים -(המבקש בבקשת האישור):
1. עמית ברוך
2. עיריית רעננה

החלטה

בבקשה למתן ארכה להגשת בקשה ליציאה מן הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה

בדיון היום טענו הצדדים לעניין בקשת המבקשות להארכת המועד הקבוע בסעיף 18(ו) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") להגשת בקשה ליציאה מן הקבוצה, עד לאחר הכרעה בהתנגדות להסדר הפשרה שהגישו המבקשות בהתאם לסעיף 18(ד) בחוק.

המבקשות טענו שאין מניעה שיתנגדו להסדר הפשרה וגם יגישו בקשה להארכת מועד להגשת בקשה ליציאה מן הקבוצה, באופן שככל שתידחה ההתנגדות יוכלו לצאת מן הקבוצה.

המשיבות טענות שעל המבקשות להחליט האם ברצונן להתנגד להסדר הפשרה או לצאת מן הקבוצה וזאת בתוך 45 יום ממועד פרסום ההודעה בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "ההודעה").

בהחלטתי היום הוריתי למבקשות להודיע אם הן עומדות על התנגדותן.

לאחר ששקלתי שוב את טענות הצדדים, מצאתי כי הצדק עם המבקשות. למרות שגם סעיף 18(ד) בחוק – שעניינו התנגדות להסדר פשרה, וגם סעיף 18|(ו) בחוק – שעניינו יציאה מן הקבוצה, קובעים שניהם כי המועד להגשת ההתנגדות או בקשת היציאה מן הקבוצה הוא 45 יום ממועד פרסום ההודעה, הרי שנוכח תכלית החוק בכלל (כעולה מהמטרות המפורטות בסעיף 1 שבו) ותכלית הליך ההתנגדות בפרט, אני סבורה כי ניתן להאריך את המועד ליציאה מן הקבוצה עד לאחר הכרעה בהתנגדות, כמבוקש.

ובמה דברים אמורים?

תובענות ייצוגיות הן לעיתים מורכבות או שדרושה לבחינתן או להסדרים בעניינן מומחיות מיוחדת. כמו כן בהליך הייצוגי בכלל, ובהסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות בפרט, טבועה בעיית הנציג.

נוכח האמור, בהתייחס להסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות, יש עניין לעודד התנגדויות ראויות שיאירו את עיני בית המשפט ויצביעו בפניו על כשלים או עניינים שראוי שיהיה ער להם בשוקלו אם לאשר הסדר פשרה, ולפני שהוא קובע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" (ס' 19(א) בחוק). יש לזכור כי מי שמגיש התנגדות להסדר פשרה, מתיימר להיטיב עם הקבוצה ולהגשים בצורה המיטבית את מטרות סעיף 1 בחוק, להבדיל ממי שמבקש לצאת מן הקבוצה שרק עניינו שלו לנגד עיניו.

על פי סעיף 1 בחוק תכליתו היא להביא למתן סעד הולם, שעל כן יש עניין לסייע לבית המשפט להבטיח שאכן תכלית זו מושגת.

אם לא תתאפשר יציאה מן הקבוצה לאחר שיכריע בית המשפט בהתנגדות, כי אז עלול להישלל מהקבוצה ומבית המשפט כלי חשוב לבחינת הסדר הפשרה.

בית המשפט העליון בע"א 7809/12 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב הוטל אינטרנשיונלס (א.ק.ה) (31.12.13) עמד על חשיבות המנגנון הקבוע להגשת התנגדויות להסדר פשרה:

"חוק תובענות ייצוגיות בהחלט מכיר באפשרות המוקנית לכל אחד מחברי הקבוצה להציג התנגדות מנומקת להסדר פשרה (ראו, סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, המקנה אפשרות התנגדות גם לרשות ציבורית וארגון, כאמור בסעיף הנ"ל; וראו גם סעיף 15 לחוק האמור המאפשר לחבר קבוצה לבקש להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית). לעתים, בשל מה שמכונה 'בעיית הנציג', קיימת חשיבות רבה לשמוע לא רק את עמדתם של צדדים שלישיים בנוגע להסכם הפשרה (למשל, את חוות דעתו של מי שנתמנה על ידי בית המשפט לשמש כ'בודק'), אלא גם את עמדתם של חברי קבוצה אחרים, שאינם נמנים עם התובעים הייצוגיים (ראו, אמיר ויצנבליט "ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות", משפטים מג 351, 404, 409 (התשע"ג) (להלןויצנבליט)). מכאן, שבמקרים מתאימים ראוי לעשות שימוש בתמריצים שונים להגשת התנגדויות ראויות להסדרי פשרה" (שם, בפסקה 14) (ההדגשות שלי – מ' נ').

פרופ' אלון קלמנט במאמרו "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5 (תשע"א) תומך אף הוא בפרשנות המבקשות:

"בעיה נוספת באפשרות היציאה מהקבוצה בנקודת הזמן השנייה [בשלב בו מוגשת בקשה לאישור הסדר פשרה – מ' נ'] היא שהסדר הפשרה עדיין אינו מאושר, ויתכן שידחה או שיתקבל בשינויים. חבר בקבוצה המיוצגת שאינו מעונין שהסדר הפשרה המוצע יחול עליו, עשוי לרצות להישאר בקבוצה אם ההסדר יידחה או יאושר בשינויים. יתרה מזו: אותו חבר בקבוצה עשוי להיות מעונין להגיש התנגדות להסדר הפשרה ולהתנות את יציאתו מהקבוצה בכך שהתנגדותו תידחה. מאחר שממילא היציאה מהקבוצה בשלב זה אינה אוטומטית, בית המשפט יכול לאפשר לחברי הקבוצה לבקש להתנות את יציאתם מהקבוצה המיוצגת בתנאים" (שם, בה"ש 146 בעמ' 56)

ובהמשך:

"יש להדגיש שהזכות לצאת מהקבוצה המיוצגת אינה תחליף לזכות להתנגד להסדר הפשרה. יציאה מהקבוצה המיוצגת מותירה את הפשרה בעינה ומותירה לתובע שבחר לצאת מהקבוצה לתבוע את זכויותיו בתביעה אינדיווידואלית. לעומת זאת, התנגדות לפשרה מותירה את המתנגד בתוך הקבוצה המיוצגת בין שההתנגדות מתקבלת ובין שהיא נדחית. הברירה הזו עדיפה במקרים שבהם תביעה אינדיווידואלית אינה מעשית ולכן יש להותירה כברירה אפשרית עבור על חבר בקבוצה המיוצגת" (שם, בעמ' 58).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ